תקצירי הקורסים תשפ"ג

למידה דיאלוגית ושיתופית | אורית שורץ-פרנקו

כולם מדברים על למידה דיאלוגית.
בקורס נשאל את עצמנו: למה ואיך לקיים למידה דיאלוגית? נכיר ונבחן את היסודות
התיאורטיים של הגישה הדיאלוגית ללמידה, ונכיר את ההצדקות לבחירה בפדגוגיה דיאלוגית
מכמה היבטים: הקוגניטיבי, הפדגוגי, הרגשי, המוסרי, והפוליטי. בהמשך לכך ננסה לברר
דרכים ליישום הגישה הדיאלוגית בהוראת תחומי הדעת השונים. הקורס מבוסס על קריאה
מודרכת במקורות פילוסופיים, על לימוד טקסטים בחברותא, על דיון קבוצתי, ועל הדגמה
ותרגול של מתודות ללמידה דיאלוגית ושיתופית . הגישות הדיאלוגיות המרכזיות שנכיר
בקורס הן של ההוגים: אפלטון, רוסו, דיואי, פרירה, בובר, רוג'רס, נודינגס, ועומר.

 

דמות המורה כמחולל שינוי | אורית שורץ-פרנקו

תחום החינוך הוא שדה שבו פועלות
במקביל מגמות של שימור ושל שינוי גם יחד. באופן מסורתי היתה מערכת החינוך אחראית
על שימור התרבות הקיימת ועל הנחלתה לדור הבא. בעידן המודרני והפוסטמודרני עובר
תחום החינוך עצמו מהפכות ורפורמות לפרקים, ובנוסף לכך, מתבקשים המחנכים להכין את
הפרט לחיים בוגרים בעולם המשתנה תדיר. גישות חינוכיות שונות ממוקמות בנקודות שונות
לאורך הקשת הזאת שבין שימור ושינוי. הקורס מבקש להתמקד במגמות השינוי, תוך בחינה
של מגמות השימור העומדות כנגדן. הקורס יעסוק בשלושה מעגלי-שינוי: שינוי בפרט,
שינוי במערכת החינוך, ושינוי בחברה. בהגות פילוסופית והפדגוגית ניתן למצוא את
היסודות התאורטיים ליעדי השינוי החינוכיים, בהתבסס על הפער בין המצוי לרצוי לגבי
תפיסת האדם ותפיסת החברה. בקורס נקרא מקורות מתחום הפילוסופיה של החינוך, הנוגעים
במישרין או בעקיפין בתהליכי השינוי אותם נבקש לבחון. חלק ממקורות אלה יציגו גישות
תאורטיות יסודיות של ההגות המערבית,  וחלקם
האחר יתמקדו בדיון הפדגוגי בהקשר הייחודי למדינת ישראל. ייצוגים קולנועיים של
עבודה חינוכית מתמקדים בדרך כלל בתהליכי שינוי ותמורה, מאחר והם הולמים את האופי
הדרמטי של תחום הקולנוע. בקורס ניעזר גם בסרטים על חינוך כדי  לבחון את אופיים של תהליכי השינוי, את הסוגיות
והקשיים הקשורים בהם, בארץ ובעולם.

 

זהויות ונכסים תרבותיים בכיתה הממלכתית | אושרה ממן נמימי

בקורס
זה נברר ונשאל שאלות זהותיות על עצמנו כמורות וכמורים לעתיד וכן על מגוון הזהויות
המרכיבות את הכיתות אותן נפגוש, תוך התייחסות לזהויות הרווחות בחינוך הממלכתי;
הזהות המסורתית והזהות החילונית. נבחן כיצד מרכיבי הזהות של התלמידים (המרכיב
האתני, המשפחתי, המעמדי, המגדרי ועוד) יכולים להשפיע על תפיסתם העצמית של
התלמידים, על תחושת השייכות ועל תהליכי הלמידה שלהם בכיתה. כמו כן, נברר כיצד
הכרות והכרה בתרבות יכולים להוות נכס ללומדים ולמלמדים כאחד, ואלו ביטויים יכולים
להיות לתרבויות בכל המרחבים הפורמאליים והבלתי פורמליים בבית הספר. 

