לאור הנסיבות, ישנם שינויים בקורסי הקיץ
קורסי הקיץ יתקיימו (מרחוק או בכרם, בהתאם לנסיבות) בתאריכים הבאים:
2.7, 9.7, 16.7, 23.7
קורס הקיץ של עטר פלג "דברים שאין להם שיעור" יתקיים בשעות הבוקר 9:00-13:30
קורס הקיץ של טלי "סרטים ממחוזות זרים" יתקיים בשעות הצהרים ואילך 14:30-19:00
תקצירי הקורסים תשפ"ו
שיעורי יום ראשון
הגישה הנרטיבית | מיכל שמחון
סמסטר א', 11:30 – 13:00
תלמיד נפול פנים, תלמידה שלא מצליחה למצוא חברה, שתלמיד חוזר לאחר מלאות שבעה לאמו, משהו קשה קורה בארץ, בעולם ? הקורס יקנה כלי התערבות למורה כדי להושיט יד לכל מבקש.
בקורס נפתח חלון לגישה הטיפולית הזו, נראה כיצד היא יכולה להתייחס לשדה החינוך, ונתרגל אותה גם על עצמנו.
ארון הספרים היהודי | אריאל אביב
ססמטר א+ ב', 9:30 – 11:00
בקורס נטעם מספרי היסוד של היהדות, וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית, בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית, וכמחצית – למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם הציר התמתי שיודגש ברוב השיעורים. בקורס נקדיש זמן ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך הספרות הנבחנת.
פרויד: הוגה, מספר וחוקר תרבות | אורן פרי-הר
סמסטר א' + ב' 16:00-17:30
סמסטר א׳ – ״פותר חידת הספינקס״
בקורס מבוא זה לכתביו של זיגמונד פרויד, נעסוק בנושאים המרכזיים של הגותו וכתיבתו: הפסיכולוגיה, פירוש החלום, המיניות, התפתחותה של הנפש, היחס לנשים ויחסו לדת. עם זאת, לא נבחן את אמינותן של השקפותיו או את הצלחותיו וכישלונותיו באופן מעשי. במקום זאת, ננסה להכיר את זיגמונד פרויד כמי שניסה ליצור גשר בין היחיד לחברה ולספר את סיפור צמיחתה של התרבות האנושית מטבעו החייתי של האדם, כפי שהוא, זיגמונד פרויד, בן תרבות, דמיין אותה. באמצעות קריאה משותפת בכמה מאמרי יסוד, וקטעים ממאמריו המפורסמים על החלומות, על המיניות ועל הדת ננסה להבין לעומק את השאלות הגדולות שאותן ניסה לנסח, ועליהן גם ניסה לענות. בעקבות הקריאה, ננסה לבחון מה נותר מהמחשבה הפרוידיאנית, מאה שנים אחריו, על מה כדאי לוותר, ובמה כדאי לחזור ולהעמיק. קורס זה ישמש קורס מבוא לקורס בסמסטר ב׳, שיעסוק בקריאה פוליטית של פרויד בתקופות משבר. הקורס ילווה במקראה שתחולק בתחילת השנה.
פרויד: הוגה, מספר וחוקר תרבות | אורן פרי-הר
סמסטר א' + ב' 16:00-17:30
סמסטר ב׳ – הפסיכולוגיה של המלחמה
פרויד, איינשטיין ווירג׳יניה וולף עומדים ושואלים ״למה״? לאחר שערכנו היכרות בסיסית עם מחשבתו של זיגמונד פרויד, בסמסטר השני נתמקד במלחמה כבעיה פסיכולוגית. נקרא התכתבות בין פרויד לאיינשטיין שעוסקת במלחמה כבעיה פסיכולוגית, ואחריה נקרא קטעים מהטקסט הפוליטי ביותר של פרויד, ״תרבות בלא נחת״, שבין היתר, מסביר את המלחמה כתגובה אנושית לתסכול מיני. נצרף לשיח מאמרים פוליטיים על המלחמה מאת וירג׳יניה וולף, סוזן זונטג, וולטר בנימין ומישל פוקו, ככל שנספיק. בלב הקורס תיבחן הנטייה האנושית לאלימות ולהרס, שהעסיקה רבים מההוגים וההוגות של המאה העשרים, שהייתה עקובה מדם, עד כדי כך שהיה נדמה שהאנושות למדה לקח. בשנתיים האחרונות ניכר שהתוקפנות וההרס עדיין כאן. ננסה ללמוד משהו מניסיונם המר של הוגי המאה העשרים על אסונות התקופה שלנו.
