"הכוח נמצא במוסר, ואדם שמשוכנע במוסר שלו הוא אדם יותר חזק".
רפי אתגר, מנהל ואוצר מוזיאון על התפר מספר על התערוכה החדשה – "השאלה של הירושימה".
נאוה דקל
"יש בתערוכה רציונל מאד מרוכז שמעלה שאלות של זהות, של מוסר ומצפון ושל שימוש מופרז ולא מבוקר בכוח", אומר רפי אתגר, מנהל מוזיאון על התפר בירושלים ואוצר התערוכה שנפתחה ב-11 בינואר 2019, "השאלה של הירושימה". התערוכה הזו מהווה ביטוי חריף למטרתו של המוזיאון החברתי, שהוקם ביוזמתו של אתגר בשנת 1999, להעלות למודעות ציבורית, דרך האמנות, שאלות חברתיות השנויות במחלוקת. "חשבתי שאין דבר יותר טוב מאמנות כדי לגרום לאנשים להתעמק ולחפש את המסרים שיש ביצירה האמנותית, כי אין יצירה ללא מסר", אומר אתגר. "בעצם כל המוזיאון הזה מתריע נגד מצב שבו לאט לאט אנחנו מתרגלים לדברים שצריך להזהר מהם כי הם עלולים לקבור אותנו מבחינה מורלית".
בתערוכה מוצגות עבודות של אמנים מישראל, גרמניה, איראן ויפן. את ההשראה לתערוכה כמו גם את שמה קיבל אתגר מספרו של הפילוסוף היהודי-גרמני גינתר אנדרס, המהווה חליפת מכתבים בין המחבר לבין קלוד את'רלי, טייס חיל האוויר האמריקאי, שהיה שותף להטלת הפצצה הגרעינית על העיר הירושימה[1]. משהבין את'רלי מה הייתה מטרתה של משימת הסיור שאליה יצא כשעה לפני הטלת הפצצה, הוא לא ראה עצמו כגיבור אלא חווה משבר נפשי עמוק ונקיפות מצפון שאף הובילו אותו לניסיונות התאבדות.
"התערוכה מתחילה מאירוע שבו טייס יצא למשימה מבלי שידע מה מטרתה ורק בדיעבד נודע לו שסייע להריגה של כמאתיים אלף אנשים. הנושאים שעולים מתוך מכתביהם של אנדרס ואת'רלי רלבנטיים גם היום והם צריכים להוות עבורנו תמרור אזהרה", אומר אתגר. "מפחיד לחשוב על כך שהיום, בגלל האמצעים הטכנולוגיים שפיתחנו, אנחנו כבר לא מסתכלים לאויב בעיניים ויכולים להרוג הרבה אנשים מבלי לראות אותם. כשהבן שלי שמע על מה התערוכה הוא סיפר לי שכשהוא שירת בצבא הוא היה אחראי על טיל שעל גביו הותקנה מצלמה שאיפשרה לו ללוות אותו מהשיגור ועד לרגע הפגיעה. הוא היה אז המום מכך שהוא יראה את האנשים שיפגעו.
הטייסים שאתם התערוכה מתחילה נמצאים מאחורי מסכות, ללא ראשים. הם מכונות מלחמה אבל מצד שני הם הרי טובי בנינו. אני חושב שהכלים המפותחים שיש בידינו נטרלו את היכולת שלנו לשלוט על שיקול הדעת האנושי. המצב הזה מעלה שאלות מוסריות משמעותיות באשר לאחריות האישית והקולקטיבית המוטלת עלינו. אלו הנושאים שבהם התערוכה עוסקת. אני מציג את השאלות האלו כי אני אוהב את הארץ ואני וחרד לכיוון שאנחנו מוצאים את עצמנו בתוכו. אני מעריך את המשמעות של מולדת, ארץ ובית ואני מאמין שאנחנו צריכים להיות חזקים, אבל בעיני הכוח נמצא במוסר ואדם שמשוכנע במוסר שלו, הוא אדם חזק יותר".
אתה חושב שתערוכה כזו יכולה להשפיע ולחנך?
"הרי מדובר פה על חינוך. אמנם האמנות היא השפה במוזיאון אבל אנחנו לא נמצאים כאן בשביל לעשות אמנות אלא בשביל החינוך. זה תהליך קשה ואין ספק שהטלוויזיה בבית עושה עבודה יותר זריזה, אבל עובר כאן מסר שמעורר אנשים לחשיבה. אני מקיים סיורי אוצר המעוררים שיח וזה בעיני מה שחשוב. אני כאן כי אני אופטימי וחושב שאפשר להגיע לתיקון עולם. זאת המטרה של התערוכה הזאת כמו גם התערוכות האחרות שאנחנו מציגים כאן".
"השאלה של הירושימה" תוצג במוזיאון על התפר עד ה-22 במרץ, 2019.
[1] גינתר, אנדרס, השאלה של הירושימה, תרגום לעברית הוצאת רסלינג ומכון גתה, 2018.