הקורס מזמין אתכם ואתכן לעבור מסע אישי ומשפחתי, ולברר את מרכיבי
זהותכם/ן, דרכם נוכל לפתוח צוהר גם לזהויות התלמידים.ות שתפגשו בביה"ס. הקורס
יתקיים באופן סדנאי לצד לימוד טקסטים העוסקים בנושאי זהות ורב תרבותיות. 
 

בִּכְתוֹב עַמִּים: סוגות ספרותיות במקרא והמזרח הקדום | אמיתי ברוכי

הקורס יעסוק
במבחר מן הסוגים של הספרות הישראלית המיוצגים במקרא: חוק, נבואה, היסטוריוגרפיה
וכיו
"ב, והם ייבחנו
על רקע הקשרם התרבותי וההיסטורי ועל רקע חיבורים מקבילים מספרות המזרח הקדום.

החוויה הדתית באמנות ובאדריכלות
יהודית | חוה שורץ

סמסטר א'

מהי חוויה דתית? הקורס יתחיל בעיון בטקסטים של הוגים
מודרניים שניסו לענות על שאלה זו. מתוך כך, נמשיך לעיון ביצירות של אמנות
ואדריכלות יהודית בתקופות שונות שביטאו חוויה דתית או עיצבו את הסביבה הראויה לה.
בין היתר, נשאל בקורס כיצד נתפס המרחב הראוי לתפילה וללימוד, מבחינה אדריכלית
ואמנותית, בתקופות ובתרבויות יהודיות שונות? מהו הקשר בין תהליכי חילון לבין ריבוי
ציורים של מתפללים בבתי כנסת? כיצד ביטאו אמנים את אמונתם באלוהים, את המתח עם
האמונה והמסורת, ואת הכפירה באלוהים בלי לתאר אותו? הקורס משלב עיון ביצירות,
קריאת טקסטים וסיור.

 

תולדות האמנות וחינוך | חוה שורץ

סמסטר ב', תשפ"ג

האמנות בתקופות שונות קיפלה בתוכה הנחות יסוד לגבי יכולות
אנושיות והיצירה, התפקיד של המימד האסתטי בחיים, מסורת ומהפכנות, הקשר בין יחיד
לקהילה ולשלטון חילוני או דתי. הנחות היסוד הללו התבטאו באופנים השונים שבהם
התחנכו אמנים. במסע בין תקופות ובין מגוון עשיר של יצירות מתולדות האמנות, נבחן את
מקומה של האמנות בחינוך בהקשרים משתנים, נחשוב על הקשר בין המסורות החינוכיות הללו
לכלים דידקטיים רלוונטיים למורים לאמנות ולמורים המבקשים לשלב אמנות בדיסציפלינות
אחרות.

 

עולמם הרוחני של החכמים הספרדים בעידן המודרני | הרב יצחק שוראקי

עיון במבחר יצירתם של החכמים הספרדים
בדורות האחרונים במטרה להפרות ולעורר השראה לחברה בת זמננו. ביצירתם נסללות, עבור
כלל העם בישראל, נתיבות מחשבתיות חדשות המתעלות מעל השייכות העדתית, בהצעת מושגים
מקוריים לחשיבה היהודית שאין בה ניתוק מן המסורת אלא המשכיותה, פיתוחה וחידושה.

במסגרת הקורס נלמד על מאפייני המסורת
של החכמים הספרדים בדורות האחרונים. דרכן ננסה להתחקות אחרי המאפיינים המיוחדים של
פסיקת ההלכה של החכמים ספרדים: במה גישתם להלכה דומה לזו שהתפתחה בארצות אירופה
ובמה היא שונה. נברר האם ניתן להצביע על תפיסות מטה-הלכתיות העומדות ברקע פועלם של
החכמים. מתוך כך ננסה לתאר את המקום של הדת, המשפט והחברה בתפיסות חכמי ישראל
בקהילות המזרח, בפרספקטיבה היסטורית רלוונטית להיום.