מומלץ לקחת את הקורס המבוא על פרויד כמבוא לקורס הזה, אבל אפשר להצטרף גם לסמסטר השני בלבד
הוראת מדעי הרוח בגישה הבינתחומית | זיו ליסון
סמסטר ב', 11:30 – 13:00
איך מודדים עומק בטקסט? האם כל העומק נראה דרך משקפיים של תחום לימוד אחד?
בשנים האחרונות בתי ספר רבים מלמדים מדעי הרוח באשכולות נושאיים (תמטיים) בינתחומיים. בקורס נשאל יחד מתי למידה בינתחומית היא עמוקה ומיטיבה ומתי פחות. לשם כך נלמד עקרונות ללמידה בינתחומית ורב תחומית, נלמד מודלים, תהליכים ותוכניות לימוד בינתחומיים ונבחן כלים להערכתם. נדגים פרקטיקות להוראה והערכה בינתחומיות ונבחין בין מיומנויות תחומיות למיומנויות גנריות ונשתמש בהן ללמידה דיאלוגית טיעונית. הכל דרך למידה פעלנית משותפת של טקסטים שונים ומגוונים.
בין חינוך פוליטי, אידיאולוגי וערכי- סדנה| חוה שורץ
סמסטר ב' , 9:30-11:00
במרחב הפוליטי-חינוכי ננסה לפקוח עיניים לתופעות המתרחשות במרחב החינוכי בו אנו פועלים, לנהל דיון מבוסס ידע, פתוח ושוויוני ככל הניתן בנוגע אליהן, לחשוב ביחד על המשמעויות החינוכיות שיש לתופעות ולהתרחשויות פוליטיות מבחינתנו, ולגבש תשתיות לפעולה במרחב החינוכי ביחס לנושאים בעלי מטען פוליטי. למשתתפות ולמשתתפים תהיה אפשרות להשפיע על הנושאים בהם נעסוק, ועל מגוון נקודות המבט שנחשוף ביחס לכל אחד מהנושאים.
פסיכולוגיה של גיל הנעורים | אלחנן אדלר
שנתי, 14:00 – 15:30
הקורס פסיכולוגיה של גיל הנעורים מהווה צוהר לעולמו הפנימי של המתבגר. במהלך הקורס נכיר את תהליכים רגשיים וקוגניטיביים המאפיינים התפתחות בריאה בגיל ההתבגרות. נלמד גם לזהות ולהבין את תהליכים פתולוגיים המופיעים בתקופה זו של החיים. נלמד את התיאוריות המרכזיות על גיל ההתבגרות ובאמצעותן ננסה לפתח עמדה אמפאטית כלפי המתבגרים וההתמודדויות הנפשיות איתן הם מתמודדים. נלמד גם על הכוחות החברתיים המשפיעים על המתבגרים ועל ההפרעות הנפשיות המתפתחות בתקופה זו, ונרכוש כלים להכלה ולהתמודדות עם האתגרים המאפיינים את עבודת המורה עם מתבגרים.
סדנא דידקטית בהיסטוריה | חנה אורבך
שנתי, 14:00-15:30
מהו 'שיעור טוב' בהיסטוריה?
מה התלמידות שלנו ידעו ויבינו בעקבות שיעורי היסטוריה? כיצד נסייע להן להבין את זה? איך נעריך את ההבנה שלהן?
מהי חשיבה היסטורית וכיצד מטפחים אותה בקרב תלמידים?
איך גורמים לתלמידים להיות מעורבים וסקרנים ביחס לשאלות היסטוריות?
כיצד נשתמש בפרטיקות הוראה ולמידה מגוונות לטפח לומדים פעילים ועצמאיים?
מטרת הסדנה לבסס בקרב הסטודנטים תפיסה, ידע וכלים פדגוגיים להוראת היסטוריה בחינוך העל-יסודי. הסדנה מבוססת על שילוב בין תמות דידקטיות לתמות היסטוריות מתוך תכנית הלימודים, ומעבר לה. הסדנה תכלול תרגול ויישום של הפרקטיקות באמצעות בניית יחידות הוראה, משימות, והוראת עמיתים. כמו-כן, נתבונן וננתח תיעוד מהכתות לצורך למידה מהעבודה בשטח.
