האם זה ספר לנוער? (גם על "גנבת הספרים" אמרו שזה לנוער – ואם לא קראתם אותו רוצו לעשות זאת מיד), האם למבוגרים? אני לא יודעת. אבל אני יכולה לומר בלב שלם שמזמן לא נהניתי כך מספר.  אין לי ספק שזהו ספר שמבוגרים ייהנו ממנו לא פחות מבני-נוער, ויידעו להעריך את יופיו וגדולתו. ספר שמורה ותלמידיו כאחת יוכלו לקרוא ביחד.

וקל להקריא אותו, מפני שהוא כתוב בשורות קצרות, כמו שיר.  הנה כך מציגה עצמה הגיבורה בתחילת הספר:

"אבא קרא לי בילי ג`ו.

הוא רצה בן,

ובמקום זאת

קיבל ילדה ארוכת רגליים

עם פה רחב

ועצמות לחיים בולטות ככידון אופניים.

הוא קיבל ילדה אדומת שער, מנומשת, צרת מותניים

עם חיבה לתפוחים

ורעב לנגינה פראית בפסנתר" (עמוד 11).

בילי ג'ו בת ה-14 מספרת בגוף ראשון על השנה שבין 1934 ל-1935, אשר במהלכה התהפכו חייה על פיהם. דרך נקודת המבט שלה נחשפים חיי משפחה בתקופת השפל הגדול באוקלהומה שבארצות הברית. המציאות הזרה והרחוקה של עיירה הנלחמת לשרוד מול אסונות טבע כמו ארבה וסופות אבק נעשית נגישה בזכות קולה האנושי והמשכנע של הגיבורה. מדובר באנשים פשוטים, ישרים וחרוצים. אנשים שאין להם כלום, אבל תמיד מתוך הכלום הזה, ימצאו דרך לתת משהו, לאלו שמצבם עוד פחות טוב. למשל, נער מזה רעב שמבקש אוכל (הם יציעו לו אוכל, אבל כדי לא לבייש אותו, ישלחו אותו לעבוד מעט בשדה, שירגיש שהרוויח את האוכל ביושר).

קריאת הספר הותירה אותי בגרון ניחר ועם טעם של אבק בפה. אווירת של מחנק.

"הרוח חטפה את השלג מהשדות

 והותירה אחריה ים של אבק,

 גלים על

 גלים על

 גלים של

 אדוות אבק

ששטו בחצר ביתנו." (עמ' 41).

את רוב זמנן מבלות בילי ג'ו ואמה בניסיון נואש לנקות את האבק שחוזר ומכסה את הרהיטים, את האוכל, את הבגדים. הפעולה הסיזיפית הזאת משרטטת את חייהן כניסיון אבוד מראש. האבק כבר חדר פנימה, לתוך הגוף, והוא מכלה אותו מבפנים. (האם נוכל לראות זאת כדימוי לתחושת מחנק שרבים מאתנו חווים ברגעים של חוסר תקשורת, לחץ או בדידות?). בילי מחליטה לברוח. האם תבצע זאת? האם תצליח?

אבל – הכישרון הנדיר של בילי ג'ו הוא המוסיקה. היא מאפשרת לה לבטא את עצמה, להפגין את יופיה ואת אהבתה לעולם, למרות הקשיים. מוסיקה מתעלה מעל למקום ולזמן, ויכולה להתנגן גם בין ידיים פצועות או להדהד מתוך השקט. האומץ הבלתי רגיל של הגיבורה מתגלם ביכולתה לנסוק מתוך האבק כמו עוף החול, ולתת מקום לתקווה. 

כאמור, הספר כתוב כולו בשורות קצרות. זוהי מראית עין של קלילות. זהו ספר בעל אוזן קשבת לסביבה. מבין דפיו ניתן לשמוע אוושת שדה חיטה, זמזום סופה מתקרבת, ובעיקר את מנגינת נפשה רבת הגוונים של הגיבורה.

מאוד מומלץ! מפעים! ומדבר אל כולם!!