נאוה דקל

שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים מורות, מורים, מנהלות ומנהלים התכנסו במכון כרם כדי לדון בשאלה כיצד לפתוח את השנה בעקבות מותו של סלומון טקה והמחאות שטלטלו את החברה הישראלית. במנח"י, (מינהל החינוך בירושלים) ובתכנית 'כנפי יונה' של מרכז מלמדים ולומדים במכון כרם החליטו שחשוב שאנשי חינוך ידונו ויחשבו ביחד, לפני שהם פוגשים את תלמידיהם, מה ניתן לעשות.

יעל פולברמכר, מנהלת מלמדים ולומדים, פתחה את המפגש ואמרה שהתחושה היא שצריך לעצור הכל ולהתייחס למשבר הזה. לדבריה הנתונים מראים שאירועים כמו המקרה האחרון שהביא להריגתו של טקה בידי שוטר קורים לא מעט והקהילה האתיופית כואבת ופצועה. "רעידת האדמה הזו גרמה לנו לחשוב שאנחנו, מנהלים ומורים בירושלים צריכים לקיים שיח בשאלה מה אנחנו עלינו לעשות בעניין. אנחנו רוצים לייצר קבוצה של מורים ומנהלים שמעוניינים לעסוק בשאלת הגזענות".

יואב זמרן (זימי), המשנה למנהל מנח"י, אמר שהשאלה היא איך מיצרים שיח שישפיע על מערכת החינוך ויגרום לה להתמודד עם שאלת הגזענות. לדבריו, היבט אחד הוא העבודה של מנח"י עם תכנית 'כנפי יונה', שמטרתה לקדם אנשי חינוך ממוצא אתיופי. "השגנו התקדמות מסוימת, בעבר היו בעיר שמונה מורות ומורים מהעדה האתיופית וכיום יש שלושים, אבל זה עדיין לא מספיק". ההיבט השני לדבריו, הוא ליצר שיח אמיתי שיפתח את נושא הגזענות בבתי-הספר. "אנחנו במנח"י נשמח לתמוך במהלכים האלה" סיכם זימי.

וודג' מולה, סגן מנהלת בית-הספר הניסויי ארגנטינה, הציג את הנתונים הנוגעים לקהילה האתיופית. לדבריו יוצאי אתיופיה מהווים 2% מהאוכלוסייה בישראל. בעשרים השנים האחרונות נהרגו 11 צעירים ממוצא אתיופי כתוצאה ממפגש עם שוטרים; השנה נהרגו שניים. "בכל המקרים אף בעל תפקיד לא לקח אחריות" אמר מולה. הוא הוסיף כי בכלא אופק לצעירים 40% מהכלואים הם  יוצאי אתיופיה וב – 90% מהמקרים הם מואשמים בתקיפת שוטר. "יוצאי אתיופיה חווים הדרה וגזענות בכל התחומים. זו החוויה גם של בני העדה ששברו את תקרת הזכוכית. האהבה שלנו לארץ ולעם זוכים לניצול ציני בידי הממסד ובידי קבוצות אחרות בחברה. אפילו בחלומות הכי קשים שלנו לא תיארנו לעצמנו שנצטרך לצאת למאבק על קבלת יחס שווה בתוך העם שלנו. אבל בקיץ האחרון הבנו שצריך לחשב מסלול מחדש ולצאת למאבק". מולה דיבר על הקושי של תלמידים ממוצא אתיופי, "כשההתמודדות עם השונות היא תמידית ואין מקום לסיפור שלך", וגם על הקושי של יוצאי העדה לקבל משרה כמורים. לדבריו "אנחנו כאן כי בשעה שקבוצה שלמה בחברה יוצאת למחאה, אנחנו כמחנכים צריכים להתייחס לזה".

בחלקו השני של המפגש המורות והמורים התכנסו למעגלי שיח כדי לשתף ברגשות ובמחשבות בעקבות הדברים ולחשוב מה אפשר לעשות בחדרי המורים ובכיתות. המפגש חידד את העובדה שיש כאן שבר גדול שלא ניתן להתעלם ממנו. הכרה בכך היא הצעד הראשון לטיפול בבעיה.

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.