השיבה הביתה: עיון טקסטואלי ותרבותי | יפתח גולדמן
סמסטר ב' 14:00-15:30
"השיבה הביתה" שימשה נושא מרכזי בהגות ובספרות העולם לפחות מאז "האודיסיאה" של הומרוס. גם במקורות ישראל מופיעים כמה "סיפורי שיבה" מרתקים (אוריה החיתי בספר שמואל, מחזור מדרשי אגדה במסכת 'כתובות'). בקורס נפגוש יצירות עתיקות וחדשות ממקורותינו ומספרות העולם העוסקות בשיבה הביתה ונברר ביחד היבטים של האירוע הטעון, המפחיד והמרגש של השיבה.
פיסול | אילת אבקביץ
סמסטר א' 14:00-15:30
המסע האומנותי בחומר פותח חלון להתנסות יצירתית. בשיעורים נכיר את שפת הפיסול דרך תחושה, עשייה והתבוננות ונפתח רגישות לצורות היפות המרכיבות את העולם. אומנות הפיסול מאפשרת תהליך יצירתי אישי וקבוצתי דרך חוויה עמוקה של שינוי והתפתחות. אין צורך בניסיון קודם.
חינוך וניהול כתה | רחל וולפיש
סמסטר ב', 16:00 – 17:30
אחד הדברים המקשים ביותר על מורים בתחילת דרכם הוא הצורך "לנהל" את הכתה ו "לטפל" ב"בעיות משמעת". בקורס זה נחשוב על המונחים הללו, נדון יחד במטרות שלנו כמורים ובאפשרויות העומדות בפנינו על מנת לבנות סמכות מותאמת לעידן הנוכחי ולקדם בכתות שלנו למידה באווירה נעימה ובטוחה.
בחלקו השני של הקורס נעסוק בתפקיד מחנכ.ת הכתה, תפקיד מרכזי במערכת החינוך הישראלית. נעסוק במערכות היחסים עם ההורים, מניעה וטיפול במצבי סיכון, חינוך ערכי וחברתי , צמצום פערים וקידום שיוויון בכתה, ועוד.
הנחיית עבודות גמר במדעי הרוח והחברה | טלי זילברשטיין
סמסטר א' , 16:00-18:30
כל תלמיד-ת תיכון בישראל יכול-ה לכתוב עבודת גמר בכל נושא על פי בחירתו-בחירתה. ערך עבודת הגמר הוא 5 יחידות בתעודת הבגרות. לתלמיד-ה הכותב-ת מוצמד-ת מנחה בעל-ת תואר אקדמי. לאחר הגשת העבודה על ידי התלמיד-ה ניתן למנחה שכר ממשרד החינוך: כ-1200ש לבעלי תואר ראשון.
הסדנה + הכשרה בכרם ייקנו את המיומנויות הנדרשות להנחיית עבודת הגמר, כצוהר לכתיבת עבודות ולהערכה חלופית בכלל. למשתתפים מתוכננת מלגה מטעם כרם (בנוסף לשכר ממשרד החינוך) – פרטים יימסרו לאחר אישור סופי.
הסדנה + הכשרה מתאימות לסטודנטים שהתנסו בהצלחה בכתיבת עבודות מחקריות במסגרת לימודיהם באקדמיה, לפחות ברמת סמינרים של תואר ראשון. הן מתאימות לכל מי שרואה חשיבות בעידוד תלמידים למחקר אישי, לקריאה ולכתיבה ברמה גבוהה, ומבקש-ת לרכוש לעצמו-ה כלים שיסייעו לו-לה להנחות בהמשך את תלמידיו-ה בכתיבה (גם כתיבה של עבודות קטנות יותר ולאו דווקא עבודות גמר).
מספר המקומות בסדנה + הכשרה מוגבל, כדאי להירשם בזריזות. ההשתתפות מותנית בתהליך קבלה: הנרשמים יתבקשו לספק דוגמת עבודה אקדמית שכתבו ולעבור ראיון אישי עם טלי המנחה.
תולדות האומנות והוראתה: בין דימוי לטקסט | חוה שורץ
א' + ב', 11:30-13:00
בקורס זה נבחן את פני האדם כפי שהן משתקפות בדיוקנאות מתרבויות ומתקופות שונות, רחוקות וקרובות. באמצעות ההתבוננות, נשאל: לשם מה נוצרו ייצוגים של הפנים האנושיות בכל תקופה ומקום? מתי שאפו אמנים לייצוג מלא חיים ומתי התרחקו ממנו ולמה? כיצד ייצרו הדיוקנאות אידיאלים חדשים של יופי? מה עומד מאחורי השחתת תמונות של פנים אז והיום? מה ההבדל בין הבעת הפנים בסלפים של המאה ה19 לאלו של "עידן הסלפי"?
