"נכנסתי לתפקיד בין השאר כדי לדחוף את המהלך של שיפור מערכת החינוך במזרח ירושלים". יואב ('זימי') זימרן, אופטימי לגבי יישום התכניות במזרח העיר ומצפה לקלוט עוד לפחות חמישים מורים יהודים שיעברו הכשרה במכון כרם וילמדו עברית בבתי הספר במזרח ירושלים.
נאוה דקל
"לפני כארבע שנים התקבלה החלטה בעירייה לרכז מאמץ בסוגיית מזרח ירושלים. אני נכנסתי לתפקיד בין היתר כדי לדחוף את המהלכים הקשורים בחינוך במזרח העיר", מסביר יואב ('זימי') זימרן, המשנה לראש המינהל החינוכי בעיריית ירושלים את המחויבות שלו לפיתוח תכניות חינוכיות במזרח העיר. לתפקידו הנוכחי הוא נכנס לפני ארבע שנים, לאחר שהיה עשר שנים מנהל בית הספר הניסויי בירושלים.
יש לו ביקורת על ההזנחה "הזועקת לשמים" של מזרח ירושלים במשך חמישים שנות איחוד העיר אבל 'זימי' אופטימי לגבי ההמשך וברור לו שהשיפור צריך לקרות במשמרת הנוכחית. כמי שאחראי בין היתר על בנייה והובלה של תכניות חינוכיות אסטרטגיות גם במזרח ירושלים, המטרה שלו היא להפוך את מערכת החינוך בעיר לשוויונית, כך שכל ילד יקבל את מה שמגיע לו. לדבריו "מדינת ישראל בקושי הכירה בקיום של מערכת החינוך במזרח העיר וגם עיריית ירושלים עד לפני ארבע שנים החזיקה שם במערכת חינוך מינורית".
מאיזה סוגים של בתי ספר מורכבת מערכת החינוך במזרח ירושלים? 
"בבתי הספר במזרח העיר לומדים בשיטת החינוך של הרשות הפלשתינאית. יש שלוש קבוצות של בתי ספר: רשמיים שאינם סלקטיביים שהלימודים בהם הם ללא עלות כספית; בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים שהם מאד סלקטיביים, הלימודים בהם עולים כסף והרמה הלימודית בהם גבוהה יחסית; ובתי ספר פרטיים בעיקר של הוואקף ושל אונר"א. בסך הכל יש כ-300 בתי ספר שבהם לומדים כמאה ועשרים אלף תלמידים.
הסכם אוסלו קבע שיש לשמור על הסטאטוס קוו במזרח ירושלים ולכן אי אפשר לכפות שם תכנית לימודים ישראלית. בהיבט החינוכי היו להחלטה להשקיע במזרח העיר שני כיוונים: האחד לאפשר לתלמידים שם הנגשה לבגרות הישראלית בדומה לערביי הצפון. מכיוון שהבגרות הישראלית מוכרת ונחשבת בעולם יותר מהתכנית הפלשתינאית המשמעות היא העלאת הרמה הלימודית בבתי הספר האלו. ההחלטה השנייה נבעה מפסיקת בג"ץ בעקבות תביעה של 'האגודה לזכויות האזרח' שחייבה את המדינה ואת העירייה לבנות עוד בתי ספר רשמיים ולהוסיף כיתות לימוד במזרח העיר.
אני נכנסתי לתפקיד בין השאר כדי לדחוף את המהלך של שיפור מערכת החינוך במזרח ירושלים. לשמחתי ראש העיר ומנהל מינהל החינוך, אביב קינן וגורמים נוספים בעירייה שותפים לדרך הזו שהובילה גם להקמת אגף ערבי בעירייה. שמנו לעצמנו מספר מטרות מרכזיות: קודם כל להעלות את איכות ההוראה במערכת הרשמית בשביל למשוך ילדים חזקים. הרעיון הוא ליצור מערכת חינוך איכותית ועל ידי כך גם לצמצם פערים. כדי ליצור מערכת איכותית הקמנו כמה בתי ספר רשמיים ברמה גבוהה כמו בית ספר טכנולוגי שהוא מאד חזק, בית ספר למחוננים ובית ספר למוסיקה ואמנות. בנוסף פתחנו תכנית ייחודית כמעט בכל בתי הספר הרשמיים שמטרתה למצב ולחזק אותם.
ההיבט השני הוא בנייה של בתי ספר וכיתות לימוד. עיריית ירושלים לקחה הלוואה של מיליארד שקלים כדי להתחיל לבנות גם לערבים וגם לחרדים. חסרות לנו בערך 1200 כיתות – כלומר עשרות רבות של בתי ספר שצריכים לקום על ידי שכירת מבנים או בנייה חדשה.
בנוסף בנינו סדרה של תכניות עומק למערכת החינוך הרשמית – הארכנו את יום הלימודים עד שעה ארבע לתלמידי התיכונים, הוספנו את 'תכנית קרב' לכל בתי הספר היסודיים ונכנסנו לעומק לסוגיית הבגרות הישראלית. בנינו עם האוניברסיטה העברית מכינות קדם אקדמאיות גם כדי לאפשר לבוגרי התאוג'יה, המבחן המסכם של הרשות הפלשתינאית, להגיע ללימודים גבוהים. המשמעות היא שאנחנו משקיעים המון מאמצים ותקציב מאד גבוה בחינוך במזרח ירושלים".
