תקצירי הקורסים תשפ"ה
שיעורי יום ראשון
ארון הספרים היהודי | דרור בונדי
סמסטר א', 9:30 – 11:00
בקורס נטעם מספרי היסוד של היהדות, וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית, בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית, וכמחצית – למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם הציר התמתי שיודגש ברוב השיעורים. בקורס נקדיש זמן ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך הספרות הנבחנת.
מלחמה ושלום בהגות היהודית המודרנית | דרור בונדי
סמסטר ב', 9:30 – 11:00
הוגי היהדות התמודדו עם מגוון מלחמות במאה העשרים. במהלך הקורס נפגוש מגוון רחב של הוגים, ונראה כיצד הגיבו למלחמת העולם הראשונה, לסכנת מלחמת העולם השנייה, לשאלת הנקמה בנאצים לאחר השואה, לפעולות התגמול בשנות החמישים, למלחמת וייטנאם ולמלחמת ששת הימים. ננסה לבחון כיצד הבנת היהדות שלהם השפיעה על יחסם לאירועים הללו, ומאין שאבו את תקוותם לשלום
התפתחות מקצועית של מורים:סמינריון | פז כרמל
סמסטר א', 11:30 – 13:00
קורס זה הינו סמינריון בתחום החינוך. במהלכו נקרא מחקרים עיוניים, איכותניים וכמותיים העוסקים בהתפתחות המקצועית של מורים. בפרט, יידונו סוגיות כמו ידע מורים (פדגוגי, טכנולוגי, תחום דעת), מוטיבציה של מורים וכדומה. בתוך כך, הקורס יעמיק במיומנויות הקריאה והכתיבה האקדמית של הסטודנטים/ות, בהבדלים בין סוגי המחקר השונים ובהבנת תפקידנו ומקומנו כמורים במערכת החינוך הישראלית. כתיבת סמינריון במסגרת הקורס אפשרית אך אינה חובה. הכתיבה תהיה בנושא אישי המעניין את הסטודנט, והתואם לסוגיות הכלליות של הקורס.
הקורס ידרוש קריאה שבועית או דו-שבועית (בהתאם לנושא), השתתפות בשיעור והגשת מטלת סיום בכל סמסטר. למגישי עבודת הסמינר – הקורס ידרוש מטלות המקדמות את כתיבת הסמינר אחת לחודש-חודש וחצי.
נוצרים בארץ | חנה בנדקובסקי
סמסטר ב', 11:30 – 13:00
בירושלים, עיר של כמעט מיליון תושבים, פחות משני אחוזים הם נוצרים, אך קו הרקיע של מרכז העיר משובץ במגדלי פעמונים. מי הם הנוצרים בארץ? הקורס יעסוק בהיבטים היסטוריים ואקטואליים של הנוצרים והנצרות בארץ ישראל, ביחסיהם עם היהודים והמוסלמים לאורך ההיסטוריה, במסורות ובמנהגים, באמנות, עולם הנזירות, עליה לרגל, חגים, מוסדות ובשאלות של דמוגרפיה וזהות. כמו כן נתייחס לעולם המוסלמי הצומח לצד הנוצרי, מקורותיו, כתבי הקודש, העולם הדתי והתרבותי המתפתח במזרח התיכון ויחסי הגומלין שלו עם הדתות האברהמיות האחרות. במהלך הקורס נבחן מתודות שונות ללימוד על קהילות, דרך מפגשים, סיור, לימוד טקסטים, והרצאות אורחים. נעסוק בסוגיות אקטואליות והשוואתיות ובאתגרים בעיסוק בנצרות בבתי ספר, והמסגרות בהן הנושא עולה במערכת החינוך. הקורס מתקיים בשיתוף עם מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג.
