הרחבת דעת 2017-05-10T10:19:48+00:00

הרחבת דעת

מבוא למקרא ולמחשבת המקרא

מרצה: ד"ר דוד כהן-צמח

מטרות הקורס: 1) ללמוד את נושא התהוות ספרות המקרא על חטיבותיה (תורה, נביאים, כתובים) וחלקיה (ספרים, מגילות, קבצים וכיו"ב). לעמוד על סוגית חיבור, חיתום והתקדשות ספרי המקרא (קנוניזציה). 2) להכיר את יסודות ביקורת המקרא; הגישה הביקורתית לעומת התפיסה המסורתית – מתחים ופערים וניסיונות לגשר על הפערים. 3) להקדיש עיון לשאלת הסוגים הספרותיים שבמקרא: סיפור, חוק, היסטוריוגרפיה, נבואה, שירה, חכמה. לעמוד על אפיונים סגנוניים ורעיוניים של כל סוג ספרותי.

מפגשים עם הוגי היהדות המאה ה-20

מרצה: ד"ר דרור בונדי

העידן המודרני הציב אתגר פילוסופי עמוק בפני הוגי היהדות, אתגר שהגיע לממדי משבר במאה העשרים. במאה זו הגיעה המודרנה לשיאה וחוללה שינויים דרמתיים מעבר לגבולות הפילוסופיה. עבור הוגים יהודיים בפרט ניצבו עתה לא רק אתגרים רעיוניים אלא גם תהפוכות ואסונות קיצוניים. בקורס נערוך סדרה של 12 מפגשים עם מגוון רחב של הוגים יהודים במאה העשרים, ובאמצעות סיפור חייהם ויסודות הגותם, נבין את מענה היהדות לאתגר המודרנה.
הקורס הוא חלק מלימודי השואה בכרם, הנתמכים בידי ועידת התביעות.

"שָׁם תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ": מהגרים וגולים יהודים מברלין אל הפסיפיק

מרצה: יובל ריבלין

ההגירה היהודית אל מחוץ לגרמניה אחרי עלייתו לשלטון של אדולף היטלר ב1933 מצאה לעצמה נתיבים רבים והובילה את המהגרים למחוזות גיאוגרפיים ותרבותיים שונים ומגוונים. בין ערי היעד השונות, מתייחדת לוס-אנג'לס בהיותה לא רק עיר מקלט לאלה שחשו איום פיסי מצדו של השלטון הנאצי, אלא ביכולתה לשמש כבית אלטרנטיבי ליוצרים אשר ראו בשלטון זה גורם המסכן את יצירתם ואת חירות הרוח. מה שהחל כחיפוש אחרי פתרון ומגורים זמניים, הפך עבור יוצרים יהודים ולא יהודים כפריץ לאנג, תומס מאן, ברטולד ברכט, ליון פויכטוונגר, וארנולד שנברג  לפתרון של קבע ולמהלך העתיד להשפיע על דיוקנה של התרבות האמריקאית עצמה.

בסדרת מפגשים זו נבחן את צאצאיו של הזיווג בין הזהות היהודית-הגרמנית לזו ההוליוודית, נעקוב אחרי הדרכים בהם ביטאו היוצרים השונים את חוויית אובדן מולדתם והגלות הכפויה שהושתה עליהם, נציץ גם למהגרים שבחרו להגר לניו יורק, תל אביב וחיפה ונתחקה אחרי העקבות  שהותירו יוצרים אלה בתרבותה של המאה העשרים.
הקורס הוא חלק מלימודי השואה בכרם הנתמכים בידי ועידת התביעות.

הסרט הדברות: סרטי קולנוע כפרשנות מקראית מודרנית

מרצה: יובל ריבלין

מאז המצאת הקולנוע, שימש ספר הספרים כמקור השראה ליצירות קולנועיות רבות. לעיתים סיפורי המקרא משמשים כמושא לחיקוי, לעיתים מושא לביקורת ופולמוס, אך תמיד מהווה נוכחותם עדות למרכזיותו של הספר העתיק בתודעתו של היוצר המודרני וקהלו. בסדרת מפגשים זו נבקש להקשיב לדיאלוג המתקיים בין בית הקולנוע לבית המדרש. להבין כיצד מהווה שיח זה נדבך נוסף לפרשנות המקרא רבת השנים אך גם אמירה מודרנית אודות הקיום האנושי ושאלות הנצח המטלטלות את עולמו מימי גן העדן ועד "סינימה פארדיסו".

