שיחה עם שלושה בוגרים ובוגרת אחת שסיימו את הלימודים במכון כרם
ומלמדים אזרחות בדו-לשוני בירושלים.
נאוה דקל
ארבעה מהמורים שמלמדים אזרחות בבית-הספר הדו-לשוני, יד ביד, בירושלים הם בוגרי מכון כרם. איילה אילת, שריף אבראהים, דניאל דה-שליט ומתן מזרחי, הם מורים לאזרחות שסיימו לפני מספר שנים את הלימודים לתעודת הוראה בכרם, והם מספרים שיש בדו-לשוני קבוצת מורים יחסית גדולה שלמדו במכון. "אנחנו הגענו במקרה, בגלל המגמה העל-אזורית שיש כאן" אומרים אילת ומזרחי. "אני חושב שזה לא רק מקרי", טוען דה-שליט, שבמסגרת שיעורי השכלה כללית מלמד גם קולנוע וזכויות אדם, כשהוא מתבסס על המתודה שלמד בכרם, בקורס של ד"ר טלי זילברשטיין, "יש משהו מיוחד באנשים שבאים ללמוד בכרם וגם חוויית הלימודים שם תרמה לזה". לדברי המורים ההכשרה המעשית באזרחות הייתה טובה ותרמה להם במיוחד, "אבל בכלל, הקורסים בכרם היו משמעותיים. אני לא חושב שיש קורס שלמדתי שם שאני לא זוכר", אומר מזרחי. "אני חושב שההשפעה של כרם מורגשת בשיטת החינוך שלנו כיום", מוסיף אבראהים, "בשיעורים שהיו לנו שם היו הרבה דיונים וזה בא לידי ביטוי גם בשיעורים שלנו כאן. הכיתה מסודרת בצורת ח' כמו בכרם ויש בשיעורים הרבה מקום לדעות אישיות". הוכחה נוספת להשפעה של המכון היא העובדה שלבוגרים שסיימו את הלימודים בשנת 2014 יש קבוצת ווטסאפ שקוראים לה 'תמיכת מורים חדשים לאזרחות מכרם'.
הם אמנם מורים חדשים אבל כבר הספיקו לפתח תכנית ייחודית למגמה העל-אזורית שמתקיימת בבית ספרם. "אזרחות זה מקצוע הדגל של בית-הספר", מסבירה אילת את המקום המרכזי שיש בבית-הספר למקצוע, "לומדים כאן דמוקרטיה וזכויות אדם כבר מכיתה ה', כך שהתלמידים מגיעים לתיכון עם רקע רחב באזרחות. בקבוצה של המגמה העל-אזורית יש תלמידים יהודים מבתי ספר בעיר, יש תלמידים ערבים מצור-באחר ויש תלמידים מהדו-לשוני. המורים מלמדים בזוגות ובשנה שעברה שריף היה צריך גם לתרגם. היום יש לנו מתרגמת סימולטנית כך שהתלמידים יושבים עם אזניות".
התכנית הייחודית היא רעיון של מתן מזרחי, שחשב עליה "אחרי שהתעייף מהמיזם הקודם". הלימודים במגמת האזרחות מתפרשים על-פני שלוש שנות התיכון. "בכיתה י' אנחנו משתדלים שהלימודים יהיו חווייתיים", מסביר מזרחי, "המוקד הוא על פערים חברתיים-כלכליים ומאבקים חברתיים בירושלים. בכיתה י'א הלימודים מתמקדים בבגרות החיצונית ובי'ב הנושא העיקרי הוא החברה הערבית בישראל. בנוסף לזה יש לתלמידים מטלת ביצוע מורחבת. התכנית שפיתחנו בשנתיים האחרונות מתמקדת בעבודתן של ועדות הכנסת. הרי הכנסת היא משאב אזרחי בירושלים ולא להשתמש בו זו ממש החמצה. כל קבוצה בוחרת ועדה שמעניינת אותה, אוספת עליה חומר, מגיעה לכנסת למספר דיונים ומראיינת כמה מהמשתתפים בוועדה. התלמידים גם צריכים לכתוב נייר עמדה המפרט הצעה לנושא לדיון במפגש הבא של הוועדה. בהתחלה יש לתלמידים התנגדויות כי זה נראה להם 'תיק' כבד. בהמשך ההתייחסות שלהם משתנה. הם מבינים שאפשר להיכנס לכנסת בקלות יחסית ולהיות נוכחים בוועדה, והם חוזרים עם ביקרת כמו 'הם לא מקשיבים שם אחד לשני', או 'זה לא מסודר מספיק'. בסופו של דבר הם ממש מתלהבים מהחוויה. אני חושב שזה פרויקט ממש נחמד".
אילת: "מה שיוצא הוא ממש מחקר איכותני. יש כאן צפייה, ראיונות וניתוח פרוטוקולים, כך שזה מיזם ממש רציני ברמה גבוהה. עולות גם שאלות אישיות, כמו למשל איך תלמידה מבית צפאפא מרגישה כשהיא מגיעה לוועדה בכנסת".
לימודי אזרחות בבית-ספר דו-לשוני מציפים את המתחים בין יהודים לערבים?
אילת: "העובדה שהתלמידים היהודים והערבים לומדים אזרחות ביחד מציפה את הנושאים הפוליטיים והדיונים בכיתה מאד מעניינים. התכנית של לימודי החובה באזרחות מחייבת את התלמידים להתעמת עם הנושאים שקשורים למדינה היהודית. התלמידים מביאים את עצמם, את הזהות הלאומית שלהם ומתעמתים עם הקשיים. אנחנו מבינים שחשוב שניתן מקום גם להיבט הרגשי. לדוגמא דיברנו עכשיו על חוק הלאום – היה ויכוח סוער ודיון מעניין".
אבראהים: " אנחנו מדברים בשיעורים על נושאים רגישים. הפוליטיקה נוכחת מאד בדיונים ובסוגיות שהתלמידים מעלים. לדוגמא, שיעור שעשינו על 'הפנתרים השחורים' העלה את השאלה האם מותר ללכת בדרך אלימה כדי להשיג מטרות. בשיעורים עולה גם הנושא של הפערים בין מערב ומזרח ירושלים. התלמידים כאן מרגישים הרבה ביטחון וחופש לדבר. זה מעניין ומאתגר וגם דורש המון אנרגיות".
יש פרויקט לקראת הבחירות הקרובות?
דה-שליט: " בכיתה ח' התחלתי ללמד על הבחירות. התלמידים התחלקו לזוגות, וכל זוג צריך לבחור מפלגה ולכתוב את תעודת הזהות שלה ואת היחס שלה לשאלות המרכזיות שיש לנו".
אילת: "בכיתה י' מטלת הביצוע קשורה לבחירות. כל קבוצה צריכה לבחור מפלגה ולעקוב אחריה עד הבחירות. אנחנו רוצים לקיים פאנל בבית-הספר שבו בנוסף למפלגות הקיימות התלמידים יציעו מפלגה חדשה ויפרטו את המצע המדיני והחברתי שלה. כשנקיים בבית-הספר בחירות הם יוכלו לבחור גם במפלגה שהם הציעו".