קלאסיקה עכשיו: קריאה ביצירות מופת מספרות העולם | אורן פריהר
סמסטר א'+ סמסטר ב', 14:00 – 15:30
איך קובעים מהי יצירת מופת? האם יצירות מופת קלאסיות עדיין רלוונטיות בעידן המחשב והטיקטוק? מה אפשר ללמוד מספרות, שאי אפשר ללמוד מההיסטוריה או מהפילוסופיה? מהי חשיבה פואטית? על כל השאלות הללו ננסה לענות בדרכים שונות, במהלך קריאה משותפת בקטעים ממיטב היצירות הקלאסיות של ספרות העולם. לאורך 28 מפגשים נקרא קטעים מהיצירות הכבירות האלה, ננסה לפרק מעט מהחשש מהתמודדות עם ספרות קלאסית, באמצעות קריאה מודרכת, ונחפש ביצירות נושאים שרלוונטיים להווה שלנו. נתחיל בהומרוס, ובקטעים מהאיליאדה והאודיסיאה. נמשיך ונקרא קטעים מה״אורסטיאה״, הטרילוגיה הטראגית של אייסכילוס, ומהשירה הרומית הקלאסית של ורגיליוס ואובידיוס. בסמסטר השני נקרא גם קטעים מהקוראן והברית החדשה, ונגיע לדנטה ולשייקספיר, ככל שיותיר לנו הזמן. ניתן להצטרף גם לאחד מהסמסטרים.
יחסי הורים ובה"ס-סמינריון | גילת כץ
שנתי, 14:00 – 15:30
נכיר את שיטות המחקר האיכותניות ונדון בתרומתן לבית הספר, ובפרט ליחסי הגומלין עם ההורים. נתנסה בביצוע ראיונות עומק ותצפית באמצעותן נרחיב את המודעות החברתית והמיומנויות לתקשורת עם הורים. בנוסף נלמד עקרונות בכתיבת עבודה מחקרית אשר יוכלו לשמש בעתיד בהנחיית תלמידים בכתיבת עבודות. למעוניינים ניתן אף להרחיב ולהוסיף כתיבת עבודה סמינריונית.
פסיכולוגיה של גיל הנעורים | אלחנן אדלר
שנתי, 14:00 – 15:30
הקורס פסיכולוגיה של גיל הנעורים מהווה צוהר לעולמו הפנימי של המתבגר. במהלך הקורס נכיר את תהליכים רגשיים וקוגניטיביים המאפיינים התפתחות בריאה בגיל ההתבגרות. נלמד גם לזהות ולהבין את תהליכים פתולוגיים המופיעים בתקופה זו של החיים. נלמד את התיאוריות המרכזיות על גיל ההתבגרות ובאמצעותן ננסה לפתח עמדה אמפאטית כלפי המתבגרים וההתמודדויות הנפשיות איתן הם מתמודדים. נלמד גם על הכוחות החברתיים המשפיעים על המתבגרים ועל ההפרעות הנפשיות המתפתחות בתקופה זו, ונרכוש כלים להכלה ולהתמודדות עם האתגרים המאפיינים את עבודת המורה עם מתבגרים.
מערכות יחסים בבה"ס-מנטורינג ומחקר פעולה | גילת כץ ודפנה שרב
שנתי, 16:00 – 17:30
חיי בית הספר דורשים מהמורים התמודדות עם מערכות יחסים מורכבות עם תלמידים, עמיתים, הנהלה, והורים. הקורס מיועד לסטודנטים המלמדים בכתה באופן רציף, במסגרת ההתנוסת המעשית שלהם או בעבודתם כמורים. במהלך הקורס ילמדו הסטודנטים את מערכות היחסים שלהם בבית הספר, על מנת לפתח מיומנויות מקצועיות בתחום זה. הקורס יונחה ב –Co, ישלב עבודה קבוצתית ומנטורינג, ויכול להוות בסיס להצגת האסיף או לכתיבת עבודה סמינריונית.
הוראת מקרא | רחל וולפיש
סמסטר א', 16:00 – 17:30
מטרתו של הקורס להעניק תשתית תיאורטית וכלים מעשיים ראשוניים להוראת מקרא בבתי הספר. בקורס נכיר גישות שונות להוראת המקרא ונדון בסוגיות זהותיות, ערכיות ופדגוגיות מרכזיות בהוראתו. נתאמן בעיבוד פרק מקראי לשיעור, נכיר אפשרויות ללמידה והערכה מגוונת ונתנסה בהוראת עמיתים. הקורס מתאים לבעלי ידע והכרות עם התנ"ך (לא נדרש ידע אקדמי במקרא) המעוניינים לקבל כלים להוראת המקצוע ומקצועות קרובים , בדגש על מערכת החינוך הממלכתית.
"מה יש פה להבין"- הוראה להבנה במדעי הרוח | חנה אורבך
סמטסטר ב', 16:00 – 17:30
מחקרים מראים שתלמידים מצטיינים אינם בהכרח מבינים את מה שלמדו- איך זה יתכן?
