נחום בלס*

 

מבוא

מערכת החינוך בישראל ובעולם עברה בחודשים האחרונים משבר השונה באופן מהותי ממשברים קודמים. שומה עלינו לייחד תשומת לב לתובנות העולות מהאופן שבו מערכת החינוך התמודדה עם המשבר, ובמיוחד מההוראה ומהלמידה מרחוק. הפתרון האולטימטיבי המסתמן להמשך תפקודה של מערכת החינוך, ככל שמדובר בהקניית ידע,  במצבים הדומים למשבר האחרון הוא ההוראה והלמידה מרחוק. בתקופה האחרונה הוא היה אמנם פתרון זמני קצר טווח, אך למעשה קיים סיכוי ממשי שההוראה והלמידה מרחוק, כחלק מהתהליך הלימודי והחינוכי יהפכו לשגרה החדשה. הוראה מקוונת אינה תחליף לחינוך המסורתי אך היא בהחלט מייצרת מציאות חדשה המאפשרת שיפורים גדולים אך מייצרת גם סיכונים לא מעטים.

הנחת היסוד של  מאמר זה היא  שההוראה והלמידה מרחוק עתידים להיות מרכיב חשוב של מערכת החינוך הן בעתות חרום בפרקי זמן קצרים ובלתי צפויים, והן בשגרה ובאופן מתמשך.  אציג כאן מספר תובנות ראשוניות מהתמודדות מערכת החינוך עם משבר הקורונה באופן כללי, ואתמקד בהשלכות מיצובה של ההוראה והלמידה מרחוק כחלק אינטגרלי של מערכת החינוך על התלמידים ועל המורים.

התלמידים

ללמידה ולהוראה מרחוק – כאשר היא מתבצעת כהלכה וביעילות – יש יתרונות רבים וחשובים הן במצבי חרום והן בימות שגרה. בעתות חרום – כאשר יש צורך לסגור את בתי הספר, היא כיום המענה העיקרי הנראה לעין למילוי אחד מתפקידיו החשובים של בית הספר, הקניית ידע וכישורים אקדמיים. בימות שגרה היא יכולה להוות חלק חשוב ומרכזי בתהליך הכשרת התלמיד ללמידה עצמאית, אחריות אישית, ויצירת קשרים בלתי אמצעיים עם המורים. למרות האמור לעיל, חשוב להיות מודעים לעובדה, שבתנאים השוררים כיום בישראל מבחינת התשתיות הפיזיות והיכולות הכלכליות והחינוכיות, הלמידה מרחוק יכולה להוות מענה חלקי, ואולי אפילו מענה לא רע, אך ורק עבור תלמידים מהשכבות המבוססות. לעומת זאת היא מענה בעייתי, ואפילו גרוע לחלקים גדולים מאד של ציבור התלמידים, התלמידים מהשכבות החלשות כלכלית – חברתית. הסיבות לכך ברורות. עצם הנגישות ללמידה מרחוק –  מספר המחשבים בבית יחסית למספר הנפשות, רוחב פס האינטרנט, מספר המרחבים השקטים המאפשרים ריכוז – כל אלה קטנים בהרבה, במשפחות מרקע חברתי כלכלי חלש מאשר במשפחות מבוססות, ובחלק מהן אינם קיימים כלל. גם יכולת ההורים לעזור לילדיהם בהתמודדות עם החומר המועבר באמצעים הדיגיטליים  בדרך כלל רבה יותר בשכבות המבוססות. יש גם סיבות להניח שהרגלי הלמידה, כושר הריכוז וההתמדה ללא השגחת מבוגר – יכולות הנדרשות מאד בלמידה מרחוק – גובשו בשלב מוקדם יותר בקרב אוכלוסיות תלמידים מבוססות. מכל הסיבות הללו יכולת התלמידים שבאים ממשפחות חלשות להפיק תועלת לימודית מלמידה מרחוק נמוכה יותר בדרך כלל, קל וחומר בתנאים של מצוקה כלכלית קיומית המאפיינת בתים רבים בימים אלה.

