"הייתי רוצה שמורים בכל שלב בהתפתחות המקצועית שלהם יוכלו לראות בנו כתובת שבה הם יכולים לקבל מענה לשאלות שיש להם". ד"ר ענבר גלילי-שכטר מציגה את התפיסה של מכון כרם ביחס לתהליך ההכשרה של מורים ולהתפתחות המקצועית שלהם.
נאוה דקל
"ההתפתחות המקצועית של מורים היא תהליך שנמשך לאורך כל שנות ההוראה ולכן הכרחי שיהיה מרכז לפיתוח מקצועי במכון להכשרת מורים", מסבירה ד"ר ענבר גלילי-שכטר, מנהלת מכון כרם לחינוך הומניסטי-יהודי את הרציונל שעומד מאחורי הקמתו של המרכז לפיתוח מקצועי, מלמדים ולומדים, במכון. "בתחילת הקריירה חשוב שכל מורה יקבל הדרכה ותמיכה, ובשנים מאוחרות יותר הוא כבר יכול להיות זה שמוביל ומדריך אחרים. הכשרת המורים במכון היא נקודה אחת בתוך רצף ארוך ומתמשך".
זו גישה חדשה יחסית לפיתוח המקצועי של מורים.
"נכון. בעבר התפיסה הייתה שתהליך ההכשרה הוא תהליך סגור. בסוף ההכשרה הסטודנטים מקבלים תעודת הוראה ועם סיום ההתמחות הם מקבלים רישיון הוראה, ואחר כך הם מגיעים להשתלמויות. ברוב המקרים השתלמויות מקצועיות למורים לא לוקחות בחשבון את הצרכים הייחודיים של כל מורה ואת השלב בקריירה שכל אחת ואחד נמצאים בו. למשל, השתלמויות דיסציפלינאריות מיועדות לכלל המורים במקצוע, מבלי להתחשב בכך שהצרכים של מורים בשלבים שונים של ההתפתחות שלהם שונים לחלוטין. המודל הקלאסי של השתלמות מורים, שם אותם במקום מאד פסיבי; התפיסה היא שמלמדים את המורים משהו שהם לא יודעים. הטענה שלי היא שבכל שלב יש הרבה דברים שהם כבר יודעים, והתפקיד של מי שמכשיר מורים ומי שעוסק בהתפתחות מקצועית, הוא גם לעזור להם להוציא החוצה את הידע שכבר קיים".
זה מזכיר לי תיאוריות של למידה משמעותית שמדברות על ארגון וחיזוק של הידע הקיים.
"זה בדיוק המודלינג שחשוב שיהיה בהכשרת המורים. סטודנטים בתהליך ההכשרה לא תמיד מבינים את הגישה הזאת; הם רוצים 'ארגז כלים' ולא מודעים לכך שחשיפה של ידע קיים היא תהליך מאד משמעותי. ברור שבתהליך ההכשרה צריך לתת כלים מקצועיים ויש מיומנויות אוניברסליות שאפשר וצריך ללמוד באופן תיאורטי, אבל העיקר זה תהליך בניית האני המקצועי של כל אחת ואחד. פיתוח מקצועי צריך להיות רלבנטי לעבודת המורים ולכן השלב של ההתנסות בהוראה הוא מאד משמעותי.
התפיסה הזאת, שיש בה הרבה כבוד להוראה כפרופסיה, היא בעיני חלק מהייחוד של הלימודים לתעודת הוראה במכון כרם. עבורנו הידע הדיסציפלינארי הוא משאב אבל הוא לא חזות הכל. בניגוד לאוניברסיטאות שהן מוסדות מחקריים, הדגש שלנו הוא שפה לומדים כדי להיות מורים יותר טובים ויותר מקצועיים".
יש היבטים נוספים שהם ייחודיים למכון כרם?
"קודם כל האג'נדה של המקום הזה – חינוך הומניסטי-יהודי. לכל אחת מהמילים האלו יש משקל גדול. חינוך בעינינו הוא גורם בעל השפעה מכרעת בחברה שאנחנו חיים בה. התפיסה שלנו היא שלהיות מורים זו שליחות גדולה ושהוראה היא פרופסיה רצינית ותובענית מאד שאפשר וצריך ללמוד אותה.
למושג הומניסטי יש בכרם משמעות גם בתכני הלימוד המתמקדים במדעי הרוח, בתרבות וביצירה שיצרה האנושות, וגם בהשקפת העולם הרואה בכל אדם ערך ולא אמצעי. זה בא לידי ביטוי הן בעיסוק שלנו בסוגיות חברתיות ומוסריות והן ביחסים שיש כאן בתוך הצוות וביחס האישי לסטודנטים.