אני מבינה שאחד הקשיים נובע מאי ידיעת השפה העברית בקרב ילדי מזרח ירושלים. איך אתם מתמודדים עם הבעיה הזו?
"הבעיה היא שגם הרבה מהמורים במזרח ירושלים לא יודעים עברית. הבנו שהפער הוא אדיר ויש לכך חשיבות גם מבחינת היכולת שלהם להשתלב. עשינו כאן מהלך משמעותי ביחד עם משרד החינוך. לקחנו שעות דיפרנציאליות והגדלנו את נפח הוראת העברית כך שמתחילים ללמוד את השפה כבר בכיתה א' ויש במקום שתי שעות הלימוד חמש שעות שבועיות. אנחנו מדברים על אלפי שעות הוראת עברית שנוספו למערכת.
עכשיו אנחנו צריכים להתמודד עם מחסור גדול מאד במורים לעברית. לשם כך פתחנו במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין הכשרות למורים לעברית ממזרח העיר ובשנה הבאה יפתח באוניברסיטה העברית מסלול להסבת אקדמאים להוראת עברית כשפה זרה לערבים. יש עוד תכניות להסבה להוראת עברית שאנחנו מנסים לקדם ועדיין יש מחסור של מאות מורים לעברית".
המחסור הזה הוא הגורם לפיתוח התכנית שמורים יהודים ילמדו עברית במזרח ירושלים?
"כן, זה פיילוט שהתחלנו ביחד עם מכון כרם לחינוך יהודי-הומניסטי, (ראו כתבה "לומדים עברית במזרח ירושלים"-נ.ד.). לא פשוט להכניס מורים יהודים למהלך כזה ביחוד בגלל בעיות ביורוקרטיות. אבל כרגע החלטנו לצאת לפרויקט גדול בהובלה של מכון כרם שיכשיר מורים יהודים גם מבחינה מקצועית להוראת עברית כשפה שנייה וגם כקבוצת התייחסות ייחודית. למי שלא דובר ערבית אנחנו גם נותנים אולפן ללימוד השפה. מיד אחרי חג הפסח אנחנו נשווק את התכנית, נראיין ונקלוט את המורים המתאימים. אני שואף להגיע לכך שיותר מחמישים מורים לבתי הספר היסודיים ולתיכונים יצטרפו לתכנית. אנחנו במשא ומתן עם משרד החינוך שיאפשר לקלוט את המורים האלה כבר בחודשים הקרובים. הרעיון הוא להגיע למורים בייחוד בתחילת דרכם ולהציע להם את הרעיון הזה".
אתה חושב שיהיה ביקוש?
"אני אופטימי ואני חושב שיהיה ביקוש. יש בתכנית הזו שילוב בין אתגר ייחודי, אידאולוגיה של חיים משותפים ביחד עם היכולת לקבל שעות של משרד החינוך. כמובן שמוטלת על כרם ועל העירייה משימה גדולה ללוות את התכנית הזו ולדאוג שהיא תצליח. אני אמנם מודע לזה שהחיים בעיר ירושלים מורכבים ויש עליות וירידות שיכולות להשפיע על תכנית כזו, אבל אני מאמין שנתמודד עם זה. בשביל זה אנחנו פה".
איך המנהלים של בתי הספר במזרח ירושלים מקבלים את הרעיון הזה?
"רובם הגיבו בשמחה רבה. הם מבינים שמורה יהודי שמלמד עברית זה הרבה יותר טוב ממורה ערבי שזו לא שפת האם שלו. זה נכון כמובן ביחס להוראה בכל השפות. מעטים הביעו חשש גם מהתגובה של ההורים וגם לביטחון של המורים היהודים. חשוב להבין שלצד הרצון של ההורים שהילדים ידעו עברית יש פחדים. בסוף זה ניסיון ליצר מהפכה והדרך לממש אותה לא פשוטה. התרומה של מורים יהודים במזרח העיר היא גדולה, ויש לה השפעה מעבר לידיעת השפה. זה חלק מבניית התשתית של חיים משותפים בעיר. לדבר על 'האחר הוא אני' כשכולם נראים אותו דבר זה נחמד אבל לא מייצר את השינוי שצריך".
נשמע שאתה מחויב לגמרי לתכניות לשיפור מערכת החינוך במזרח העיר. אתה לא חושש שבעקבות פרישתו של ניר ברקת יגיע ראש עיר שירצה לשנות את המהלכים האלו?
"אני מטבעי אופטימי ולא עסוק בזה. אני מקווה שכל ראש עיר שיבוא יבין את החשיבות והמשמעות של כל התכניות האלו שמטרתן להשקיע בכל התושבים לעתידה של העיר. אם זה לא יקרה ישב כאן במקומי מישהו אחר".
יישר כח זימי!!!