במהלך הקורס נבחן את הקשר בין דיוקנאות לבין רעיונות משתנים על האנושי ומקומו בעולם. דרך נושא החתך נעמיק את הידע בתולדות האמנות ונעסוק בדרכים להוראתה ולשילובה בתחומי דעת אחרים.
אמנות מעשית והוראתה | איילת אבקביץ
שנתי , 16:00-18:00
בסדנא הדידקטית להוראת האמנות, נעסוק בהבנת המשמעות של פעילות אומנותית, דרך החוויה האישית שלנו כאנשים, אמנים ומורים. נתנסה בתהליכי יצירה, ונגבש את אופי זהותנו כמורים המחפשים את ההשפעה המיטיבה של האמנות. נתבונן באיכויות החינוכיות הטרנספורמטיביות של האמנות בכיתה ונחקור איך האמנות יכולה להיות פעילות תהליכית משמעותית התורמת לגדילה ולידיעה עצמית והן לחיבור בין האדם השלם לעולם גם בעידן העכשווי והדינמי. הסדנא תפגיש אותנו גם עם השאלות המעשיות של הכנת מערכי שיעור והעברתם באופן שישרה הלך נפש אמנותי על התלמידים. הסדנא תכלול גם התייחסות לבניית מערכי שיעורי, שלבי ההוראה מעשיים ורפלקטיביים והתייחסות להוראה ביחס לגיל ולכיתה מגוונת.
שיעורי יום רביעי
ש"י עגנון וחברים:לקרוא סיפור בכתה | בלהה בן-אליהו
שנתי , 10:30-13:00
"אשרי מי שיושב בצל נפש אהובה ואינו בודד ונעזב כמדבר"
(ש"י עגנון, מתוך הרומן "תמול שלשום")
"נשתנה משהו בעולם"
(ש"י עגנון, מתוך "פרנהיים")
יצירתו של ש"י עגנון, ענק ספרותי, זוכה פרס נובל – אינה חדלה למשוך את הלב. יצירת עגנון היא בעת ובעונה אחת דרישת שלום מרתקת ומרגשת מן "העולם של אתמול"- והארה חכמה ועמוקה של חיינו בזמן הזה, בעולם משתנה. נקרא בסיפורים קצרים בנובלות וברומנים של עגנון. נקרא על מערכות יחסים אנושיות, על מה שבין בני זוג, בין הורים לילדים, ובין חברים. נפגוש בקריאה ביצירות עגנון את נפש האדם על סתריה, גילוייה ועל ריבוי פניה. במרכז הקורס יעמוד עיון ביצירת עגנון, אולם נזמן לעיוננו גם "חברים" – הקריאה ביצירות עגנון תלווה מדי פעם בהשוואה ליצירתם של כותבים אחרים מן הספרות העברית והכללית: לאה גולדברג, פרנץ קפקא, יהודה עמיחי, אתגר קרת ועוד.
אבדות ומציאות: קריאה בספרות העברית | בלהה בן-אליהו
שנתי , 08:30 – 10:00
"אבן טוען היתה בירושלים, כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם; זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטה"
מסכת בבא מציעא דף כח, עמוד ב'))
"שם בקצה הגן / אלמד להריח דשא קצור/ ולהגיד הנה/ זה לא סתם דשא/ זה הנימים החבויים/ של החיים"
(ארז ביטון, מתוך "בית הפסנתרים")
בקורס זה נקרא בספרות העברית – בשירה בסיפורת וברומן – ביצירות מן הקלאסיקה של הספרות העברית לדורותיה וכן בחדש ובמתהווה כאן ועכשיו. ננוע בין אבידות למציאות, בין תרדמות ליקיצות, בין חוויות של אבדן והידלדלות לרגעים והוויות של רעננות והתחדשות.
נוצרים בארץ | חנה בנדקובסקי
סמסטר ב', 14:00-15:30
בירושלים, עיר של כמעט מיליון תושבים, פחות משני אחוזים הם נוצרים, אך קו הרקיע של מרכז העיר משובץ במגדלי פעמונים. מי הם הנוצרים בארץ? הקורס יעסוק בהיבטים היסטוריים ואקטואליים של הנוצרים והנצרות בארץ ישראל, ביחסיהם עם היהודים והמוסלמים לאורך ההיסטוריה, במסורות ובמנהגים, באמנות, עולם הנזירות, עליה לרגל, חגים, מוסדות ובשאלות של דמוגרפיה וזהות. כמו כן נתייחס לעולם המוסלמי הצומח לצד הנוצרי, מקורותיו, כתבי הקודש, העולם הדתי והתרבותי המתפתח במזרח התיכון ויחסי הגומלין שלו עם הדתות האברהמיות האחרות. במהלך הקורס נבחן מתודות שונות ללימוד על קהילות, דרך מפגשים, סיור, לימוד טקסטים, והרצאות אורחים. נעסוק בסוגיות אקטואליות והשוואתיות ובאתגרים בעיסוק בנצרות בבתי ספר, והמסגרות בהן הנושא עולה במערכת החינוך. הקורס מתקיים בשיתוף עם מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג.