הומניזם וחשיבה דמוקרטית במקרא

מרצה: ד"ר דוד כהן צמח

האם הומניזם ודמוקרטיה עומדים בסתירה לתנ"ך ולעולמו? האם ערכים כגון סובלנות, שוויון, חירות, חופש המחשבה, חופש הביטוי, שלטון החוק וכיו"ב יש להם יסוד במקרא? אם כן – היכן? וכיצד הם באים לידי ביטוי?

מחציתו הראשונה של קורס זה תוקדש לעיון בספרי התורה ולבירור סוגיות כגון קדושת החיים, רעיון החירות, ערך השוויון, כבוד האדם, זכויות הפרט, פלורליזם ועוד.

המחצית השנייה תוקדש לעיון בספרי נביאים וכתובים. כאן יעמדו לדיון שאלות של ממשל, היחסים בין הרשויות השונות בישראל של ימי קדם, המאבק על השלטת החוק בקרב העם והרשויות, תפיסת ביקורת המדינה הקדומה, תהיות בנושא שלטון החוק, חופש הביטוי ועוד.

כשיהודים אוכלים – עיון במקורות היהדות על היחס לאכילה

מרצה: ד"ר דרור בונדי

מאז אסר אלוהים על האדם לאכול מפרי עץ הגן, יש ליהדות מה להגיד על אוכל. לכל חג יהודי מתלווה ריחו של מאכל מסוים, בכל אירוע חגיגי מצווה לשתות יין. יהודים גם פיתחו דרכים ייחודיות לאכול: יש שהקפידו לאכול בטהרה, יש בקשו להעלות ניצוצות. יחסה העשיר והמגוון לאכילה הוא אחד מן המאפיינים הייחודיים של היהדות.

בקורס זה ננסה לבחון את יחסה של היהדות לאכילה ממגוון פרספקטיבות ומקורות. צמחונות והקרבת בעלי חיים, צום ועונג, אכילה מופרזת והעלאת ניצוצות, נטילת ידיים ושתיית אלכוהול – ייבחנו כולם כביטויים לעולמה הרוחני והערכי של היהדות.

תיאור קצר יותר: בקורס זה ננסה לבחון את יחסה של היהדות לאכילה ממגוון פרספקטיבות ומקורות. צמחונות והקרבת בעלי חיים, צום ועונג, אכילה מופרזת והעלאת ניצוצות, נטילת ידיים ושתיית אלכוהול – ייבחנו כולם כביטויים לעולמה הרוחני והערכי של היהדות.

אמנות עכשווית ומבט לאחור

ימי שני 11:00-12:30 סמסטר ב

מרצה: ציפי וייצמן

לאורך הקורס ננסה למפות מגמות וכיוונים עכשוויים באמנות כבבואת  מציאות או כיוצריה.

נתייחס לעבודותיהם של אמנים/ות בולטים/ות , תערוכות מרכזיות ,אירועים מקומיים ובינלאומיים  והתאוריות המנחות אותם בהקשרים עכשוויים תוך התייחסות למקורותיהם:

סיגלית לנדאו, שירין נשאט, צ'יהרו שיוטה, אי ויי ויי , הירושי סוגימוטו ואחרים יהוו את ציר הדיון בכתה שילווה בביקורים בתערוכות.