פרקי זמן ארוכים בהם בתי הספר סגורים יוצרים סיכונים נוספים, משמעותיים יותר בקבוצות תלמידים מרקע חברתי כלכלי חלש – שאינם קשורים להוראה ולמידה מרחוק, ובכל זאת ראוי להזכירם.

  • ביטול, ובמקרה הטוב צמצום, מפעל ההזנה – בישראל יש היום תלמידים רבים מאד (כשלוש מאות אלף תלמידים) המשתתפים במפעל ההזנה בבית הספר. לגבי חלק נכבד מהם מדובר בארוחה החמה, ולפעמים המרכזית, ביום. סגירת בתי הספר פוגעת מאד בתלמידים אלה.
  • ביטחון ומניעת אלימות – יש אלפים רבים של תלמידים אשר לגביהם בית הספר הוא המקום הבטוח ביותר מאלימות וממצוקות אחרות במשך היום. ההכרח להישאר בבית ליד הוריהם, או אחיהם ואחיותיהם הבוגרים יכול להביא לסיכון של ממש וחשיפה לפגיעה פיזית, מינית ומילולית קשה. סכנה זאת הולכת ומחריפה ככל שהמתחים הכלכליים הנלווים לשהייה המשותפת הכפויה הולכים וגוברים.
  • החלשת מערך הטיפול המסייע – המורות, היועצות, קציני הביקור הסדיר הפועלים בבתי הספר הן מקור חשוב של דיווח על מצוקות על תלמידים לרשויות הרווחה והחוק במקרים בהם נדרש טיפול. סגירת בתי הספר  פוגעת כמובן ביעילות המעקב והיכולת להגיש סיוע לתלמידים הנזקקים לכך.
  • מניעת מפגשים חברתיים ואחרים – הסיכונים והחסרונות של סגירת בתי הספר אינם מוגבלים לתלמידים מרקע סוציו אקונומי חלש. לגבי כל הילדים בית הספר הוא אחת משלוש מסגרות בהן הם שוהים במהלך היממה. השתיים האחרות הן בית, ומסגרות בלתי פורמאליות של אחר הצהרים והערב. עצם היכולת לעבור ממסגרת למסגרת חשובה לבריאות הנפשית של כל אחד. כל אחת משתי המסגרות האחרונות  עונה על צרכים חברתיים ונפשיים כגון מפגש עם חברים, משחק עם בני אותו הגיל, וכד' שאינם ניתנים למענה במסגרת הביתית. הנזקים אולי אינם  גדולים כאשר סגירת בתי הספר קצרה יחסית אך הם הולכים ומתעצמים ככל שמשך הסגר גדול יותר.

בסיכומו של דבר, כאשר מדובר בתלמידים, רשת הביטחון שההוראה המקוונת מעניקה להם בעתות משבר, היא רשת עם חורים גדולים מאד, שמי שנופלים דרכה הם בעיקר התלמידים מהשכבות החלשות. רשת ביטחון זאת פגומה במיוחד כאשר מדובר בקבוצות אוכלוסייה ספציפיות כגון ילדי הגיל הרך, תלמידים בעלי צרכים מיוחד, ונוער בסיכון. לגבי תלמידים אלה ההוראה מרחוק כמעט ואינה מהווה תחליף למוסדות החינוך המסורתיים. בית הספר, עם כל פגמיו הנוכחיים ועם כל היותו מוסד שמרני שאחת ממטרותיו המשכיות המשטר החברתי הקיים, הוא עדיין המוסד בעל הפוטנציאל והיכולות הטובות ביותר לצמצם פערים חברתיים ולימודיים.

היתרונות  של הלמידה וההוראה מרחוק לתלמידים, בייחוד הבוגרים שבהם ואלה השייכים לשכבות אוכלוסייה מבוססות, ידועים ונצבר כבר חומר וידע רב בנושא זה. ועל כן אולי מיותר להרחיב על כך את הדיבור במסמך זה. די אם נזכיר את הגמישות הניתנת לתלמיד בדרכי הלמידה, שיתוף רב יותר של ילדים, שבכיתה הרגילה התקשו להתבטא, אם בשל ביישנות, או מגבלות אחרות, בתהליך הלמידה בכיתה, יצירת קשר אישי ואינטימי עם מורים ותלמידים עמיתים, היכולת לקבוע במידה רבה את מסגרות הזמן והמרחב בה מתבצעת הלמידה ועוד.