תלמידים יודעים כיצד להצליח בבחינות, אך אינם בהכרח יודעים להשתמש במה שלמדו מחוץ לשיעור ולמבחן. האם הם מבינים את מה שלמדו?
בקורס ננסה להבין- כיצד נראית הבנה במדעי הרוח? האם יש 'הבנה' אחת (בתנ"ך, היסטוריה, ספרות וכו')? כיצד נבנה שיעורים שמקדמים הבנה במקצועות השונים? כיצד נראות משימות הערכה שבודקות הבנה? כיצד נראה דיון בכתה שחושף הבנה או חוסר הבנה? כיצד נשתמש בחוסר הבנה של תלמידים כמנוף ללמידה שלנו? כיצד נצמיח תלמידים בעלי חשיבה עצמאית וביקורתית שמשתמשים בידע, במיומנויות ובתפיסות שלמדו בשיעורים שלנו כדי להבין את העולם שמעבר לבית הספר ולפעול בתוכו?
בקורס נעזר בספרות מקצועית בתחום ההוראה להבנה, ובמסגרת לבחינה של תהליכי הוראה-למידה איכותיים (AIW). הקורס יתקיים כסדנה שבה הסטודנטים והסטודנטיות ידרשו להביא חומרי הוראה ותיעוד מהכתות לצורך התבוננות משותפת בנעשה בכתות, וכן ידרשו לפתח חומרים שמקדמים הבנה של תלמידים במקצועות השונים.
חינוך וניהול כתה | רחל וולפיש
סמטסטר א', 16:00 – 17:30
אחד הדברים המקשים ביותר על מורים בתחילת דרכם הוא הצורך "לנהל" את הכתה ו "לטפל" ב"בעיות משמעת". בקורס זה נחשוב על המונחים הללו, נדון יחד במטרות שלנו כמורים ובאפשרויות העומדות בפנינו על מנת לבנות סמכות מותאמת לעידן הנוכחי ולקדם בכתות שלנו למידה באווירה נעימה ובטוחה.
בחלקו השני של הקורס נעסוק בתפקיד מחנכ.ת הכתה, תפקיד מרכזי במערכת החינוך הישראלית. נעסוק במערכות היחסים עם ההורים, מניעה וטיפול במצבי סיכון, חינוך ערכי וחברתי , צמצום פערים וקידום שיוויון בכתה, ועוד.
ספרות חזל"ל והוראתה | אריאל אביב
סמטסטר ב', 16:00 – 17:30
מהם המשנה והתלמוד, ומהו מדרש? מה חשיבותו המיוחדת של ר' עקיבא, ומה חידשו חז"ל? ומה לתלמידינו ולכל אלו? ספרות חז"ל היא נדבך מרכזי ומכונן ביצירה היהודית, ומהווה מרכיב משמעותי הן בהיקפו והן בחשיבותו בתכניות הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית ובמחשבת ישראל. נמצא בהן אגדות חז"ל סביב מוקדי תוכן שונים, דמויות מופת, היכרות עם עולם המדרש והדרשה, עיצוב לוח השנה, סוגיות של חוק ומשפט ועוד ועוד.
למידה והוראה של ספרות חז"ל מחייבות התמודדות לא רק עם תכניה הערכיים הייחודיים, אלא גם עם מאפיינים צורניים, לשוניים, סגנוניים, מתודולוגיים, היסטוריים, חברתיים, תרבותיים וכו', הדורשים גם תיווך לעולמם של התלמידים בזיקה לשאלות של זהות ומשמעות.
הקורס יכלול היכרות עם עולם מרתק זה, ויציע שיקולי דעת ודרכים אחדות להתמודדות עם האתגרים בהוראתו, תוך התנסות בלמידה משותפת של מקורות נבחרים מתוך תכניות הלימודים.
הנחיית עבודות גמר במדעי הרוח והחברה | טלי זילברשטיין
שנתי, 17:45-19:15
כל תלמיד-ת תיכון בישראל יכול-ה לכתוב עבודת גמר בכל נושא על פי בחירתו-בחירתה. ערך עבודת הגמר הוא 5 יחידות בתעודת הבגרות. לתלמיד-ה הכותב-ת מוצמד-ת מנחה בעל-ת תואר אקדמי. לאחר הגשת העבודה על ידי התלמיד-ה ניתן למנחה שכר ממשרד החינוך: כ-1200ש לבעלי תואר ראשון.