"ויאמר המלאך: קרא!" – הקוראן כיצירה ספרותית

מרצה: אורן פרי- הר

נשאיר מאחור את הדעות הקדומות, נחליף פוליטיקה בפואטיקה, ונצא למסע בעקבות הקסם המסתורי של יצירתו המפורסמת של אללה, הקוראן. במהלך הקורס, ננסה להכיר את היצירה העשירה הזאת, שהלהיטה לא רק את דמיונם של המוסלמים, אלא גם יצרה את הפנטזיה האוריינטליסטית של המערב. נכיר את הלילה ואת המדבר, כפי שהם מתוארים בקוראן, ונלמד על חשיבותם להבנת תמונת העולם שאותה הוא מתאר, נבחן את האוטופיה האסלאמית, ואת תמונת העולם הבא שלה, וננסה לזהות מרכיבים אוניברסליים ביצירה, תוך יצירת הקבלות לטקסטים שונים, יהודיים, נוצריים, מיתולוגיים ואחרים. נעסוק גם בנשים ובכופרים, וננסה להתקרב לעולם הרגשי המתואר בספר, לחוויה האנושית שאותה הוא מתאר, נעסוק בפחד מהמוות, בבדידות, ובאופן שבה התרבות וההשכלה יכולים לסייע בהתמודדות עמה, בתקווה שלאחר מסע לילי, שיימשך 14 מפגשים, נצליח לפתח גישה מעמיקה יותר על הספר, המשלבת יראה באהבה.

לכתוב ספרות: חלום ומלאכה/ סדנת כתיבה

ימי שני 16:30-19:00 סמסטר א

מרצה: אורן פרי-הר

 

אין כמעט אוהב ספרות אמיתי שלא השתעשע מעולם בחלום לכתוב בעצמו יצירות ספרות. מטרת הסדנה היא התייחסות רצינית לחלום זה. במהלכה, נבחן את תוכנה של שאיפה זו, המשתנה מאדם לאדם, נכיר גישות שונות לכתיבה של סופרים והוגים שונים, נתאמן בצורות הבעה שונות של כתיבה ספרותית, ונלמד לזהות יחד את עולם הכתיבה הנסתר של כל אחד מכם באמצעות קריאה זהירה ואוהדת. במהלך השיעורים יוקדש זמן באופן קבוע לכתיבה במקום וכן, ישולבו משימות קצרות לכתיבה בבית.

שאלה של השקפה – על קולנוע ואידיאולוגיה

מרצה: ד"ר טלי זילברשטיין

המונחים "אידיאולוגיה", "אידיאל", "אידיאליזם" הם מונחים שאנו משתמשים בהם רבות, בכל הקשרי חיינו, בנימה תומכת ומחזקת או לעתים מפקפקת ומבקרת. הקולנוע, כלי הביטוי של העידן המודרני וכלי מפתח פסיכולוגי, חברתי ואמנותי, מבטא שאלות אלה ומתחבט בהן בכל רבדיו. הקורס יעסוק בשלל המפגשים בין קולנוע ואידיאולוגיה: קולנוע המציג אידיאולוגיה/אידיאולוגיות, קולנוע הדן באידיאליזם, קולנוע המקדם אידיאולוגיה (קולנוע אידיאליסטי?), קולנוע המציג אמנות כאידיאולוגיה ואידיאולוגיה קולנועית באופן ספציפי.

הרווח שבין השורות

מנחה: ד"ר מיכל שמחון

 

בקורס נתנסה בקריאה אחרת של יצירות ספרות – בקריאה חווייתית-אישית, בהתאם לתיאוריה הספרותית שמתמקדת בתגובות הקורא. דרך תהליכי כתיבה מגוונים שמתאימים  לאופיו  המיוחד של הטקסט הספרותי נגלה את הנעלם שבטקסט ואת הנעלם שבתוכנו, הקוראים. באופן זה הטקסט יהפוך לישות חיה, מרובת פנים ומשמעויות.

הקורס יצייד, אם כן, את המורה לספרות ולמקרא בכלים נוספים להוראה, בנוסף לדרכי ההוראה המקובלות, ואנשי הטיפול השונים יוכלו להכיר מקרוב, באופן חוויתי, את עקרונות  הטיפול הביבליותרפי. זוהי דרך שמחברת את המשתתפים לעצמם ומחברת אותם גם אחד לשני וכך נוצרת שותפות וקרבה תוך כדי המגע  הסובייקטיבי עם הטקסט.

בנוסף –  נתנסה בתהליכי כתיבה וקריאה שמתאימים למצבי חירום, טראומה  ומצוקה, שמזמנים לנו, לעתים, החיים.

הקורס פתוח לכולם ואין צורך בניסיון כתיבה.