 

 המורים

 למציאות של ההוראה המקוונת יכולות להיות השלכות פרופסיונאליות מרחיקות לכת:

  • העצמה מקצועית –האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים הזמינים כיום, המאפשרים הוראה מרחוק, ובעיקר הכורח להשתמש בידע זה, מעמידים לרשות  המורים ארגז כלים מגוון יותר מזה שהם רגילים להשתמש בו כיום. ארגז כלים זה, אם המורים ימשיכו להשתמש בו בתבונה גם אחרי חלוף המשבר, יכול להעצים את יכולתם המקצועית, ולשדרג את מעמדם המקצועי.
  • הגברת האוטונומיה המקצועית – מזה שנים רבות גופים ציבוריים כגון מט"ח, האוניברסיטה הפתוחה, המלכ"רים, וחברות עסקיות עוסקים בפיתוח כלי למידה דיגיטליים להוראה בכיתה ולהוראה מרחוק. אולם למרות כל עבודתם המסורה ומאמציהם הגדולים הכלים שהם פיתחו טרם הפכו לחלק בלתי נפרד מהמעשה החינוכי היום יומי במערכת החינוך. אשר על כן במצב שבו כלל המערכת עברה  ללמידה  והוראה מרחוק נאלצו המנהלים והמורים "ללמוד תוך כדי תנועה" לעבוד בתנאים החדשים. לשם כך הם היו חייבים לגבש כל אחד לעצמו, או בצוותי עבודה קטנים את הדרכים המתאימות ביותר עבורם ועבור תלמידיהם. עובדה זו יצרה  בפועל מגוון אדיר של גישות, מערכי שיעור, שיטות הוראה ייחודיות לכל מורה וקבוצת תלמידים, והעצימה את תחושת המקצוענות והאוטונומיה של המורים. בפועל נוצר בבתי ספר רבים מאגר של חומרים ועזרים להוראה מרחוק. מאגר זה יכול לתרום לגיבוש קבוצות מורים באותה שכבת גיל, באותו בית ספר או בהרכבים אחרים, המחליפים ביניהם ידע וניסיון לטובת תלמידים ולקידום יכולותיהם המקצועיות.
  • יצירת אפיקי מגע חדשים עם תלמידים – המעבר להוראה מרחוק, בעיקר כשמדובר בהוראה מקוונת יוצר הזדמנויות חדשות למגע אישי עם תלמידים שבסיטואציה הכיתתית הרגילה, בשל גודל הכיתה, ובשל סיבות אחרות, נעלמו מעינו של המורה או שלא זכו לתשומת הלב לה היו זקוקים.
  • הוראה ללא בעיות משמעת – אחד הקשיים הגדולים ביותר של המורים בכלל, ובישראל בפרט, הוא הקושי להתמודד עם בעיות משמעת. מובן שקושי זה לא קיים כלל בהוראה מקוונת. אך מול יתרון עצום זה עולה קושי שהוא אולי גדול יותר, הלא הוא הקושי לשמור על רמת העניין של התלמידים, ונכונותם להמשיך ולהשתתף בשיעור, ולמלא אחרי ההוראות והמטלות שהמורה מטיל. כאן, ולאו דווקא ביכולת לשמור על המשמעת בכיתה, נמדדת מקצועיותו האמיתית של המורה.
  • עבודה בצוות – הוראה טובה דורשת מגוון כישורים שלא תמיד מתקיימים אצל המורה הבודד. היכולת של מורים לראות שיעורים של מורים אחרים המלמדים בבית ספרם ואפילו באותה הכיתה, לקבל רעיונות לדרך הצגת הדברים, לחלוק מערכי שיעור ועזרי הוראה הופכת את הלמידה מעמיתים להרבה יותר רלבנטית לעבודתם. יתרון גדול הוא בכך שהמורים יכולים לצפות בשיעורים שנתנו עמיתיהם בזמנם החופשי.