 

הוראת המקרא: תיאוריה ופרקטיקה | רחל וולפיש

מטרתו של הקורס להעניק תשתית תיאורטית
וכלים מעשיים ראשוניים למיועדים להוראת מקרא בבתי הספר. בקורס נכיר גישות שונות
להוראת המקרא וסוגיות זהותיות, ערכיות ופדגוגיות מרכזיות בהוראתו. נתאמן בעיבוד
פרק מקראי לשיעור, נכיר אפשרויות ללמידה והערכה מגוונת ונתנסה בהוראת עמיתים. הקורס
מתאים לבעלי ידע והכרות עם התנ"ך (לא נדרש ידע אקדמי במקרא) המעוניינים לקבל
כלים להוראת המקצוע ומקצועות קרובים , בדגש על בית הספר הממלכתי. 

 

ללמוד וללמד, סדנה לתלמידי אשכולות בשנה ב' תשפ"ג | סמדר פייל ושירה פרץ

 

הסדנה מהווה המשך טבעי לסדנה הדידקטית להוראת תרבות יהודית ישראלית.
בסדנה נמשיך להתנסות במגוון דרכי למידה והוראה, נדון בדרכי הערכה ומדידה לצד
חלופות בהערכה וניתן מקום לחינוך המיוחד. במהלך הסדנה נעסוק בהוראת עמיתים ובצפייה
מיטבית וכן נתכונן יחד לקראת הכניסה אל עולם בתי הספר בפועל. כל אלה ילוו בלימוד
בחברותא ועיון במגוון טקסטים שירים וסיפורים מתוך ארון הספרים היהודי.

 

סדנא דידקטית להוראת ספרות | תמר קריגר- ערמוני

 תיאור הסדנה : הסדנה הדידקטית
להוראת ספרות עוסקת במה מלמדים במסגרת שיעורי הספרות ובאיך מלמדים יצירות באופן
מעורר עניין, מעמיק ומתאים לתלמידים במאה העשרים ואחת.

הסדנה עוסקת בז'אנרים שונים : סיפורת, שירה, והוראת רומן ומדגימה תוך
התנסות ושיתוף התלמידים, דרכים מגוונות ויצירתיות להוראת כל ז'אנר.

 בנוסף עוסקת הסדנה בבניית
שיעור מודולארי, בנושא שאילת שאלות מרמות ואזורים שונים, בבניית שיעור מרמת הפתיחה
ועד לרמת סדרת שיעורים בנושא אחד, בבניית בחינות ,בדיקתן ומתן משוב. כמו כן עוסקת
הסדנה בהיכרות עם דפוסי הוראת ספרות שונים, היערכות מושכלת לישיבות מורים ואסיפות
הורים, היערכות להוראת ספרות עבור תלמידים מסוגים שונים, שימוש ושילוב נבונים בין
ידע קיים ונגיש בספרים וברשת והתאמתם לכיתה.

 

 

"שאלות על רוח ויהדות בחינוך הממלכתי" | עמית אלון

הקורס יעסוק בתופעות של רוחניות יהודית בבית הספר הממלכתי. במהלך
הקורס נמשיג את העיסוק המופשט ברוחניות, נכיר את הנעשה בתחום החינוך היהודי בבתי
הספר הממלכתיים, נדון בדילמות שונות מנקודת המבט של התלמידים ושל המורים ונקרא
מדבריהם של אנשי רוח שמציעים דרכים חינוכיות לעסוק ברוחניות וביהדות. 

 

מבוא למקרא: התורה, התהוותה וערכיה | דוד כהן צמח

הקורס מבוא למקרא עוסק בהתהוות ספרות
המקרא על חטיבותיה (תורה, נביאים, כתובים)

וחלקיה (ספרים, מגילות, קבצים
וכיו"ב). חיבור, חיתום והתקדשות ספרי המקרא (קנוניזציה).

בקורס זה אנו מתמקדים בחלק הראשון של
המקרא, בתורה.

