הרחבת דעת

תולדות האמנות: מבט מקרוב, מבט מרחוק | ד"ר חוה שורץ

יום א' 9:30-11:00, סמסטר א'

יופי, פולחן ואמונה, ביטוי לרחשי הלב ולנשגב; תעמולה, מחאה, חיקוי המציאות, שינוי המציאות, מדע… האמנות במגוון צורותיה נגעה בכל אלה. בקורס נפסע בצעדים קטנים אל תוככי יצירות אמנות מן העת העתיקה ועד המודרנה ובצעדים גדולים יותר על פני הזמן והמרחב של תולדות האמנות, תוך מבט על ההקשרים התרבותיים, האישיים, החברתיים, הפוליטיים והרעיוניים של יצירות האמנות.

למצוא מקום: זהות מקומית בראי האמנות הישראלית | ד"ר חוה שוורץ

יום א' 9:30-11:00, סמסטר ב'

האמנות הישראלית מלאה בביטויים של חיפוש אחר זהות אישית וקולקטיבית מקומית. דרך התבוננות ביצירות אמנות מימי הקמת בצלאל ועד היום, נבחן את החיפוש אחר שפה חזותית על רקע מסורת יהודית טקסטואלית בעיקרה; נבחן זיקות שונות לנוף הארץ; נעמוד על המפגש ועל המתח שבין זיכרון דתי ללאומי ביצירות במרחב הציבורי; נחקור את הניסיונות לחתור באמצעות האמנות לביטוי של זהויות קהילתיות ואישיות מגוונות המאתגרות מוסכמות; נשאל על הקשר בין יצירה אמנותית למחויבות חברתית ופוליטית ועל הניסיון לפעול באמצעות האמנות לשינוי המציאות ולעיצובה מחדש.

ארון הספרים היהודי: דמות המחנך | ד"ר דרור בונדי

יום א' 8:30-11:00, סמסטר א'

מטרת הקורס היא יצירת היכרות ראשונית עם ארון הספרים היהודי. נטעם מספרי היסוד של היהדות, וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית, בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית וכמחצית – למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם הציר התמטי שיודגש ברוב השיעורים. השיעור יכלול זמן משמעותי ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך הספרות הנבחנת.

דרכים בהוראת ספרות חז"ל | אריאל אביב

יום א' 08:30-11:00, סמסטר ב'

פשט ודרש, משנה ותלמוד, הלכה ואגדה … מה לנו ולהם? ספרות חז"ל היא נדבך מרכזי ומכונן ביצירה היהודית הבתר-מקראית. יש לה חשיבות רבה בעיצוב הזהות והתרבות היהודית במשך אלפי שנים, ותרומה רבת-ערך בשאלות של היחיד והחברה עד ימינו אלה. על רקע זה היא מהווה מרכיב משמעותי גם בהיקפו בתכנית הלימודים בתרבות יהודית-ישראלית בחט"ב (ובביה"ס היסודי). כמו כן, היא תופסת מקום חשוב גם בלימודי מחשבת ישראל בתיכון (ומובן מאליו שהיא מרכזית בלימודי תורה שבעל-פה ומשפט עברי).  אולם כגודל חשיבותה ומרכזיותה, כך גם האתגרים הנלווים בלימודה ובהוראתה – מבחינה לשונית, צורנית, היסטורית, ערכית, תרבותית וכו'. לימוד משמעותי של ספרות חז"ל שאינו נשאר ברמת רעיונות וערכים כלליים, מחייב התמודדות ניכרת של הלומדים ברמה האוריינית, ותיווך קשוב וזהיר של הדברים לעולמם של התלמידים. הקורס יציג וידגים אתגרים שונים וכיוונים אחדים להתמודדות, תוך התנסות בלמידה משותפת של מקורות נבחרים וניסיון לעמוד על מאפייני יסוד של היצירה החז"לית ומשמעותה עבורנו.

מורים נבוכים: בין המסורת היהודית לפילוסופיה הרציונלית | ד"ר דרור בונדי

יום א' 11:30-13:00, סמסטר א'

"מורה נבוכים", ספרו הפילוסופי החשוב של הרמב"ם (נפטר ב-1204), הוא הספר המתוחכם ביותר במדף ספרי הפילוסופיה היהודית. הוא מתמודד עם המתח שבין המסורת הדתית לפילוסופיה הרציונלית של זמנו, אך עושה זאת בדרך נצחית: כמורה המדריך את תלמידו. תחכומו של הספר נובע מהאחריות החינוכית של הרמב"ם לכך שתלמידו יתפתח במידת יכולתו ובכוחות עצמו, ויבין רק את מה שראוי לו להבין. בשיעור נקרא קטעים נבחרים מהספר, וננסה לעמוד על סודו.