הסדנה + הכשרה בכרם ייקנו את המיומנויות הנדרשות להנחיית עבודת הגמר, כצוהר לכתיבת עבודות ולהערכה חלופית בכלל. למשתתפים מתוכננת מלגה מטעם כרם (בנוסף לשכר ממשרד החינוך) – פרטים יימסרו לאחר אישור סופי.
הסדנה + הכשרה מתאימות לסטודנטים שהתנסו בהצלחה בכתיבת עבודות מחקריות במסגרת לימודיהם באקדמיה, לפחות ברמת סמינרים של תואר ראשון. הן מתאימות לכל מי שרואה חשיבות בעידוד תלמידים למחקר אישי, לקריאה ולכתיבה ברמה גבוהה, ומבקש-ת לרכוש לעצמו-ה כלים שיסייעו לו-לה להנחות בהמשך את תלמידיו-ה בכתיבה (גם כתיבה של עבודות קטנות יותר ולאו דווקא עבודות גמר).
מספר המקומות בסדנה + הכשרה מוגבל, כדאי להירשם בזריזות. ההשתתפות מותנית בתהליך קבלה: הנרשמים יתבקשו לספק דוגמת עבודה אקדמית שכתבו ולעבור ראיון אישי עם טלי המנחה.
שיעורי יום רביעי
תולדות האמנות | חוה שורץ
שנתי , 08:30 – 10:00
בקורס זה נבחן את פני האדם כפי שהן משתקפות בדיוקנאות מתרבויות ומתקופות שונות, רחוקות וקרובות. באמצעות ההתבוננות, נשאל: לשם מה נוצרו ייצוגים של הפנים האנושיות בכל תקופה ומקום? מתי שאפו אמנים לייצוג מלא חיים ומתי התרחקו ממנו ולמה? כיצד ייצרו הדיוקנאות אידיאלים חדשים של יופי? מה עומד מאחורי השחתת תמונות של פנים אז והיום? מה ההבדל בין הבעת הפנים בסלפים של המאה ה19 לאלו של "עידן הסלפי"?
במהלך הקורס נבחן את הקשר בין דיוקנאות לבין רעיונות משתנים על האנושי ומקומו בעולם. דרך נושא החתך נעמיק את הידע בתולדות האמנות ונעסוק בדרכים להוראתה ולשילובה בתחומי דעת אחרים.
אבדות ומציאות: קריאה בספרות העברית | בלהה בן-אליהו
שנתי , 08:30 – 10:00
"אבן טוען היתה בירושלים, כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם; זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטה"
מסכת בבא מציעא דף כח, עמוד ב'))
"שם בקצה הגן / אלמד להריח דשא קצור/ ולהגיד הנה/ זה לא סתם דשא/ זה הנימים החבויים/ של החיים"
(ארז ביטון, מתוך "בית הפסנתרים")
בקורס זה נקרא בספרות העברית – בשירה בסיפורת וברומן – ביצירות מן הקלאסיקה של הספרות העברית לדורותיה וכן בחדש ובמתהווה כאן ועכשיו. ננוע בין אבידות למציאות, בין תרדמות ליקיצות, בין חוויות של אבדן והידלדלות לרגעים והוויות של רעננות והתחדשות.
הגדה של פסח: עיון ספרותי, היסטורי ואמנותי | דרור בונדי
סמסטר א' , 10:30-13:00
הגדה של פסח אינה רק טקסט קאנוני של היהדות, היא גם נוכחת ברוב רובם של הבתים היהודים בישראל. ואולם, ישראלים רבים קוראים אותה בחיפזון, ומחמיצים את משמעויותיה.
בקורס נעיין בהגדה ממגוון זוויות: נעמוד על המבנה הספרותי שלה, על התפתחותה ההיסטורית, ועל הפרשנות הטמונה במגוון הפרשנויות האמנותיות שניתנו לה לאורך הדורות.