נדון ביסודות ביקורת המקרא; הגישה
הביקורתית לעומת התפיסה המסורתית – מתחים ופערים וניסיונות לגשר על הפערים. נלמד
על חלקי התורה השונים, על מקורותיה של התורה ועל מאפייני כל חלק, כל מקור וכל סוגה
ספרותית. נשתדל לבחון את  עולם הערכים של
כל מקור וכל סוגה בתורה.

 

יוסף ואחיו | דוד כהן צמח

סיפור יוסף מהווה קרש קפיצה לירידת
ישראל למצרים ולתהליך השתעבדותם שם. בקורס זה ננסה לעמוד על הפן ההיסטורי של
האירועים לצד הפן הספרותי וכן הפן הרעיוני-תיאולוגי
.  נעסוק בעלילות יוסף ובתהליך ירידת בני משפחתו
למצרים. נברר את מעמדו של יוסף בקרב אחיו ואת מאבקי הכוח בתוך המשפחה
. ננסה להבין מהו
התהליך שעובר יוסף מילד מפונק ודחוי למנהיג -על אשר על פיו יישק דבר וכיצד דמותו
ויחסיו עם משפחתו קובעים את גורל העם בשנים בהם שהו במצרים.

 

מרחב פוליטי חינוכי | מיקי הוניג

במרחב הפוליטי-חינוכי ננסה לפקוח
עיניים לתופעות המתרחשות במרחב החינוכי בו אנו פועלים, לנהל דיון מבוסס ידע, פתוח
ושוויוני ככל הניתן בנוגע אליהן, לחשוב ביחד על המשמעויות החינוכיות שיש לתופעות
ולהתרחשויות פוליטיות מבחינתנו, ולגבש תשתיות לפעולה במרחב החינוכי ביחס לנושאים
בעלי מטען פוליטי.  למשתתפות ולמשתתפים
תהיה אפשרות להשפיע על הנושאים בהם נעסוק, ועל מגוון נקודות המבט שנחשוף ביחס לכל
אחד מהנושאים.

המרד של הרבי מקוצק – שורשיו הרוחניים וסופו הטראגי | דרור בונדי

רבי מנחם מנדל מקוצק (1859-1787) היה
מנהיגו הרדיקלי של מרד פנימי שארע בחסידות פולין. בקורס נתאר כיצד צמח המרד כנגד
המיינסטרים החסידי, כיצד הגיעו לשיאו בהנהגתו של הרבי מקוצק, וכיצד גווע כאשר הרבי
מקוצק נעל את עצמו בחדרו למשך עשרים שנה וכאשר תלמידו, האיז'ביצר, מרד בו. הקורס
יתבסס על קריאה וניתוח של תורות ומסורות חסידיות, אך לא נדרש לו ידע קודם.

 

הגות יהודית-אמריקנית: בין הרב
סולובייצ'יק לאברהם יהושע השל
 | דרור בונדי

הרב סולובייצ'יק והשל מייצגים שני
קטבים בהגות היהודית-אמריקנית, ששורשיהם במזרח אירופה. שניהם נולדו בעשור הראשון
של המאה העשרים למשפחות אצולה יהודיות: הראשון, ליטאית; השני – חסידית. שניהם נטשו
את ייעודם והלכו ללמוד פילוסופיה בברלין, ושניהם נמלטו ממנה והיגרו לארה"ב.
ושניהם השפיעו באופן עמוק על זרמים שלמים של יהדות ארה"ב. בקורס נשווה בין
יסודות ההגות של השניים, ובין יחסם השונה לשואה ולציונות, להלכה ולשיח
הבין-דתי.

 

מעגל השנה | דרור בונדי

מערש הולדתה הקדישה היהדות תשומת לב מיוחדת למאורעות הזמן וללוח השנה.
בניגוד לחברה החקלאית האלילית שהקדישה את מועדי השנה לאלי עונות הטבע, הדגישה
היהדות את משמעותם ההיסטורית של החגים. הדגשה זו הוסיפה ציר לינארי למשמעות החגים,
בצדו של מעגל השנה. ציר זה אפשר התפתחות מתמדת במשמעות החגים, כמו גם מאבק מתמיד
על פרשנותם. בקורס נתבונן במשמעותם של חגי ישראל, בדגש על תהליך התפתחותם.