נוצרים בארץ- טקסט, מסורת וקהילה | חנה בנדקובסקי

יום א' 11:30-13:00, קורס שנתי

בירושלים עיר של כמעט מיליון תושבים, פחות משני אחוזים הם נוצרים, אך קו הרקיע של מרכז העיר משוב. במגדלי פעמונים. מי הם הנוצרים בארץ? הקורס יעסוק בהיבטים היסטוריים ואקטואליים של הנוצרים והנצרות בארץ ישראל, ביחסיהם עם היהודים והמוסלמים  לאורך ההיסטוריה, במסורות ובמנהגים, באמנות, עולם הנזירות, עליה לרגל, חגים, מוסדות ובשאלות של דמוגרפיה וזהות. כמו כן   נתייחס לעולם המוסלמי הצומח לצד הנוצרי, מקורותיו, כתבי הקודש, העולם הדתי והתרבותי המתפתח במזרח התיכון ויחסי הגומלין שלו עם הדתות האברהמיות האחרות. במהלך  הקורס נבחן מתודות שונות ללימוד על קהילות, דרך מפגשים, סיור, לימוד טקסטים, והרצאות אורחים. נעסוק בסוגיות אקטואליות והשוואתיות ובאתגרים בעיסוק בנצרות בבתי ספר, והמסגרות בהן הנושא עולה במערכת החינוך. הקורס מתקיים בשיתוף עם מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג

ביקורת תרבות: מגפת הקורונה כאירוע פוסט-מודרני | אורן פרי הר

יום א 16:00-17:30, סמסטר א'

ב-14 מפגשים, פנים אל פנים או בזום, אם יהיו או לא יהיו גלים שני ושלישי, ננסה להכיר גישות שונות למגפת הקורונה כאירוע תרבותי. נתמקד פחות בצדדים הרפואיים והכלכליים של המגיפה, ויותר בהצגתה כאירוע מכונן, או דווקא מערער, מבחינת היכולת שלנו להבין את המציאות, להכיר את הסביבה שלנו ולהשתלב בה, לקיים קשרים חברתיים ולמצוא את מקומנו ואת זהותנו בעולם. אף שניגע בקורס גם ביצירות ספרות הקשורות במגפה, ביניהן ״סיפורי דקמרון״ של בוקאצ׳ו ו-״הר הקסמים״ של תומאס מאן, עיקר הקורס יתמקד בהגות פואטית-פוליטית פוסט-מודרנית, של רולאן בארת, מישל פוקו, קרל שמידט, ז׳ק דרידה, ג׳ורג׳ו אגמבן, חנה ארנדט, נעמי קליין, ואחרים, ככל שיותיר לנו הזמן. באמצעות קריאה של קטעים (קצרים) מכתביהם, ננסה לגבש עמדה כללית ביחס למשבר התרבותי שחוללה הקורונה, או לכל הפחות, לזהות את הסדקים שזו יצרה או חשפה. בקורס ישולבו גם מאמרים וראיונות עם כמה מההוגים, שהתפרסמו בזמן אמת בעיתונות. עבודת הסיום תהיה כתיבת מאמר עמדה קצר, שיציג באופן כללי את השקפתכם על האירוע, על בסיס החוויה האישית שלכם, מה שנקרא בשיעורים והדיונים שנקיים.

כתיבה ספרותית, מחלום למלאכה: סדנת כתיבה | אורן פרי הר

יום א' 16:00-18:30, סמסטר ב'

אין כמעט אוהב ספרות אמתי שלא השתעשע מעולם ברצון לכתוב בעצמו יצירות ספרות. מטרת הסדנה היא התייחסות רצינית לחלום זה. במהלכה, נבחן את תוכנו של החלום, המשתנה מאדם לאדם, נכיר גישות שונות לכתיבה של סופרים והוגים שונים, נשתעשע מעט בצורות ההבעה השונות של הכתיבה הספרותית, ונלמד לזהות יחד את עולמו הספרותי הנסתר של כל אחד מכם, באמצעות קריאה זהירה ואוהדת. במהלך השיעורים יוקדש זמן באופן קבוע לכתיבה וכן ישולבו משימות קצרות לכתיבה בבית.