אמנות הדיוקן | נאוה ט' ברזני
סמסטר א' , 10:30-13:00
הדיוקן הוא ייצוג של דמות, בין אם מדובר בדיוקן עצמי ובין אם מדובר בייצוג של מישהו אחר. בסדנת האמנות נעסוק בייצוגו של הסובייקט הניצב במרכז העבודה: העצמי, האחר, האמיתי או הפיקטיבי. סיפורי הדיוקן יבוטאו בעבודות ספרי אמן ואסמבלאז' (ssemblage). בנוסף ובמקביל לעבודת הסדנה, אנו נקרא ונדון באמני עבר ובאמנים עכשוויים שעסקו ועוסקים בתחומים האלו. בחשיבה המודרנית ספר האמן נתפס כעבודת אמנות. כמדיום אוטונומי שאינו קטלוג הוא לא מתמקד בתיעוד ואינו ספר שמוסר אינפורמציה על עבודותיו של האמן. זו יצירת אמנות אשר תכניה הצורניים, החומריים והרעיוניים נוגעים במושג או בחפץ 'ספר'. האסמבלאז' מבוסס על טכניקה היוצאת מתחום הקולאז' (הדבק בדו ממד). בעבודות האסמבלאז' נעשה שימוש ביצירה בחפצים מצויים. החפצים השונים שמשולבים באסמבלאז' עוברים מעין התקה ונטענים במשמעויות, שחורגות ממשמעותם השימושית. כך אוצרת העבודה מחשבה חדשה העוטה שכבות של משמעויות ותוכן.
אתגרים והזדמנויות בהוראת אזרחות | שלומית דמסקי-כהן
סמסטר א' , 14:00-15:30
בקורס נעסוק בייחודה של הדיסציפלינה, בשינויים ובמגמות שחלו במקצוע האזרחות לאורך השנים, נבחן מהו חינוך פוליטי ומה הקשר שלו להוראת האזרחות, נכיר שיטות שונות להוראת המקצוע ונבין מהן ההשלכות בבחירת שיטת ההוראה, נבדוק כיצד מרחיבים את הוראת האזרחות אל מחוץ לכותלי הכיתה ומנכיחים את המקצוע בבית הספר ובאקלים הבית ספרי, נלמד על בניית סיורים ייחודיים המתמקדים בסוגיות אזרחיות ועל האופן שבו הם יכולים לשמש ככלי ישים ללמידה פעילה. נדון בתופעת הגזענות בכיתה ונלמד דרכים שונות להתמודד איתה. נדגיש את חשיבות המעורבות האזרחית של התלמידים והדרכים לגרום לה להתרחש בפועל. קורס זה הוא חובה לתלמידי אזרחות, ובחירה לתלמידים אחרים המתעניינים בנושא.
מרחב פוליטי חינוכי | חוה שורץ
סמסטר ב' , 14:00-15:30
במרחב הפוליטי-חינוכי ננסה לפקוח עיניים לתופעות המתרחשות במרחב החינוכי בו אנו פועלים, לנהל דיון מבוסס ידע, פתוח ושוויוני ככל הניתן בנוגע אליהן, לחשוב ביחד על המשמעויות החינוכיות שיש לתופעות ולהתרחשויות פוליטיות מבחינתנו, ולגבש תשתיות לפעולה במרחב החינוכי ביחס לנושאים בעלי מטען פוליטי. למשתתפות ולמשתתפים תהיה אפשרות להשפיע על הנושאים בהם נעסוק, ועל מגוון נקודות המבט שנחשוף ביחס לכל אחד מהנושאים.
שירה והוראתה | סמדר פייל
סמסטר א' , 14:00-15:30
מטרת הקורס לפתוח צוהר לעולמם של שירים ומשוררים. הפריזמה בה נקרא, נתרגש ונלמד היא דרך עיניים של מורים לעתיד המבקשים לעצב שיעורים מעניינים ומותאמים לתלמידיהם מתוך תפיסת עולם רב תחומית רחבה. בשיעורים נלמד על משוררים, שירים ומושגים מעולם הספרות וכן יוקדש חלק נרחב לשאלה: "ומה יצא לי מזה לשיעור בכיתה"? על ידי הדגמה של שיעורים שבהם משולבת הוראת שירה.
