שילוב מורות ומורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך – הצגת נייר עמדה של צוות חשיבה בין מכללתי, 25/6/2018, מכון "כרם".

 

"לפני שלוש שנים, כשד"ר אודי שפיגל מנהל תחום החינוך בקרן ירושלים פנה אלי ואמר לי שיש שמונה מורים יוצאי אתיופיה בכל מערכת החינוך בירושלים לא הייתי מודעת לכך שיש בעיה עם העסקת מורים מהקהילה", פתחה ד"ר ענבר גלילי-שכטר, מנהלת מכון כרם לחינוך יהודי-הומניסטי את המפגש שהתקיים במכון, שמטרתו הייתה להציג את נייר העמדה בנושא שכתב צוות חשיבה משותף לכרם ולמכללה האקדמית לחינוך אורנים. גלילי-שכטר ציינה את תרומתה של תכנית 'כנפי יונה' של המרכז לפיתוח מקצועי 'מלמדים ולומדים", יוזמה משותפת של מנח"י והקרן לירושלים שמטרתה להגדיל את מספרם של המורות והמורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך בירושלים, להכשרת המורים במכון[1].

"הנושא הזה נוגע בלב לבה של בעיה חברתית עמוקה", אמר ד"ר ניר מיכאלי, רקטור מכללת אורנים, "זו גזענות חדשה, שאומרת שאני אמנם לא מייחס לאחר תכונות מיוחדות אבל אני לא רוצה אותו לידי ואני לא רוצה להתערבב. זו גזענות שקשה לטיפול. שילוב של יוצאי אתיופיה כמנהלים ומורים הוא אתגר מורכב בעל חשיבות עצומה".

טלל דולב, מנהלת מטה יישום 'הדרך החדשה' במשרד ראש הממשלה, ציינה את היותה של העיר ירושלים אחת הדוגמאות הבולטות לרשות מקומית שלקחה על עצמה להתמודד עם האתגר הזה. "אנחנו מדברים על הצורך להכניס מאות מורות ומורים יוצאי אתיופיה למערכת, אבל בעצם צריך לדבר על אלפים', אמרה דולב, "יוצאי אתיופיה שמים מראה בפני החברה הישראלית ונותנים לה הזדמנות להתבונן פנימה על דמותה".

דוד מהרט, שהיה שותף לכתיבת נייר העמדה ביחד עם יעל פולברמכר ורחלי דייויס, הציג את נתוני ההעסקה של מורים יוצאי אתיופיה –  בישראל חיים כ- 145,000 יוצאי אתיופיה ובמערכת החינוך עובדים כ-300 מורים מבני הקהילה בלבד. מהרט תאר גם את אופן ההעסקה של אותם המורים הן מבחינת היקפי המשרה הפחותים והן את העובדה שרבים מהם אינם עובדים בפועל כמורים ומחנכים[2]. ד"ר יעל פולברמכר, מנהלת מרכז מלמדים ולומדים, הציגה מחקרים שנעשו בעולם המראים את תרומתו של חדר מורים מגוון לבתי הספר, לצוות החינוכי ולתלמידים. לדבריה מחקרים מצביעים על כך שלמורים מקבוצות מיעוט יש יותר ציפיות מתלמידים בני אותה הקבוצה, דבר המשפיע באופן חיובי על רמת הישגיהם והשתלבותם. בין הסיבות המקשות על קליטתם של מורים מהקהילה האתיופית בבתי הספר פולברמכר ציינה את הדעות הקדומות של מנהלים, מורים והורים ואת המכוונות הנמוכה של בתי הספר לחינוך לרב תרבותיות. לדבריה, מערכות חינוך שהצליחו בגיוס של מורים מבני מיעוטים העלו את רף הכניסה ללימודי ההוראה, בניגוד למה שנעשה בפועל ביחס ליוצאי אתיופיה בארץ. כאן יצרו עבורם תכניות מיוחדות ללימודי הוראה שבהן הורידו את דרישות הקבלה ללימודים. כמו כן באותן המערכות הייתה השקעה בגיוס פעיל של מועמדים איכותיים והתקיימו תכניות של תמיכה וליווי פרטני במורים שנכנסו למערכת. "המודל שאנחנו מציעים בנייר העמדה הוא גם העלאת רף הכניסה והגיוס המכוון וגם מתן תו תקן לבתי ספר המטפחים עקרונות של חינוך לרב-תרבותיות", הציגה פולברמאכר את המלצות נייר העמדה, "עקרונות אלו כוללים טיפוח חדר מורים רב-תרבותי ופיתוח והתאמה של תכניות לימודים לרב-תרבותיות".

בנוסף לנציגי מלמדים ולומדים ומכללת אורנים היו שותפים לדיון בנייר העמדה גם נציגי משרד החינוך ומנהלות בתי ספר. נח גרינפלד, מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך אמר בדיון כי כשנעבור את המחסום של אלף וחמש מאות מורים יוצאי אתיופיה יחול השינוי המצופה. גילה סאק, מנהלת בית הספר הממלכתי דתי דקלים בירושלים, סיפרה כי בבית הספר שלה יש מורות ומורים בני קהילות וזרמים שונים כולל מורה יוצאת אתיופיה "ואף פעם לא חשבנו על זה". המסר שלה היווה מעין סיכום של המפגש והשלכותיו המעשיות: "אני מודאגת מהדרך שיש עוד לעשות בין המצב הקיים לבין המודל הרצוי", אמרה סאק, "כדי לשנות צריכה להיות עבודה עם מפקחים ועם מורים בנושא רב-תרבותיות".

[1] על תכנית 'כנפי יונה' ראו כתבה בבלוג מאי, 2018.

[2] ראו ראיון עם דוד מהרט, בלוג יוני 2018.