ללמוד וללמד: בית מדרש ולמידה בית מדרשית ככלי חינוכי | תדהר גוטמן
שנתי , 10:30-13:00
הלמידה הבית-מדרשית ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות התרבות היהודית. מראשית צמיחתה לאחר חורבן בית שני ביבנה ועד להתחדשותה בעשורים האחרונים בבתי המדרש הפלורליסטיים, היא שימשה מרחב ללימוד, ליצירה ולתהליכים של שינוי תודעתי וחברתי. כמסגרת חינוכית, מציעה הלמידה הבית-מדרשית אתגרים פדגוגיים ייחודיים למלמדות.ים וללומדות.ים כאחד בהיבטים של ידע, למידה, פרשנות ויחסים.
בית המדרש שלנו יעסוק במקום ובבית, ובהיבטים שונים של שייכות, מקומיות וזהות.
בד בבד נעסוק גם בסוגיות של למידה ולימוד, נאפיין את הלמידה הבית מדרשית ואת אתגרי ההנחיה הייחודיים לה ונבחן דרכים בהן ניתן ליישם את עקרונות הלמידה הבית-מדרשית במסגרות חינוך פורמליות ובלתי-פורמליות, תוך עיסוק מעמיק באופני ההנחיה, באופני הלימוד ובכיוונים חדשים לפרשנות משותפת.
אתגרים והזדמנויות בהוראת אזרחות | שלומית דמסקי-כהן
סמסטר א' , 14:00-15:30
בקורס נעסוק בייחודה של הדיסציפלינה, בשינויים ובמגמות שחלו במקצוע האזרחות לאורך השנים, נבחן מהו חינוך פוליטי ומה הקשר שלו להוראת האזרחות, נכיר שיטות שונות להוראת המקצוע ונבין מהן ההשלכות בבחירת שיטת ההוראה, נבדוק כיצד מרחיבים את הוראת האזרחות אל מחוץ לכותלי הכיתה ומנכיחים את המקצוע בבית הספר ובאקלים הבית ספרי, נלמד על בניית סיורים ייחודיים המתמקדים בסוגיות אזרחיות ועל האופן שבו הם יכולים לשמש ככלי ישים ללמידה פעילה. נדון בתופעת הגזענות בכיתה ונלמד דרכים שונות להתמודד איתה. נדגיש את חשיבות המעורבות האזרחית של התלמידים והדרכים לגרום לה להתרחש בפועל. קורס זה הוא חובה לתלמידי אזרחות, ובחירה לתלמידים אחרים המתעניינים בנושא.
הוראת מקרא | רחל וולפיש
סמסטר א', 14:00-15:30
מטרתו של הקורס להעניק תשתית תיאורטית וכלים מעשיים ראשוניים להוראת מקרא בבתי הספר. בקורס נכיר גישות שונות להוראת המקרא ונדון בסוגיות זהותיות, ערכיות ופדגוגיות מרכזיות בהוראתו. נתאמן בעיבוד פרק מקראי לשיעור, נכיר אפשרויות ללמידה והערכה מגוונת ונתנסה בהוראת עמיתים. הקורס מתאים לבעלי ידע והכרות עם התנ"ך (לא נדרש ידע אקדמי במקרא) המעוניינים לקבל כלים להוראת המקצוע ומקצועות קרובים , בדגש על מערכת החינוך הממלכתית.
מערכות יחסים בבה"ס-מנטורינג ומחקר פעולה | גילת כץ ודפנה שרב
שנתי, 14:00-15:30
חיי בית הספר דורשים מהמורים התמודדות עם מערכות יחסים מורכבות עם תלמידים, עמיתים, הנהלה, והורים. הקורס מיועד לסטודנטים המלמדים בכתה באופן רציף, במסגרת ההתנוסת המעשית שלהם או בעבודתם כמורים. במהלך הקורס ילמדו הסטודנטים את מערכות היחסים שלהם בבית הספר, על מנת לפתח מיומנויות מקצועיות בתחום זה. הקורס יונחה ב –Co, ישלב עבודה קבוצתית ומנטורינג, ויכול להוות בסיס להצגת האסיף או לכתיבת עבודה סמינריונית.
