תקצירי הקורסים תשפ"ד
שיעורי יום ראשון
בציר טוב – סדנה דידקטית להוראת תרבות יהודית ישראלית | סמדר פייל
אשכולות שנה ב
סמסטר ב', 9:30 – 11:00
הסדנה מיועדת לבוגרי שנה א' בתוכנית אשכולות להוראת תרבות יהודית ישראלית. הסדנה תעסוק בדגשים העולים מתוך מלאכת ההוראה של התחום תוך מתן מקום רב להוראת עמיתים ומתן משוב. נעמיק בקריאת טקסטים מתוך התרבות יהודית ישראלית ונשכלל את יכולות הקריאה, הכתיבה וההוראה. נמשיך ללמוד וללמד תוך הפניית המבט אל מגוון הזהויות והעושר התרבותי בכיתה.
ארון הספרים היהודי | דרור בנודי
סמסטר א', 9:30 – 11:00
בקורס נטעם מספרי היסוד של היהדות, וננסה לקבל תחושת התמצאות כללית, בשילוב עם נגיעות עומק. כמחצית מהשיעורים יוקדשו למדפי הספרות ההלכתית, וכמחצית – למדפי ספרות המחשבה. הספרים השונים יוצגו על פי סדר כרונולוגי, בשילוב עם הציר התמתי שיודגש ברוב השיעורים. בקורס נקדיש זמן ללימוד בחברותות של טקסטים מתוך הספרות הנבחנת.
הוראת המקרא: תיאוריה ופרקטיקה | רחל וולפיש
סמסטר א, 11:30-13:00
מטרתו של הקורס להעניק תשתית תיאורטית וכלים מעשיים ראשוניים למיועדים להוראת מקרא בבתי הספר. בקורס נכיר גישות שונות להוראת המקרא וסוגיות זהותיות, ערכיות ופדגוגיות מרכזיות בהוראתו. נתאמן בעיבוד פרק מקראי לשיעור, נכיר אפשרויות ללמידה והערכה מגוונת ונתנסה בהוראת עמיתים. הקורס מתאים לבעלי ידע והכרות עם התנ"ך (לא נדרש ידע אקדמי במקרא) המעוניינים לקבל כלים להוראת המקצוע ומקצועות קרובים , בדגש על בית הספר הממלכתי.
מעגל השנה | דרור בונדי
סמסטר ב', 9:30 – 11:00
מערש הולדתה הקדישה היהדות תשומת לב מיוחדת למאורעות הזמן וללוח השנה. בניגוד לחברה החקלאית האלילית שהקדישה את מועדי השנה לאלי עונות הטבע, הדגישה היהדות את משמעותם ההיסטורית של החגים. הדגשה זו הוסיפה ציר לינארי למשמעות החגים, בצדו של מעגל השנה. ציר זה אפשר התפתחות מתמדת במשמעות החגים, כמו גם מאבק מתמיד על פרשנותם. בקורס נתבונן במשמעותם של חגי ישראל, בדגש על תהליך התפתחותם.
סוגיות בחינוך במבט פסיכואנליטי, ספרותי ופילוסופי |ד"ר נחמה נפתלי
שנתי, 17:45-19:15
בקורס נלמד תיאוריות פסיכואנליטיות ופילוסופיות
ונתמקד בעזרתן בסוגיות חינוכיות מגוונות. יחד עם זאת נעשיר את המבט שלנו באמצעות יצירות ספרותיות המשיקות לסוגיות אלה.
אני מזמינה אתכן/ם לצאת איתי למסע,
נדון בהזדהות השלכתית, העברה, העברה אירוטית ובהעברה נגדית. ניגע בחשיבותם של ההשתהות והחמלה ובפרשנויות השונות של ההכלה. נעסוק גם בריוורי, במעברים בין פנטזיה למציאות.
נתבונן בכשלים לוגיים, בהתמודדות עם טראומות עבר בתוך דינמיקות בבית הספר, ובאופקים של אפשרויות.
נכיר גם את הדינמיקה מול האחר והזר, ונחשוב יחד על אידאלזציה, סובלימציה ומנגנוני ההגנה של תלמיד ושל מורה.