גלגולי הטרגדיה השייקספירית – מידה כנגד מידה, המלט, אגדת החורף | אורן פרי הר

יום ב' 9:30-11:00, קורס שנתי

ביוגרפיה אמינה של ויליאם שייקספיר קשה למצוא. בתקופתו, תיעוד אישי לא נחשב חיוני, ואותו, ככל הנראה, העיסוק בעצמו שעמם במיוחד. עם זאת, גלגולים והתפתחויות במחזותיו יכולים ללמד אותנו משהו על שינויים ותפניות בחיי היצירה שלו, ואולי גם על שינויים בחייו ובהשקפתו האישית. לאורך מחזותיו, שייקספיר מפתח זן משונה של טרגדיה, ובמקביל, יחס ייחודי לפורענות ולסבל. מורו הגדול, כריסטופר מרלו, לימד אותו כל מה שהיה צריך לדעת על ההפרזה הדרמטית של הפורענות ועל התמכרות הקהל אליה. שייקספיר מיצה את המלודרמה הזאת במחזותיו הראשונים ומאס בה. כשהיה למחזאי עצמאי, החל לחפש דרך משלו לבטא סבל, שלא תשרת את טעם הקהל, אלא תדריך את הקהל לבחון את סבלו שלו באמצעות הגיבורים הטראגיים. בקריאה של שלושה מחזות, שבמרכזן כמובן ״המלט״, נכיר את הטרגדיה החדשה שיצר שייקספיר, שמוותרת על הפרזה דרמטית, משלבת קומי בטראגי ומנסה לקרב את סבל גיבוריו לצער ממשי של צופי התיאטרון ובני אדם בכלל

הספרות העברית קוראת בתנ"ך | בלהה בן אליהו

יום ג'  8:30-10:00 קורס שנתי

נקרא ביצירות מן הספרות העברית המקיימות זיקה גלויה או סמויה לתנ"ך. נעקוב אחר הדיאלוג הער, הפורה, המתוח לעתים, המתקיים בין היצירה המודרנית לבין דמויות ומוטיבים תנ"כיים המשמשים לה כמקור השראה. נפגוש את רחל ולאה, מיכל בת שאול, רות, אשת לוט, יוסף, שמשון, דוד ואחרים, כפי שהם מוארים בידי כותבים בני זמננו בשירה ובסיפורת. לא נפסח גם על ההתייחסות למקומו של התנ"ך בשירה העברית המולחנת. מבעד למראה זו יתגלו לנו חיינו כאן היום. נפגוש באהבה ובתשוקה, בקשרי משפחה, בידידות בזיכרון האנושי ובנושאים נוספים.

דיאלוג אישי עם המקרא | ד"ר מיכל שמחון

יום ג' 11:00-12:30, קורס שנתי

בקורס נאפשר פגישה  מחודשת עם הטקסט המקראי, דרך תהליכי קריאה  וכתיבה שמאפשרים לקיים דיאלוג אישי בין הקורא לטקסט המקראי. נתייחס אל הטקסט כאל  ישות חיה ודינמית וכך נוכל לגלות את הנעלם שבטקסט ואת הנעלם שבתוכנו, הקוראים. נפגוש את סיפורי המקרא מחדש, נציע דרכי התערבות מגוונים בפרק, כדי לגלות את  הדהודיו המגוונים של  הסיפור בחיי הקוראים.  באופן זה המשתתפים יוכלו להעשיר את דרכי הוראתם בכיתה, בכלי נוסף בהתאם לתיאוריה הספרותית שמתעניינת ב-"תגובות הקוראים" במיוחד נוכח המקרא שמתאפיין בסגנונו הקצר והעמום. כך נוכל לצוד את עושר המשמעויות שמצויות בטקסט המקראי ולהתוודע מקרוב למלאותו ולכוח השפעתו על הפן האישי, הלאומי והאוניברסלי כאחד.

הומניזם וחשיבה דמוקרטית במקרא | ד"ר דוד כהן צמח

יום ג' 13:00-14:30, קורס שנתי

האם הומניזם ודמוקרטיה עומדים בסתירה לתנ"ך ולעולמו? האם ערכים כגון סובלנות, שוויון, חירות, חופש המחשבה, חופש הביטוי, שלטון החוק וכיו"ב יש להם יסוד במקרא? אם כן – היכן? וכיצד הם באים לידי ביטוי? מחציתו הראשונה של קורס זה תוקדש לעיון בספרי התורה ולבירור סוגיות כגון קדושת החיים, רעיון החירות, ערך השוויון, כבוד האדם, זכויות הפרט, פלורליזם ועוד. המחצית השנייה תוקדש לעיון בספרי נביאים וכתובים. כאן יעמדו לדיון שאלות של ממשל, היחסים בין הרשויות השונות בישראל של ימי קדם, המאבק על השלטת החוק בקרב העם והרשויות, תפיסת ביקורת המדינה הקדומה, תהיות בנושא שלטון החוק, חופש הביטוי ועוד.