פדגוגיה: מקום, זהות ותרבות / אושרה נמימי-הלוי ושלומית דמסקי-כהן
אשכולות- פתוח לכל תלמידי כרם
סמסטר ב' , 14:00-15:30
הקורס חובה לתלמידי אשכולות, ופתוח לפרחי הוראה מכל הדיסציפלינות במיוחד אלה המייעדים עצמם ללמד בבתי ספר הטרוגניים ובכיתות בפריפריה החברתית והגאוגרפית. הקורס יעניק בסיס תיאורטי לפדגוגיה רגישה לסוגיות של זהות, מקום ותרבות. נבחן כיצד מרכיבי הזהות של התלמידים (המרכיב האתני, המשפחתי, המעמדי, המגדרי ועוד) יכולים להשפיע על תפיסתם העצמית של התלמידים, על תחושת השייכות ועל תהליכי הלמידה שלהם בכיתה. כמו כן, נברר כיצד היכרות והכרה בתרבות יכולים להוות נכס ללומדים ולמלמדים כאחד, ואלו ביטויים יכולים להיות לתרבויות בכל המרחבים הפורמאליים והבלתי פורמליים בבית הספר. הקורס משתלב עם השינויים המתרחשים במשרד החינוך בפיתוח תוכניות לימודים מקומיות ובלימוד דרכי הערכה משמעותיות.
חינוך הומניסטי| יפתח גולדמן
סמסטר ב' , 14:00-15:30
שורשיו של החינוך ההומניסטי ברנסאנס האיטלקי במאה ה-15. מאז עבר החינוך ההומניסטי תקופות של פריחה ושל דעיכה (אולי גם שכחה) וכן זכה להגדרות רבות, שונות ולפעמים אפילו סותרות. בקורס "חינוך הומניסטי" אנסה להציג כמה מן הגישות בזרם חינוכי זה, וגם לפרוס את גישתי שלי, שהיא ניסיון לחזרה מעודכנת אל השורשים הרנסאנסיים.
אני מבין חינוך הומניסטי כחינוך שמטרתו היא עילוי האדם ופיתוח אישיותו האוטונומית של התלמיד. הכלי העיקרי של החינוך ההומניסטי (על פי גישה זו) הוא הפגשה של החניכים עם יצירות טובות (עתיקות וחדשות): הפגשה דיאלוגית, יוצרת, מתפתחת ומפתחת. בקורס נברר את הסוגיות הללו ונשאל כיצד לקיים חינוך הומניסטי בימינו.
אמנות מעשית והוראתה | איילת אבקביץ
שנתי , 14:00-15:30
בסדנא הדידקטית להוראת האמנות, נעסוק בהבנת המשמעות של פעילות אומנותית, דרך החוויה האישית שלנו כאנשים, אמנים ומורים. נתנסה בתהליכי יצירה, ונגבש את אופי זהותנו כמורים המחפשים את ההשפעה המיטיבה של האמנות. נתבונן באיכויות החינוכיות הטרנספורמטיביות של האמנות בכיתה ונחקור איך האמנות יכולה להיות פעילות תהליכית משמעותית התורמת לגדילה ולידיעה עצמית והן לחיבור בין האדם השלם לעולם גם בעידן העכשווי והדינמי. הסדנא תפגיש אותנו גם עם השאלות המעשיות של הכנת מערכי שיעור והעברתם באופן שישרה הלך נפש אמנותי על התלמידים. הסדנא תכלול גם התייחסות לבניית מערכי שיעורי, שלבי ההוראה מעשיים ורפלקטיביים והתייחסות להוראה ביחס לגיל ולכיתה מגוונת.
לכתוב ולהתכתב עם פרשות השבוע | אסנת אלדר
אשכולות – פתוח לכלל תלמידי כרם
סמסטר א' , 16:00-17:15
כיצד הקריאה בפרשת השבוע תאפשר לנו להכיר את גילגוליה של התרבות היהודית והישראלית?
כיצד נגלה את הקול האישי שלנו בין הקולות הרבים העולים מעיון בפרשת השבוע ופרשנויותיה?
פרשות השבוע הן היתדות המחזקות את אוהלה של תרבותנו. הן מציעות לנו נחמה וחוסן, כמו גם תמרורי אזהרה וקריאה ללמוד מלקחי העבר. ביחד נחשוף את עושרה של התרבות, את ריבוי גווניה וקולותיה את מצוקותיה וימי הזוהר שלה, ננדוד בין קהילות יהודיות שונות בזמנים שונים ונקרא פרשנויות ישראליות המדברות את הכאן והעכשיו שלנו.