סוגיות בחינוך היהודי | רחל וולפיש
סמסטר ב, 11:30-13:00
בקורס נבחן סוגיות עומק הקשורות לחינוך יהודי בן זמננו, במרחב הפורמלי והלא פורמלי. נבחן בעיקר את המתרחש בחינוך הממלכתי אך נציץ גם אל אתגרי החינוך הממלכתי דתי. בין הסוגיות בהן נעסוק בקורס: מהו חינוך יהודי פלורליסטי? ההיסטוריה של לימודי היהדות בחינוך הממלכתי, מגוון זהויות חילוניות ומסורתיות בחינוך הממלכתי, אופנים שונים של תרגום ושל פרשנות הכרוכים בהוראת טקסטים יהודיים בתוך הקשר עכשווי, התחדשות יהודית ופרקטיקות של למידה בית מדרשית.
הלמידה בקורס תשלב דיונים במליאה, קריאת מאמרים ומפגשים עם אנשי חינוך. הסטודנטים יתבקשו לראיין מורה למקצועות היהדות והנתונים הללו יהוו בסיס לשיחות בכתה כמו גם לעבודת סיכום הקורס.
הגישה הנרטיבית בכיתה | ד"ר מיכל שמחון
סמסטר א,11:30-13:00
הקורס יתאר את שיטת הטיפול הנרטיבית והשלכותיה האפשריות על תפיסת העולם של המורה. כחלק מהמגמה של ה"פדגוגיה הטיפולית" שיוצרת חיבור בין עולם הטיפול לעולם החינוך, נתוודע בקורס למיומנויות שמאפשרות למורה להקשיב לסיפורן של התלמיד באופן אמפטי וסקרני, ולאפשר לו לעזור לתלמיד להרחיב את סיפורו לקראת צמיחה והתפתחות. הקורס יאפשר למורה לראות את הבעיה של התלמיד כבעיה בלבד, ולראות את התלמיד על מכלול יכולותיו ואישיותו. כמו כן יילמדו דרכים שיעזרו למורה להתמודד עם טראומה, אובדן ומשברים נוספים שהם חלק ממעגל חיינו. נידון בהשלכות התאוריה הנרטיבית לחיים בכלל ולעולם בית הספר בפרט. הקורס ייתן גם כלים לשיחות אישיות של המורה עם תלמידיו, עם הורי תלמידיו, עם הצוות ועם הכיתה כקבוצה. הקורס ישלב למוד חוויתי ותאורטי.
נוצרים בארץ- טקסט, מסורת וקהילה | חנה בנדקובסקי
11:30-13:00, סמסטר ב'
בירושלים עיר של כמעט מיליון תושבים, פחות משני אחוזים הם נוצרים, אך קו הרקיע של מרכז העיר משובץ במגדלי פעמונים. מי הם הנוצרים בארץ? הקורס יעסוק בהיבטים היסטוריים ואקטואליים של הנוצרים והנצרות בארץ ישראל, ביחסיהם עם היהודים והמוסלמים לאורך ההיסטוריה, במסורות ובמנהגים, באמנות, עולם הנזירות, עליה לרגל, חגים, מוסדות ובשאלות של דמוגרפיה וזהות. כמו כן נתייחס לעולם המוסלמי הצומח לצד הנוצרי, מקורותיו, כתבי הקודש, העולם הדתי והתרבותי המתפתח במזרח התיכון ויחסי הגומלין שלו עם הדתות האברהמיות האחרות. במהלך הקורס נבחן מתודות שונות ללימוד על קהילות, דרך מפגשים, סיור, לימוד טקסטים, והרצאות אורחים. נעסוק בסוגיות אקטואליות והשוואתיות ובאתגרים בעיסוק בנצרות בבתי ספר, והמסגרות בהן הנושא עולה במערכת החינוך. הקורס מתקיים בשיתוף עם מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג.