"דפדוף באלבום": על משפחה וזהות בספרות | בלהה בן-אליהו

יום ד' 9:00-10:30, קורס שנתי

"אני מאמין ששום אדם אינו הוא עצמו בלבד, שהוא כל אבותיו וכל הרקע שלו וכל הלב האנושי כולו, כשהם מכונסים בראש של סיכה".  ויליאם פוקנר

"מתוך מעמקים שלא ידעתי בתוכי – עלה קול והקול אומר: אני, אני, אני, אני… ואף שדמה לקולו של אבי, לא היה זה קולו" יהושע קנז

על מסע חייו של האדם מילדות ונעורים ועד לבגרות וזקנה, על הדרמה המרתקת של גיבוש הזהות האישית, על הדיאלוג המתמשך, הסמוי והגלוי, שמקיים האדם עם ההקשר המשפחתי שלו במהלך חייו – על כל אלה נקרא בשירים, בסיפורים וברומנים של לאה גולדברג, זלדה, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ', חיים נחמן ביאליק, ש"י עגנון, נורית זרחי, עמוס עוז, חיים באר, מאיר שלו, רונית מטלון, אגי משעול, פרנץ קפקא ואחרים. במהלך חייו – על כל אלה נקרא בשירים, בסיפורים וברומנים של לאה גולדברג, זלדה, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ', חיים נחמן ביאליק, ש"י עגנון, נורית זרחי, עמוס עוז, חיים באר, מאיר שלו, רונית מטלון, אגי משעול, פרנץ קפקא ואחרים.

פלדנקרייז ולמידה | ד"ר אורית שורץ פרנקו

יום ד' 8:30-10:00, סמסטר א'

הקורס משלב בין התנסות מעשית בשיטת פלדנקרייז, לבין דיונים עיוניים על היבטים פדגוגיים ולימודיים של השיטה. שיטת פלדנקרייז היא שיטת למידה המקדמת מודעות באמצעות תנועה, מביאה לשכלול היכולת הגופנית והאישית, ומחדשת תהליכי למידה אורגנית באדם. בדיונים נעסוק בהכרת אפיוני הלמידה האורגנית: למידה אישית ולמידה הוליסטית. כמו כן נבחן דרכים לשילוב שיטת פלדנקרייז בלמידה והוראה בתחומי הדעת השונים בבית הספר.

מבנה המפגשים: בכל מפגש יתקיים שיעור תנועה מעשי של כ40 דקות, ואחריו יתקיים דיון. השיעורים המעשיים מתבצעים על מזרונים. יש להגיע בביגוד נוח, ומומלץ להביא בד אישי לכיסוי המזרון. כל משתתפ/ת מבצע/ת את התרגול בעצמה/ו. אין מגע או מבט בין המשתתפים.

פתאום קם אדם? הלאומיות כתופעה היסטורית | ד"ר מיקי הוניג

יום ד' 8:30-10:00, סמסטר ב'

מטרת הקורס היא לדון בתופעת הלאומיות מתוך נקודת המבט ההיסטורית. במהלך הקורס נברר את הגישות השונות הרווחות בקרב היסטוריונים ביחס לתופעת הלאומיות, ונעסוק במופעים שונים של התופעה דרך עיסוק במקורות היסטוריים ראשוניים ומשניים. על בסיס העיון במקורות השונים נבקש לדון בשאלות מרכזיות הקשורות בהתפתחותה ובהשפעתה של הלאומיות על העולם המודרני, ונעלה את שאלת מעמדה של הלאומיות במציאות חיינו.

עיון בספר תהילים | ד"ר דרור בונדי

יום ד' 10:30-13:00, סמסטר א'

ספר תהילים הוא ספר השירה הקדום ביותר של היהדות. רבים קוראים בו כסגולה, או כתפילה, אך ניתן לקרוא בו גם כספרות, כשירה. בשיעור נקרא פרקים נבחרים מתוך הספר, תוך שימוש בכלים ספרותיים בני זמננו, כמו גם כאלו המשתקפים בספרות התנ"ך. השיעור יכלול זמן משמעותי ללימוד בחברותות ולדיון משותף.

נביאי התנ"ך בפרשנותו של השל | ד"ר דרור בונדי

יום ד' 10:30-13:00, סמסטר ב'

מי היו הנביאים בעיני עצמם? בניגוד לרוב לומדי התנ"ך שמיעטו לעסוק בשאלה זו, אברהם יהושע השל (1972-1907) הקדיש לה את ספרו "הנביאים". בספרו, הציע השל ניתוח פנומנולוגי של תודעת הנביאים, תוך עיון בקטעים אוטוביוגרפיים שבהם תיעדו את חוויותיהם הנבואיות. בשיעור נלך בעקבותיו, ונעיין בקטעים אלו לאור פרשנויותיו.