ההיבט הנוסף הוא ראיית היהדות כתרבות. מכון כרם היה מראשוני המוסדות בארץ שהעמיקו ברעיון הזה. אנחנו נמצאים בנקודת המפגש שבין השקפת עולם הומניסטית – פלורליסטית לבין תפיסת החשיבות שיש למרכיב של הזהות היהודית ולראיית העושר התרבותי הקיים ביהדות. התפיסה הזו באה לידי ביטוי בתכנית הלימודים שלנו ובמגוון של המורים והסטודנטים שנמצאים כאן. חשוב לנו שיהיו פה אנשים שבאים מהעולם הדתי ואנשים שלא מזהים את עצמם כשייכים לעולם המסורתי או הדתי. הדיאלוג בין הקבוצות השונות והעיסוק בשאלות של זהות ישראלית ויהודית חשוב כשלעצמו ומפתח אישית את כל השותפים בשיח הזה. הוא גם מהווה מודלינג למה שהייתי רוצה שיחלחל לחברה ולבתי הספר. במובן הזה לבוגרי כרם יש תרומה משמעותית; אפשר לראות אותם במקומות שיש בהם חינוך פלורליסטי ועשייה תרבותית, יהודית וישראלית. בעיני ככל שאנשים מחוברים לעושר תרבותי גדול יותר הם יכולים להיות מורים טובים יותר".
זה נשמע שהרוח כאן מנוגדת לרוח הזמן ולהתפתחויות החברתיות שמסביבנו.
"במובנים האלה מכון כרם הוא באמת גורם שלא תואם את רוח הזמן. בעולם טכנולוגי של ווטסאפ ופייסבוק, של שיח מוחצן, קצר ומהיר, של תרבות צרכנית וחומרנית וזניחה של מדעי הרוח, אנחנו שמים דגש על תהליכים איטיים, ארוכים ועמוקים. זו בחירה ערכית שלא נובעת מתוך עיוורון או ניתוק מתהליכים פוליטיים וחברתיים. השנה למשל אנחנו מתמקדים בדיונים בצוות בשאלה איך מביאים את העולם לתוך הכשרת המורים. אנחנו דנים בשאלות חברתיות ופוליטיות רלבנטיות ובדרך הנכונה שבה ניתן לשלב את הפוליטי והערכי בלימודים. השאלה המרכזית שלנו היא איך אפשר לעסוק בסוגיות הרלבנטיות בצורה רצינית, שמאפשרת לסטודנטים גם ללמוד ולהכיר תפיסות שונות ומתוך כך לפתח עמדה משלהם, וגם לבחון מה התפקיד של מערכת החינוך בקשר לסוגיות אלו. עבור הסטודנטים זה שיש כאן צוות שנותן את דעתו על השאלות הפוליטיות והחברתיות הבוערות מהווה מודלינג לתפקידם כמורים בעתיד".
איך כל ההיבטים האלו באים לידי ביטוי במרכז לפיתוח מקצועי של מורים שהוקם כאן?
"החיבור החזק ביותר נובע מהמקום הערכי של מחויבות חברתית חזקה – לחברה הישראלית, לאוכלוסיות מוחלשות, למערכת החינוך ולמורים ולתלמידים. החיבור הזה נובע מתוך התפיסה שלנו שהדרך לשפר היא לא טכנית אלא חייבת לבוא מתוך תהליך של העמקה והתבוננות ושל התנסות מתוך העשייה.
ההיבט הזה בא לידי ביטוי מובהק בפרויקט הדגל של המרכז לפיתוח מקצועי, 'מורים מובילים'. במסגרת המהלך הזה המורים קובעים את התוכן שהם יעסקו בו ואת תהליכי למידת העמיתים שהם ינחו. זו תכנית שדורשת ממי שמתקבל אליה המון השקעה ומחויבות לעשייה, אבל היא נותנת למורים המובילים את המקום המרכזי מתוך כבוד לתרבות המקומית של בית הספר ולידע שיש לאנשים שנמצאים בו. התפקיד שלנו הוא לעזור למורים להגשים את התכנית שהם בחרו בה. זה מהלך הומניסטי שמתחבר לעולם הערכים שאנחנו מאמינים בו.
גם שני הפרויקטים האחרים של המרכז לפיתוח מקצועי – תכנית 'כנפי יונה' שמטרתה להגדיל את מספר המורות והמורים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך בירושלים והתכנית להכשרת מורים יהודים להוראת עברית במזרח ירושלים – משקפים את המחויבות החברתית שלנו".
לאור כל העשייה הזו את יכולה עכשיו להגיד לעצמך שזהו, המכון הגיע למקום שבו את והצוות רק צריכים לשמור על הקיים?
אני שמחה לראות את כל ההתפתחויות האלו אבל תמיד יש עוד מה לעשות. הייתי רוצה שמורים בכל שלב בהתפתחות המקצועית שלהם יוכלו לראות בנו כתובת שבה הם יכולים לקבל מענה לשאלות שיש להם. הייתי רוצה שהבוגרים שלנו יראו בכרם מקום שאפשר לממש בו את הרעיונות שיש להם. בנוסף, חשוב בעיני שכל תהליכי ההכשרה והפיתוח שמתקיימים כאן יהיו מתועדים ואפשר יהיה להפיץ את הידע הרחב שמצטבר כאן".