השיעורים יתלוו לפרשות השבוע ויציעו מגוון רחב של נקודות מבט על נושאים עיקריים העולים מהפרשות. בנוסף, יהיה מרחב כתיבה ויצירה אישי סביב נושאים / דילמות / שאלות העולות מהפרשה שבה נדון.
בתום הקורס, יתבקשו הסטודנטים והסטודנטיות לכתוב דרשה / סיפור / שיר סביב פרשת שבוע לבחירתם.ן.
חכמי המזרח | הרב שוראקי
אשכולות – פתוח לכלל תלמידי כרם
סמסטר ב' , 19:00-17:30
עיון במבחר יצירתם של החכמים הספרדים בדורות האחרונים במטרה להפרות ולעורר השראה לחברה בת זמננו. ביצירתם נסללות, עבור כלל העם בישראל, נתיבות מחשבתיות חדשות המתעלות מעל השייכות העדתית, בהצעת מושגים מקוריים לחשיבה היהודית שאין בה ניתוק מן המסורת אלא המשכיותה, פיתוחה וחידושה.
במסגרת הקורס נלמד על מאפייני מסורת החכמים הספרדים בדורות האחרונים. דרכם ננסה להתחקות אחרי המאפיינים המיוחדים של פסיקת ההלכה של החכמים ספרדים: במה גישתם להלכה דומה לזו שהתפתחה בארצות אירופה ובמה היא שונה. נברר האם ניתן להצביע על תפיסות מטה-הלכתיות העומדות ברקע פועלם של החכמים. מתוך כך ננסה לתאר את המקום של הדת, המשפט והחברה בתפיסות חכמי ישראל בקהילות המזרח, בפרספקטיבה היסטורית וברלוונטיות להיום.
נצעד בשלושה צירים משולבים:
א. חכמים וקהילות, תוך ייצוג קהילות שונות (מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, ארץ ישראל, עיראק) וזמנים שונים (לפני הכיבוש האירופאי, בזמן השליטה האירופאית, מאז קום המדינה).
ב. נושאים כלליים במסורת הרוחנית: הלכה, פרשנות, דרשה, פילוסופיה, יחס להשכלה הכללית…
ג. השאלה החברתית: מסורת ששמה במרכזה את פועלם הקהילתי של החכמים בשאלות החברה, הכלכלה ורדיפת הצדק.
במסגרת השיעורים, נבחן את החשיבה ההלכתית וההגותית המסוגלת לפתור שאלות החברה, תוך מחויבות למסורת, ובהתאם לזמן העכשווי ולהגיון הישר.
ספרות והוראתה | תמר קריגר – ערמוני
שנתי , 16:00-18:30
הסדנה הדידקטית להוראת ספרות מדברת שטח: אנחנו עוסקים במה ובאיך. מה מלמדים בשיעורי ספרות, מה יש בו בשיר שגורם לתלמידים לרצות להעמיק בו, מה יש בסיפור שמייצר רעש גדול בכתה, מה עושים כשתלמידים מפחדים מיצירות ספרות ומה עושים כשהם מתלהבים מאוד ומקדימים אותנו, מה כדאי ללמד מתי ועוד. אנחנו עוסקים גם באיך: איך פותחים שנה, איך מתחילים שיעור, איך מייצרים שיעור מודולרי ואיך שואלים כך שיש חשק להשיב, איך ניגשים לטקסט שמרוב שהוא יפה מפחדים לגעת בו, איך נערכים לאסיפות הורים ולישיבות מורים, איך כותבים מבחנים מעניינים ואיך בודקים אותם ונשארים בחיים בכל זאת… ועוד ממה שמונח על שולחנם של מורים.
במהלך השנה נעסוק בז'אנרים ספרותיים שונים, ונלמד יצירות מגוונות. הסדנה מבוססת על שיתוף קבוצתי . כל סטודנט/ית מלמד/ת שיעור אחד קצר במהלכה, בכל סמסטר ניתנות שתי מטלות מרכזיות ומדי פעם שיעורי בית הכרוכים בקריאה וכתיבה.