פדגוגיה: מקום, זהות ותרבות / אושרה נמימי-הלוי ושלומית דמסקי-כהן
סמסטר ב' , 14:00-15:30
הקורס חובה לתלמידי אשכולות, ופתוח לפרחי הוראה מכל הדיסציפלינות במיוחד אלה המייעדים עצמם ללמד בבתי ספר הטרוגניים ובכיתות בפריפריה החברתית והגאוגרפית. הקורס יעניק בסיס תיאורטי לפדגוגיה רגישה לסוגיות של זהות, מקום ותרבות. נבחן כיצד מרכיבי הזהות של התלמידים (המרכיב האתני, המשפחתי, המעמדי, המגדרי ועוד) יכולים להשפיע על תפיסתם העצמית של התלמידים, על תחושת השייכות ועל תהליכי הלמידה שלהם בכיתה. כמו כן, נברר כיצד היכרות והכרה בתרבות יכולים להוות נכס ללומדים ולמלמדים כאחד, ואלו ביטויים יכולים להיות לתרבויות בכל המרחבים הפורמאליים והבלתי פורמליים בבית הספר. הקורס משתלב עם השינויים המתרחשים במשרד החינוך בפיתוח תוכניות לימודים מקומיות ובלימוד דרכי הערכה משמעותיות.
ספרות והוראתה | תמר קריגר – ערמוני
שנתי , 16:00-18:30
הסדנה הדידקטית להוראת ספרות מדברת שטח: אנחנו עוסקים במה ובאיך. מה מלמדים בשיעורי ספרות, מה יש בו בשיר שגורם לתלמידים לרצות להעמיק בו, מה יש בסיפור שמייצר רעש גדול בכתה, מה עושים כשתלמידים מפחדים מיצירות ספרות ומה עושים כשהם מתלהבים מאוד ומקדימים אותנו, מה כדאי ללמד מתי ועוד. אנחנו עוסקים גם באיך: איך פותחים שנה, איך מתחילים שיעור, איך מייצרים שיעור מודולרי ואיך שואלים כך שיש חשק להשיב, איך ניגשים לטקסט שמרוב שהוא יפה מפחדים לגעת בו, איך נערכים לאסיפות הורים ולישיבות מורים, איך כותבים מבחנים מעניינים ואיך בודקים אותם ונשארים בחיים בכל זאת… ועוד ממה שמונח על שולחנם של מורים.
במהלך השנה נעסוק בז'אנרים ספרותיים שונים, ונלמד יצירות מגוונות. הסדנה מבוססת על שיתוף קבוצתי . כל סטודנט/ית מלמד/ת שיעור אחד קצר במהלכה, בכל סמסטר ניתנות שתי מטלות מרכזיות ומדי פעם שיעורי בית הכרוכים בקריאה וכתיבה.
קריאה אישית בפרשות השבוע | אסנת אלדר
סמסטר ב' , 16:00-17:30
כיצד הקריאה בפרשת השבוע תאפשר לנו להכיר את גילגוליה של התרבות היהודית והישראלית?
כיצד נגלה את הקול האישי שלנו בין הקולות הרבים העולים מעיון בפרשת השבוע ופרשנויותיה?
פרשות השבוע הן היתדות המחזקות את אוהלה של תרבותנו. הן מציעות לנו נחמה וחוסן, כמו גם תמרורי אזהרה וקריאה ללמוד מלקחי העבר. ביחד נחשוף את עושרה של התרבות, את ריבוי גווניה וקולותיה את מצוקותיה וימי הזוהר שלה, ננדוד בין קהילות יהודיות שונות בזמנים שונים ונקרא פרשנויות ישראליות המדברות את הכאן והעכשיו שלנו.
השיעורים יתלוו לפרשות השבוע ויציעו מגוון רחב של נקודות מבט על נושאים עיקריים העולים מהפרשות. בנוסף, יהיה מרחב כתיבה ויצירה אישי סביב נושאים / דילמות / שאלות העולות מהפרשה שבה נדון.
בתום הקורס, יתבקשו הסטודנטים והסטודנטיות לכתוב דרשה / סיפור / שיר סביב פרשת שבוע לבחירתם.ן.