  • ביטול מחסום דלת הכיתה – האינטראקציות המקוונות – הן המוקלטות והן האינטראקטיביות– יוצרות מציאות חדשה בה הפעילות ההוראתית, ולעיתים גם החינוכית,  הנעשית בין המורים לתלמידיהם הופכת לגלויה, יש מי שיאמר חשופה, לעיני ההורים, ובמיוחד אם היא פתוחה לצפייה של גורמים אחרים כגון מורים עמיתים, מנהלים, מפקחים, מנהלי אגפי חינוך ואחרים. המשמעות של עובדה זאת אדירה. בהוראה מקוונת נגמר עידן המסתורין של הנעשה מאחורי דלת הכיתה. המנהל ו/או המפקח יכולים להעריך את עבודת המורה לא על סמך אירוע חד פעמי ונדיר של ביקור פיזי בשיעור כי אם על פי צפייה בכמה וכמה שיעורים, תוך הסתייעות בגורמים מקצועיים נוספים. הצפייה בשיעורים המקוונים נותנת בידי כל הגורמים המעורבים, המורים, ההורים, המנהלים, ושאר הגורמים המפקחים, כלים משופרים להתמודדות עם ביקורת לא מוצדקת מחד, ותביעות לקידום ושיפור בשכר מאידך.
  • שינוי מהות ותפקיד המורה –לחיזוק מקומה של ההוראה מרחוק בעקבות משבר הקורונה יכולה להיות השפעה מרחיקת לכת על אפיו של בית הספר, והדגשת מקומו כסביבה החברתית מרכזית בחיי התלמיד. שינוי כזה מחייב גם שינוי מהותי בתפיסת התפקיד של המורה, דרכי הכשרתו ושגרת עבודתו. המורה יצטרך להפוך מדמות סמכותית המעבירה מידע, הנסמכת על אוטוריטה ויכולת לתגמל ולהעניש, ל"מבוגר אחראי" מנחה, מנטור המסייע לתלמידיו לרכוש ידע ומיומנויות ולהתמודד עם תהליכי הצמיחה, ההתבגרות ועיצוב האישיות בשלבים הקריטיים של חייהם. המוסדות להכשרת עובדי הוראה יצטרכו להקנות לבוגריהם את הכלים והידע להם יזדקקו במפגשם עם בני נוער הבקיאים אולי יותר מהם ברזי טכנולוגיות התקשורת, אך חסרי הידע וניסיון החיים הדרוש להם במפגשם עם בני גילם ועולם המבוגרים.

בסיכומו של דבר נראה שכניסה ברגל ימין לתחום ההוראה מרחוק יוצרת הזדמנות גדולה להעצמת המורים ויכולותיהם אך גם מעמידה בפניהם אתגרים לא פשוטים של למידת תחומים ורכישת כישורים חדשים, וחשיפה –שיכולה להיות מאיימת – בפני ההורים והדרגים המקצועיים והאדמיניסטרטיביים הממונים עליהם.

חשוב אולי להדגיש שהיקפי ועוצמות ההשפעה של למידה מרחוק על תלמידים ומורים קשורים קשר הדוק לסביבה האידיאולוגית, הארגונית והחברתית בה פועלת מערכת החינוך. תפקיד רב עוצמה במיוחד בהקשר זה יש למשרד החינוך שחייב לשלב  בתבונה את יכולות הפיקוח, ההכוונה, הסיוע התקציבי וההדרכה המקצועית מחד, עם מתן  אוטונומיה גדולה יותר למנהלים ולמורים מאידך. גורמים נוספים וחשובים הם כמובן הרשויות המקומיות, העמותות השונות העוסקות בחינוך, וכמובן ההורים.

 

 *נחום בלס הוא חוקר תחום החינוך וראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.