מה יש פה להבין?הוראה להבנה במדעי הרוח | חנה אורבך
סמסטר ב', 14:00-15:30
מחקרים מראים שתלמידים מצטיינים אינם בהכרח מבינים את מה שלמדו- איך זה יתכן? תלמידים יודעים כיצד להצליח בבחינות, אך אינם בהכרח יודעים להשתמש במה שלמדו מחוץ לשיעור ולמבחן. האם הם מבינים את מה שלמדו? בקורס ננסה להבין – כיצד נראית הבנה במדעי הרוח? האם יש 'הבנה' אחת (בתנ"ך, היסטוריה, ספרות וכו')? כיצד נבנה שיעורים שמקדמים הבנה במקצועות השונים? כיצד נראות משימות הערכה שבודקות הבנה? כיצד נראה דיון בכתה שחושף הבנה או חוסר הבנה? כיצד נשתמש בחוסר הבנה של תלמידים כמנוף ללמידה שלנו? כיצד נצמיח תלמידים בעלי חשיבה עצמאית וביקורתית שמשתמשים בידע, במיומנויות ובתפיסות שלמדו בשיעורים שלנו כדי להבין את העולם שמעבר לבית הספר ולפעול בתוכו?בקורס ניעזר בספרות מקצועית בתחום ההוראה להבנה, ובמסגרת לבחינה של תהליכי הוראה-למידה איכותיים (AIW). הקורס יתקיים כסדנה שבה הסטודנטים והסטודנטיות ידרשו להביא חומרי הוראה ותיעוד מהכתות לצורך התבוננות משותפת בנעשה בכתות, וכן ידרשו לפתח חומרים שמקדמים הבנה של תלמידים במקצועות השונים.
אומנות מעשית והוראתה | אילת אבקביץ
שנתי, 11:30-13:00
בסדנא הדידקטית להוראת האמנות נעסוק בהבנת המשמעות של פעילות אומנותית, דרך החוויה האישית שלנו כאנשים, אמנים ומורים. נתנסה בתהליכי יצירה, ונגבש את אופי זהותנו כמורים המחפשים את ההשפעה המיטיבה של האמנות. נתבונן באיכויות החינוכיות של האמנות ונחקור איך האמנות יכולה להיות פעילות תהליכית משמעותית התורמת הן לידיעה עצמית והן לחיבור בין האדם השלם לעולם גם בעידן העכשווי והדינמי. הסדנא תפגיש אותנו גם עם השאלות המעשיות של הכנת מערכי שיעור והעברתו באופן שישרה הלך נפש אמנותי על התלמידים. הסדנא תכלול גם בניית מערכי שיעורים, התנסות בהוראה וליווי, שלבי ההוראה מעשיים ורפלקטיביים והתייחסות להוראה ביחס לגיל ולכיתה מגוונת.
שיטות מחקר וסמינריון- יחסי הורים ובית ספר| ד"ר גילת כץ
קורס שנתי, 16:00-17:30
במהלך הקורס נלמד את העקרונות של הפרדיגמה האיכותנית, ונעמיק בהבחנות בינן לבין מחקר כמותי מצד אחד, לבין עבודה ספרותית או עיתונאית מצד שני. נכיר מסורות איכותניות באמצעות עיון במחקרים שנערכו בגישה זו ונרכוש כלים לקריאה ביקורתית של מחקרים איכותניים. נדון באחריות אתית במחקר, ובתרומת המחקר האיכותני לפעולות החינוכיות בבית הספר. הסטודנטים יתנסו באופן אישי בביצוע משימה מחקרית, וידרשו לאיסוף ממצאים וניתוח ראשוני, של נתונים הקשורים ביחסי הורים ובית הספר. לסטודנטים המעוניינים-ניתן להרחיב את המחקר לכתיבת עבודה סמינריונית.
אמנות הדיוקן: סדנת עבודה | נאוה ט' ברזני
קורס שנתי, 16:00-17:30
הדיוקן הוא ייצוג של דמות, בין אם מדובר בדיוקן עצמי ובין אם מדובר בייצוג של מישהו אחר. בסדנת האמנות נעסוק בייצוגו של הסובייקט הניצב במרכז העבודה: העצמי, האחר, האמיתי או הפיקטיבי. עבודות הסדנה יהוו פועל יוצא של תחום אמנות הדיוקן העוסק בין השאר, בהגדרת האדם וביחסי הגומלין שלו עם החברה בה הוא חי. סיפורי הדיוקן – המציבים במרכזם דמות כלשהי – יבוטאו בעבודות ספרי אמן ואסמבלאז' (Assemblage).