למידה דיאלוגית ושיתופית | אורית פרנקו
שנתי, 16:00-17:30
בקורס נתנסה בלמידה דיאלוגית וגם נדבר עליה. נשאל את עצמנו: למה ואיך לקיים למידה דיאלוגית? נכיר ונבחן את היסודות התיאורטיים של הגישה הדיאלוגית ללמידה, ונכיר את ההצדקות לבחירה בפדגוגיה דיאלוגית מכמה היבטים: הקוגניטיבי, הפדגוגי, הרגשי, המוסרי, והפוליטי. בהמשך לכך ננסה לברר דרכים ליישום הגישה הדיאלוגית בהוראת תחומי הדעת השונים. הקורס מבוסס על קריאה מודרכת במקורות פילוסופיים, על לימוד טקסטים בחברותא, על דיון קבוצתי, על צפייה בדמויות של מורים דיאלוגיים בסרטי קולנוע, ובעיקר על הדגמה, התנסות ותרגול של מתודות ללמידה דיאלוגית ושיתופית.
קורסים מתוקשבים א-סינכורניים
חינוך ופוסט מודרניזם| אורית פרנקו
שנתי
הקורס יעסוק במשבר החינוך בעידן הפוסטמודרני, ויכלול 3 חלקים עיקריים: מהו פוסט-מודרניזם (מבחינה פילוסופית, תרבותית ופוליטית , מהם מוקדי המשבר בחינוך בעידן זה, ומהם הפתרונות המרכזיים בהם נוקטים אנשי-חינוך בהתמודדות עם משבר זה. הקורס עצמו, בהיותו קורס מתוקשב, מדגים אחת מדרכי ההתמודדות האפשריות ובוחן את האפשרות הזו באופן רפלקטיבי. הלימוד בקורס מתקיים בלמידה מרחוק, אסינכרונית (כלומר, למידה עצמאית בזמן ובמקום הנוחים ללומד/ת). בכל שבועיים ייפתח באתר המודל פרק, והלומדים מוזמנים לסיים את למידת הפרק בתוך השבועיים המוקדשים לפרק זה. חומרי הלימוד בכל פרק כוללים סרטוני הרצאות, מקורות קריאה, פורומים לדיון קבוצתי ועוד.
הכלה ושילוב והפרעות למידה| גילת כץ
סמסטר ב'
במהלך הקורס נלמד את העקרונות ההגותיים והמעשיים של הוראה מכילה. נלמד על המאפיינים של הפרעות הלמידה והפרעת קשב, על דרכי האיבחון ועל כלים להתמודדות. נעסוק בתפקיד המורה בעבודתו עם תלמידים עם מגבלות אלה תוך מטרה לעצב גישת הוראה הומאניסטית, המאפשרת מתן הזדמנויות למגוון התלמידים בכתה. לשם פיתוח גישה מקצועית נעלה למודעות ונזהה את האתגרים שיש לנו בהכלה, נכיר תוכניות לימוד בהוראה מותאמת, נלמד מיומנויות הוראה מותאמת ונתנסה ביישומן. הקורס בנוי במתכונת של הוראה מותאמת ומזמין את הסטודנטים.ות לבחור את דרך הלמידה המותאמת להם- מתוך מגוון רחב של סוגי טקסטים, ומגוון רחב של סוגי משימות.
הגותו של השל| דרור בונדי
סמסטר ב'
בקורס זה נעסוק בהגותו של אברהם יהושע השל (1972-1907), הוגה דעות יהודי-אמריקני ופעיל חברתי, שנודע בצעידתו לצד מרטין לותר קינג. נעמוד על אבני הפינה הביוגרפיות של הגותו, על יסודותיה הפילוסופיים ועל השלכותיה החברתיות, הפוליטיות והחינוכיות. נתרכז בשני ספריו, "אלוהים מבקש את האדם" ו"אלוהים מאמין באדם", במטרה ליצור היכרות בסיסית עם יסודות הגותו של השל ועם השלכותיה, לצד פיתוח הבנה מעמיקה בתחום ההגות היהודית וזיקתה לסוגיות בנות-זמננו.
קורסים נוספים
- קורס סיורים : מפגשים בין עולמות בירושלים | חוה שורץ
חמישה מפגשים בימי חמישי 16:00-19:30, לאורך סמסטר א'
תאריכים יפורסמו מראש
במהלך הקורס נצא לארבעה סיורים בירושלים. כל סיור יאיר מפגש בין עולמות שונים בירושלים ויאפשר העמקה של ההיכרות עם העיר. כמו כן, נחשוב יחד על ההיבטים החינוכיים הגלויים והסמויים שבסיורים עם תלמידים ונעסוק בדרכים לשילוב סיורים בעבודת ההוראה.