נחום בלס*

 

מבוא

מערכת החינוך בישראל ובעולם עברה בחודשים האחרונים משבר השונה באופן מהותי ממשברים קודמים. שומה עלינו לייחד תשומת לב לתובנות העולות מהאופן שבו מערכת החינוך התמודדה עם המשבר, ובמיוחד מההוראה ומהלמידה מרחוק. הפתרון האולטימטיבי המסתמן להמשך תפקודה של מערכת החינוך, ככל שמדובר בהקניית ידע,  במצבים הדומים למשבר האחרון הוא ההוראה והלמידה מרחוק. בתקופה האחרונה הוא היה אמנם פתרון זמני קצר טווח, אך למעשה קיים סיכוי ממשי שההוראה והלמידה מרחוק, כחלק מהתהליך הלימודי והחינוכי יהפכו לשגרה החדשה. הוראה מקוונת אינה תחליף לחינוך המסורתי אך היא בהחלט מייצרת מציאות חדשה המאפשרת שיפורים גדולים אך מייצרת גם סיכונים לא מעטים.

הנחת היסוד של  מאמר זה היא  שההוראה והלמידה מרחוק עתידים להיות מרכיב חשוב של מערכת החינוך הן בעתות חרום בפרקי זמן קצרים ובלתי צפויים, והן בשגרה ובאופן מתמשך.  אציג כאן מספר תובנות ראשוניות מהתמודדות מערכת החינוך עם משבר הקורונה באופן כללי, ואתמקד בהשלכות מיצובה של ההוראה והלמידה מרחוק כחלק אינטגרלי של מערכת החינוך על התלמידים ועל המורים.

התלמידים

ללמידה ולהוראה מרחוק – כאשר היא מתבצעת כהלכה וביעילות – יש יתרונות רבים וחשובים הן במצבי חרום והן בימות שגרה. בעתות חרום – כאשר יש צורך לסגור את בתי הספר, היא כיום המענה העיקרי הנראה לעין למילוי אחד מתפקידיו החשובים של בית הספר, הקניית ידע וכישורים אקדמיים. בימות שגרה היא יכולה להוות חלק חשוב ומרכזי בתהליך הכשרת התלמיד ללמידה עצמאית, אחריות אישית, ויצירת קשרים בלתי אמצעיים עם המורים. למרות האמור לעיל, חשוב להיות מודעים לעובדה, שבתנאים השוררים כיום בישראל מבחינת התשתיות הפיזיות והיכולות הכלכליות והחינוכיות, הלמידה מרחוק יכולה להוות מענה חלקי, ואולי אפילו מענה לא רע, אך ורק עבור תלמידים מהשכבות המבוססות. לעומת זאת היא מענה בעייתי, ואפילו גרוע לחלקים גדולים מאד של ציבור התלמידים, התלמידים מהשכבות החלשות כלכלית – חברתית. הסיבות לכך ברורות. עצם הנגישות ללמידה מרחוק –  מספר המחשבים בבית יחסית למספר הנפשות, רוחב פס האינטרנט, מספר המרחבים השקטים המאפשרים ריכוז – כל אלה קטנים בהרבה, במשפחות מרקע חברתי כלכלי חלש מאשר במשפחות מבוססות, ובחלק מהן אינם קיימים כלל. גם יכולת ההורים לעזור לילדיהם בהתמודדות עם החומר המועבר באמצעים הדיגיטליים  בדרך כלל רבה יותר בשכבות המבוססות. יש גם סיבות להניח שהרגלי הלמידה, כושר הריכוז וההתמדה ללא השגחת מבוגר – יכולות הנדרשות מאד בלמידה מרחוק – גובשו בשלב מוקדם יותר בקרב אוכלוסיות תלמידים מבוססות. מכל הסיבות הללו יכולת התלמידים שבאים ממשפחות חלשות להפיק תועלת לימודית מלמידה מרחוק נמוכה יותר בדרך כלל, קל וחומר בתנאים של מצוקה כלכלית קיומית המאפיינת בתים רבים בימים אלה.