דמות המורה כמחולל שינוי | אורית פרנקו
סמסטר ב' , 16:00-17:30
תחום החינוך הוא שדה שבו פועלות במקביל מגמות של שימור ושל שינוי גם יחד. באופן מסורתי היתה מערכת החינוך אחראית על שימור התרבות הקיימת ועל הנחלתה לדור הבא. בעידן המודרני והפוסטמודרני עובר תחום החינוך עצמו מהפכות ורפורמות לפרקים, ובנוסף לכך, מתבקשים המחנכים להכין את הפרט לחיים בוגרים בעולם המשתנה תדיר. גישות חינוכיות שונות ממוקמות בנקודות שונות לאורך הקשת הזאת שבין שימור ושינוי. הקורס מבקש להתמקד במגמות השינוי, תוך בחינה של מגמות השימור העומדות כנגדן. הקורס יעסוק בשלושה מעגלי-שינוי: שינוי בפרט, שינוי במערכת החינוך, ושינוי בחברה.
בהגות פילוסופית והפדגוגית ניתן למצוא את היסודות התאורטיים ליעדי השינוי החינוכיים, בהתבסס על הפער בין המצוי לרצוי לגבי תפיסת האדם ותפיסת החברה. בקורס נקרא מקורות מתחום הפילוסופיה של החינוך, הנוגעים במישרין או בעקיפין בתהליכי השינוי אותם נבקש לבחון. חלק ממקורות אלה יציגו גישות תאורטיות יסודיות של ההגות המערבית, וחלקם האחר יתמקדו בדיון הפדגוגי בהקשר הייחודי למדינת ישראל.
ייצוגים קולנועיים של עבודה חינוכית מתמקדים בדרך כלל בתהליכי שינוי ותמורה, מאחר והם הולמים את האופי הדרמטי של תחום הקולנוע. בקורס ניעזר גם בסרטים על חינוך כדי לבחון את אופיים של תהליכי השינוי, את הסוגיות והקשיים הקשורים בהם, בארץ ובעולם.
למידה דיאלוגית ושיתופית | אורית פרנקו
סמסטר א' , 16:00-17:30
בקורס נתנסה בלמידה דיאלוגית וגם נדבר עליה. נשאל את עצמנו: למה ואיך לקיים למידה דיאלוגית? נכיר ונבחן את היסודות התיאורטיים של הגישה הדיאלוגית ללמידה, ונכיר את ההצדקות לבחירה בפדגוגיה דיאלוגית מכמה היבטים: הקוגניטיבי, הפדגוגי, הרגשי, המוסרי, והפוליטי. בהמשך לכך ננסה לברר דרכים ליישום הגישה הדיאלוגית בהוראת תחומי הדעת השונים. הקורס מבוסס על קריאה מודרכת במקורות פילוסופיים, על לימוד טקסטים בחברותא, על דיון קבוצתי, על צפייה בדמויות של מורים דיאלוגיים בסרטי קולנוע, ובעיקר על הדגמה, התנסות ותרגול של מתודות ללמידה דיאלוגית ושיתופית.
שירה והוראתה | סמדר פייל
סמסטר ב' , 8:30-10:00
מטרת הקורס לפתוח צוהר לעולמם של שירים ומשוררים. הפריזמה בה נקרא, נתרגש ונלמד היא דרך עיניים של מורים לעתיד המבקשים לעצב שיעורים מעניינים ומותאמים לתלמידיהם מתוך תפיסת עולם רב תחומית רחבה. בשיעורים נלמד על משוררים, שירים ומושגים מעולם הספרות וכן יוקדש חלק נרחב לשאלה: "ומה יצא לי מזה לשיעור בכיתה"? על ידי הדגמה של שיעורים שבהם משולבת הוראת שירה
יחסי הורים ובה"ס | גילת כץ
סמסטר א', 16:00-17:30
נכיר את שיטות המחקר האיכותניות ונדון בתרומתן לבית הספר, ובפרט ליחסי הגומלין עם ההורים. נתנסה בביצוע ראיונות עומק ותצפית באמצעותן נרחיב את המודעות החברתית והמיומנויות לתקשורת עם הורים. בנוסף נלמד עקרונות בכתיבת עבודה מחקרית אשר יוכלו לשמש בעתיד בהנחיית תלמידים בכתיבת עבודות. למעוניינים ניתן אף להרחיב ולהוסיף כתיבת עבודה סמינריונית.