 

ארון הספרים היהודי | דרור בונדי

בקורס נטעם מספרי היסוד של היהדות, וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית,
בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית, וכמחצית –
למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם הציר
התמתי שיודגש ברוב השיעורים. בקורס נקדיש זמן ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך
הספרות הנבחנת
.

 

יהדות
בקליידוסקופ | דרור בונדי

למיליוני יהודים בעולם יש יהדות שונה מזו המוכרת בישראל – האם לא הגיע
הזמן לפגוש אותה? היהדות בעידן המודרני עמדה נוכח אתגרים רבים: ההתפצלות הרבה
שארעה בה לזרמים ולתנועות, עליית הלאומיות ואימת השואה. מהפכות שעברו על העולם
המערבי ומשברים פנימיים ביהדות גרמו ליהודי המערב למחלוקות ופיצולים רבים בשאלת
היחס בין היהדות למערב, שאלה שלבשה מחלוקות תיאולוגיות והלכתיות. בקורס נערוך
היכרות עם מגוון הזרמים והתנועות שנוצרו כתוצאה מכך, הן בהיבט הדתי: הרפורמיות,
האורתודוכסיות והקונסרבטיביות – על תהליכיהם הפנימיים ותת-הקבוצות שנוצרו מכך; הן
בהיבט הלאומי: הציונות לגווניה – התרבותיים והדתיים, הרוחניים והמשיחיים; והן
במגוון התגובות היהודיות לשואה. בצד סקירת הנושא מזווית היסטורית, נשים דגש גם על
ההוגים המרכזיים של הזרמים השונים.

 

"פדגוגיה, מקום ותרבות" ?- מספיק ניטראלי, אבל גם מצביע על
המוקדים | שלומית דמסקי

הקורס מיועד לפרחי הוראה מכל הדיסציפלינות המייעדים עצמם ללמד בבתי
ספר הטרוגניים ובכיתות בפריפריה החברתית והגאוגרפית. הקורס יהיה בנוי משילוב בין
ידע תיאורטי והתנסות פרקטית במקצועות השונים; הלימוד התיאורטי יתבסס על רשימת
הקריאה בסוף המסמך ועל התנסות מלווה של כל סטודנט בתחומו בהכנת מערכי שיעור
המדגימים פרקטית את הגישה. פרחי ההוראה יתמודדו במהלך הקורס עם תכנון תכנית
לימודים ויישומה הלכה למעשה, עם דילמות חינוכיות וערכיות, ניהול הלמידה, עבודת
צוות, עבודה קבוצתית ומעבר לכל יתייחסו להיבטים חברתיים-תרבותיים דרך פדגוגיה. כמו
כן, הקורס משתלב עם השינויים המתרחשים במשרד החינוך כלפי מקצועות הרוח, בפיתוח תכניות
לימודים מקומיות ובלימוד דרכי הערכה משמעותיים.

 

הזדמנויות ואתגרים בהוראת אזרחות | 
שלומית דמסקי כהן

בקורס נעסוק בייחודה של הדיסציפלינה, בשינויים
ובמגמות שחלו במקצוע האזרחות לאורך השנים, נבחן מהו חינוך פוליטי ומה הקשר שלו
להוראת האזרחות, נכיר שיטות שונות להוראת המקצוע ונבין מהן ההשלכות בבחירת שיטת
ההוראה, נבדוק כיצד מרחיבים את הוראת האזרחות אל מחוץ לכתלי הכיתה ומנכיחים את
המקצוע בבית הספר ובאקלים הבית ספרי, נלמד על בניית סיורים ייחודיים המתמקדים
בסוגיות אזרחיות ועל האופן שבו הם יכולים לשמש ככלי ישים ללמידה פעילה. נדון
בתופעת הגזענות בכיתה ונלמד דרכים שונות להתמודד איתה. נדגיש את חשיבות המעורבות
האזרחית של התלמידים והדרכים לגרום לה להתרחש בפועל