לקרוא סיפור: עגנון וחברים | בלהה בן-אליהו

יום ד' 10:30-13:00 , קורס שנתי

נקרא ביצירותיו של ש"י עגנון – ענק ספרותי שרבים מגיבוריו והקורות אותם מותירים בקוראיו חותם ש"לא במהרה ישכח". קריאה זו היא בבת אחת דרישת שלום מן "העולם של אתמול" והזדמנות למפגש עם חיינו כאן היום. עגנון וחברים: במרכז הקורס יעמוד עיון ביצירתו של עגנון, אולם נזמן לעיוננו גם "חברים" – הקריאה ביצירותיו של עגנון תלווה מדי פעם בהשוואה ליצירתם של כותבים אחרים מן הספרות העברית והכללית  כמו: רבי נחמן מברסלב, פרנץ קפקא ואחרים. גם חברי הקבוצה יוזמנו

מבוא למקרא | ד"ר דוד כהן צמח

יום ד' 14:00-15:00, קורס שנתי

הקורס עוסק בהתהוות ספרות המקרא על חטיבותיה (תורה, נביאים, כתובים)  וחלקיה (ספרים, מגילות, קבצים וכיו"ב). חיבור, חיתום והתקדשות ספרי המקרא (קנוניזציה). כמו כן, נדון ביסודות ביקורת המקרא; הגישה הביקורתית לעומת התפיסה המסורתית – מתחים ופערים וניסיונות לגשר על הפערים. נעיין בסוגים הספרותיים השונים במקרא : סיפור ,חוק, היסטוריוגרפיה, נבואה, שירה וחכמה, ונעמוד על אפיונים סגנוניים ורעיוניים של כל סוג ספרותי.

סיפורי הבריאה וראשית האנושות | אריאל סרי לוי

יום ד' 16:00-17:30, סמסטר א'

הקורס יוקדש לעיון בפרקים הראשונים של התורה בשיטה הביקורתית הנהוגה בחקר המקרא, בניסיון לעמוד על התפיסות המשתקפות בהם בנוגע לאלוהים, אדם ועולם, והיחסים ביניהם. בין היתר, נבחין בין חוטי הסיפור השונים השזורים בפרקים הללו ובהבדלים התיאולוגיים והספרותיים ביניהם; נשווה בין פרקי ספר בראשית לבין סיפורי בריאה ומבול מן המזרח הקדום; נכיר גם תיאורים אלטרנטיביים של הבריאה, החבויים בספרות המקראית עצמה; ונדון ביחס בין מדע, היסטוריה ומיתוס בלימוד המקרא.

סוגיות בהוראת המקרא | אריאל סרי לוי

יום ד' 16:00-17:30, סמסטר ב'

הוראת המקרא במערכת החינוך הממלכתית בישראל מעוררת מגוון שאלות אידיאולוגיות, חינוכיות, תרבותיות ודתיות. בקורס נעסוק בכמה מהשאלות הללו, מתוך דיון משותף. בין השאלות: מדוע בכלל ללמד מקרא? האם לימוד המקרא הוא מטרה לעצמה, או אמצעי שנועד לשרת מטרות אחרות? האם לימוד המקרא במרחב חילוני מביא להדתה של המרחב, או אולי לחילון של המקרא? מדוע כולם אוהבים לדבר על "המשבר" בהוראת המקרא, והאם יש לו פתרון?

סדנת יצירה באמנות | אתי אברג'יל

יום ד' 16:00-19:00, קורס שנתי

הסדנא לאמנות של כרם  מתנהלת כמסע  אישי וקבוצתי וכתהליך של לימוד, חקר עצמי והתנסות ביצירה והבעה אמנותית. בסדנא נלמדים יסודות ברישום ומיומנויות בסיס בציור וטכניקה מעורבת, דו ותלת ממדית. במקביל ללימוד רעיוני וקונצפטואלי של  תהליכי יצירה עכשוויים במרחב הגלובלי והמקומי. במקביל לתהליך הלימוד בכתה מתנהל מהלך אישי של עבודה אישית סובייקטיבית מודרכת, הנעשית בבית ומוגשת אחת לשלושה שבועות בכתה לצורך דיון וביקורת בונה. הסדנא מלווה במצגות וסרטי וידיאו, בסיורים בתערוכות. מתוך המהלכים המתמזגים הללו נבנית עבודה אישית המובילה לתערוכת גמר בסיום שנת הלימודים.