קורסים מתוקשבים א-סינכורניים
חינוך ופוסט מודרניזם| אורית פרנקו
שנתי
הקורס יעסוק במשבר החינוך בעידן הפוסטמודרני, ויכלול 3 חלקים עיקריים: מהו פוסט-מודרניזם (מבחינה פילוסופית, תרבותית ופוליטית , מהם מוקדי המשבר בחינוך בעידן זה, ומהם הפתרונות המרכזיים בהם נוקטים אנשי-חינוך בהתמודדות עם משבר זה. הקורס עצמו, בהיותו קורס מתוקשב, מדגים אחת מדרכי ההתמודדות האפשריות ובוחן את האפשרות הזו באופן רפלקטיבי. הלימוד בקורס מתקיים בלמידה מרחוק, אסינכרונית (כלומר, למידה עצמאית בזמן ובמקום הנוחים ללומד/ת). בכל שבועיים ייפתח באתר המודל פרק, והלומדים מוזמנים לסיים את למידת הפרק בתוך השבועיים המוקדשים לפרק זה. חומרי הלימוד בכל פרק כוללים סרטוני הרצאות, מקורות קריאה, פורומים לדיון קבוצתי ועוד.
הכלה במרחב הכיתתי | גילת כץ
סמסטר א'
במהלך הקורס נלמד את העקרונות ההגותיים והמעשיים של הוראה מכילה. נלמד על המאפיינים של הפרעות הלמידה והפרעת קשב, על דרכי האיבחון ועל כלים להתמודדות. נעסוק בתפקיד המורה בעבודתו עם תלמידים עם מגבלות אלה תוך מטרה לעצב גישת הוראה הומאניסטית, המאפשרת מתן הזדמנויות למגוון התלמידים בכתה. לשם פיתוח גישה מקצועית נעלה למודעות ונזהה את האתגרים שיש לנו בהכלה, נכיר תוכניות לימוד בהוראה מותאמת, נלמד מיומנויות הוראה מותאמת ונתנסה ביישומן. הקורס בנוי במתכונת של הוראה מותאמת ומזמין את הסטודנטים.ות לבחור את דרך הלמידה המותאמת להם- מתוך מגוון רחב של סוגי טקסטים, ומגוון רחב של סוגי משימות.
מגדר וחינוך| תדהר גוטמן
סמסטר ב'
קורס מקוון א-סינכרוני, המציע בחינה ביקורתית של מערכת החינוך מפרספקטיבה מגדרית. נעסוק בשאלות של מגדר במבנה הלמידה, בתכניות הלימודים, בהתפתחות ובתהליכי למידה, בפערי הישגים, וכן בניתוח של אופק מקצועי וניהולי במערכת החינוך.
הקורס יתנהל כמעבדה פדגוגית, השואפת לשלב בין ידע מחקרי עדכני, רפלקסיה אישית ותובנות מעשיות מעולם ההוראה וההנחיה
קורסים נוספים
קורס סיורים : מפגשים בין עולמות בירושלים | חוה שורץ
חמישה מפגשים בימי חמישי 16:00-19:30, לאורך סמסטר א'
תאריכים יפורסמו מראש
במהלך הקורס נצא לארבעה סיורים בירושלים. כל סיור יאיר מפגש בין עולמות שונים בירושלים ויאפשר העמקה של ההיכרות עם העיר. כמו כן, נחשוב יחד על ההיבטים החינוכיים הגלויים והסמויים שבסיורים עם תלמידים ונעסוק בדרכים לשילוב סיורים בעבודת ההוראה.
דידקטיקה במדעי החברה| איטי דרייפוס
"סוציולוגיה ופסיכולוגיה אינם מעשה אלא ניסיון להבין" (פיטר ברגר)
במסגרת הקורס אלווה אתכם הסטודנטים בעבודה המעשית בבתי הספר השונים. במסגרת הליווי אסייע במציאת מורה מלווה, אכין אתכם לכתיבת מערכי שיעור והעברתם בכיתה, אצפה בשיעורים ואתן משוב.
בנוסף, במסגרת הקורס יערכו 7 מפגשים של שעה וחצי שיפרשו על פני השנה. בקורס ילמדו כלים מעשיים להוראת מדעי החברה הכוללים: בניית מערכי שיעור סביב שאלה פורייה, שימוש בכלי הוראה מגוונים ומעניינים המקושרים לחייהם של התלמידים.ות, עוד נתייחס לדרכי הערכה שונים כגון מבחנים, עבודות והערכות חלופיות, נכיר את מבנה הבגרויות במדעי החברה ואת אופן כתיבת עבודות החקר. כמו כן, נסקור את תכנית הלימודים החדשה במדעי החברה, נתייחס לתכנים ולפיתוח של מיומנויות למידה וחשיבה במסגרת הוראת מדעי החברה.