פרקי זמן ארוכים בהם בתי הספר סגורים יוצרים סיכונים נוספים, משמעותיים יותר בקבוצות תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש – שאינם קשורים להוראה ולמידה מרחוק, ובכל זאת ראוי להזכירם.

בסיכומו של דבר, כאשר מדובר בתלמידים, רשת הביטחון שההוראה המקוונת מעניקה להם בעתות משבר, היא רשת עם חורים גדולים מאד, שמי שנופלים דרכה הם בעיקר התלמידים מהשכבות החלשות. רשת ביטחון זאת פגומה במיוחד כאשר מדובר בקבוצות אוכלוסייה ספציפיות כגון ילדי הגיל הרך, תלמידים בעלי צרכים מיוחד, ונוער בסיכון. לגבי תלמידים אלה ההוראה מרחוק כמעט ואינה מהווה תחליף למוסדות החינוך המסורתיים. בית הספר, עם כל פגמיו הנוכחיים ועם כל היותו מוסד שמרני שאחת ממטרותיו המשכיות המשטר החברתי הקיים, הוא עדיין המוסד בעל הפוטנציאל והיכולות הטובות ביותר לצמצם פערים חברתיים ולימודיים.

היתרונות  של הלמידה וההוראה מרחוק לתלמידים, בייחוד הבוגרים שבהם ואלה השייכים לשכבות אוכלוסייה מבוססות, ידועים ונצבר כבר חומר וידע רב בנושא זה. ועל כן אולי מיותר להרחיב על כך את הדיבור במסמך זה. די אם נזכיר את הגמישות הניתנת לתלמיד בדרכי הלמידה, שיתוף רב יותר של ילדים, שבכיתה הרגילה התקשו להתבטא, אם בשל ביישנות, או מגבלות אחרות, בתהליך הלמידה בכיתה, יצירת קשר אישי ואינטימי עם מורים ותלמידים עמיתים, היכולת לקבוע במידה רבה את מסגרות הזמן והמרחב בה מתבצעת הלמידה ועוד.

 

 המורים

 למציאות של ההוראה המקוונת יכולות להיות השלכות פרופסיונאליות מרחיקות לכת:

בסיכומו של דבר נראה שכניסה ברגל ימין לתחום ההוראה מרחוק יוצרת הזדמנות גדולה להעצמת המורים ויכולותיהם אך גם מעמידה בפניהם אתגרים לא פשוטים של למידת תחומים ורכישת כישורים חדשים, וחשיפה –שיכולה להיות מאיימת – בפני ההורים והדרגים המקצועיים והאדמיניסטרטיביים הממונים עליהם.

חשוב אולי להדגיש שהיקפי ועוצמות ההשפעה של למידה מרחוק על תלמידים ומורים קשורים קשר הדוק לסביבה האידיאולוגית, הארגונית והחברתית בה פועלת מערכת החינוך. תפקיד רב עוצמה במיוחד בהקשר זה יש למשרד החינוך שחייב לשלב  בתבונה את יכולות הפיקוח, ההכוונה, הסיוע התקציבי וההדרכה המקצועית מחד, עם מתן  אוטונומיה גדולה יותר למנהלים ולמורים מאידך. גורמים נוספים וחשובים הם כמובן הרשויות המקומיות, העמותות השונות העוסקות בחינוך, וכמובן ההורים.

 

 *נחום בלס הוא חוקר תחום החינוך וראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.  

4 תגובות

  1. שלום
    אשמח אם יש לכם עוד מאמרים בנושא של החינוך בישראל בימי הקורונה או ניהול בתי ספר בזמן הקורונה לצורך עבודת מחקר של תואר שני

    1. ישנם מחקרים שנעשים כיום
      אך עדיין לא התפרסמו.
      אני מציעה לך לפנות בין היתר לנחום בלס שחוקר את הנושא.

  2. אשמח לקבל חומר על מורים מתחילים בהוראה מרחוק
    לצורך עבודת מחקר שלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.