דפדוף באלבום: קשרי משפחה במעגלי החיים

ימי רביעי 8:30-10:00

מרצה: בלהה בן – אליהו

"אני מאמין ששום אדם אינו הוא עצמו בלבד, שהוא כל אבותיו וכל הרקע שלו וכל הלב האנושי כולו, כשהם מכונסים בראש של סיכה". (ויליאם פוקנר)

"מתוך מעמקים שלא ידעתי בתוכי – עלה קול והקול אומר: אני, אני, אני, אני… ואף שדמה לקולו של אבי, לא היה זה קולו" (יהושע קנז)

על מסע חייו של האדם מילדות ונעורים ועד לבגרות וזקנה, על הדרמה המרתקת של גיבוש הזהות האישית, על הדיאלוג המתמשך, הסמוי והגלוי, שמקיים האדם עם ההקשר המשפחתי שלו במהלך חייו – על כל אלה נקרא בשירים, בסיפורים וברומנים של לאה גולדברג, זלדה, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ', חיים נחמן ביאליק, ש"י עגנון, נורית זרחי, עמוס עוז, חיים באר, מאיר שלו, רונית מטלון, אגי משעול, דוד גרוסמן, סמי ברדוגו, דורית רביניאן ואחרים.

אהבה ומשפחה ביצירת עגנון

מרצה: בלהה בן – אליהו

"הרוצה לראות את בלומה יעמוד ויצפה בלבו של הירשל"  (ש"י עגנון, 'סיפור פשוט').

אומרים אהבה יש בעולם. רבות מיצירותיו של עגנון מעמידות במרכזן סיפורי אהבה. הירשל, בלומה ומינה ('סיפור פשוט'), מנפרד הרבסט, שירה והנרייטה ('שירה'), תהילה ושרגא ('תהילה'), מיכאל וטוני הרטמן ('פנים אחרות') – אלה ועוד הותירו בתודעת רבים מקוראי הספרות העברית חותם שלא במהרה יישכח.

מהי 'אהבה אמתית' בעיני עגנון? כיצד האיר 'תמונות מחיי נישואין' של גיבוריו? מה מקורו של הפער שאותו חווים רבים מגיבוריו בין מאוויים וכיסופים לבין מימושם במציאות? מה התנועה המתחוללת במהלך השנים בחיי הנישואים? כיצד עיצב את היחסים שבתוך הבית – אלו שבין בני הזוג ואלו שבין הורים לילדים – וכיצד האיר את הזיקה המתקיימת בין הבית לבין מה שמחוץ לו? (עבודה, קהילה, חברה).

המחצית השנייה תוקדש לעיון בספרי נביאים וכתובים. כאן יעמדו לדיון שאלות של ממשל, היחסים בין הרשויות השונות בישראל של ימי קדם, המאבק על השלטת החוק בקרב העם והרשויות, תפיסת ביקורת המדינה הקדומה, תהיות בנושא שלטון החוק, חופש הביטוי ועוד.

"השואה: היבטים היסטוריים ודילמות אנושיות" 

מרצה: דלית דנדנברג

 

מטרת הקורס היא לימוד מעמיק של נושא השואה כאירוע היסטורי ובחינת דילמות אנושיות של יחידים וקבוצות. בבסיס הלימוד יעמדו מסמכים ותעודות היסטוריות, ספרי עדות וזיכרון של ניצולים, יצירות ספרות, שירה, סרטי קולנוע, מאמרים  וספרי מחקר.
הקורס הוא חלק מלימודי השואה בכרם הנתמכים בידי ועידת התביעות.

הומניזם מודרני ופוסט מודרני

מרצה: ד"ר אורית שורץ-פרנקו

הומניזם הוא מושג רחב ונתון לפרשנות. בתקופות שונות ובזרמי מחשבה שונים הוא קיבל משמעויות שונות ודגשים שונים. בקורס נתמקד בגלגוליו של המושג במסגרת הפילוסופיה המודרנית והפוסט מודרנית, דרך מעקב אחר הולדתו, חייו ומותו של מושג הסובייקט: התודעה הסובייקטיבית של הפרט האנושי. הקורס מבוסס על קריאה מודרכת בטקסטים פילוסופיים מקוריים, ועל דיון קבוצתי.