מבוא למקרא: התורה, התהוותה וערכיה | דוד כהן צמח
סמסטר א', 16:00-17:30
הקורס מבוא למקרא עוסק בהתהוות ספרות המקרא על חטיבותיה (תורה, נביאים, כתובים)
וחלקיה (ספרים, מגילות, קבצים וכיו"ב). חיבור, חיתום והתקדשות ספרי המקרא (קנוניזציה).
בקורס זה אנו מתמקדים בחלק הראשון של המקרא, בתורה.
נדון ביסודות ביקורת המקרא; הגישה הביקורתית לעומת התפיסה המסורתית – מתחים ופערים וניסיונות לגשר על הפערים. נלמד על חלקי התורה השונים, על מקורותיה של התורה ועל מאפייני כל חלק, כל מקור וכל סוגה ספרותית. נשתדל לבחון את עולם הערכים של כל מקור וכל סוגה בתורה.
בִּכְתוֹב עַמִּים: סוגות ספרותיות במקרא והמזרח הקדום | אמיתי ברוכי-אונא
סמסטר ב', 16:00-17:30
הקורס יעסוק במבחר מן הסוגים של הספרות הישראלית המיוצגים במקרא: ספרי ברית, נבואה, חכמה, היסטוריוגרפיה וכד', והם ייבחנו על רקע הקשרם התרבותי וההיסטורי ועל רקע חיבורים מקבילים מספרות המזרח הקדום.
שיעורי יום רביעי
לקרוא סיפור: עגנון וחברים | בלהה בן-אליהו
קורס שנתי, 10:30-13:00
נקרא ביצירותיו של ש"י עגנון – ענק ספרותי שרבים מגיבוריו והקורות אותם מותירים בקוראיו חותם ש"לא במהרה ישכח". קריאה זו היא בבת אחת דרישת שלום מן "העולם של אתמול" והזדמנות למפגש עם חיינו כאן היום. עגנון וחברים: במרכז הקורס יעמוד עיון ביצירתו של עגנון, אולם נזמן לעיוננו גם "חברים" – הקריאה ביצירותיו של עגנון תלווה מדי פעם בהשוואה ליצירתם של כותבים אחרים מן הספרות העברית והכללית כמו: רבי נחמן מברסלב, פרנץ קפקא ואחרים.
דידקטיקה והתנסות בניסויי | שלומית דמסקי כהן
שנתי, 9:15 – 13:30
תיאור הקורס: בסדנה נכיר שיטות פדגוגיות להוראת המקצוע, ונתנסה בהן. נערוך היכרות מעמיקה עם תכנית הלימודים באזרחות וננתח אותה. נדון במגוון דילמות הניצבות בפני המורה לאזרחות, נכיר את מבנה בחינת הבגרות באזרחות ואת מיומנויות הלמידה הנדרשות. נקיים הוראת עמיתים ופרזנטציות, ונלמד כיצד לערב את התלמידים בלמידה. נלמד על דרכי הערכה מגוונות ואופן הערכת העבודות. הסדנה הדידקטית תלווה בהתנסות מעשית בכיתה ט' בבית הספר התיכון הניסויי בירושלים. בהתנסות המעשית יעבירו הסטודנטים שיעורים על בסיס שבועי. בסדנה נעבוד על אלמנטים שונים הקשורים בניהול הכיתה ועל הכנת השיעורים משלב הגדרת המטרות ועד למרכיבי השיעור למתודות שישמשו להעברת השיעורים ולדרכי הערכה. הסטודנטים יקבלו ליווי צמוד ומשוב על השיעורים.
תרבות יהודית ישראלית והוראתה | סמדר פייל
אשכולות שנה א
סמסטר א, רביעי 10:30 – 13:00
מטרת הקורס היא לסייע ללומדים בבניית זהותם המקצועית כמורים עתידיים לתרבות יהודית ישראלית ולהעניק להם כלים מעשיים להוראה משמעותית ומגוונת בכיתה. בסדנה נכיר את תכנית הלימודים ואת ספרי הלימוד, נלמד כיצד לעבד טקסטים מסוגים שונים לשיעור, כיצד לשלב כלי הוראה מגוונים וכיצד להקנות ולתרגל מיומנויות מרכזיות בלימוד טקסטים יהודיים קאנונים בכתה. דגש מיוחד יושם על הכרת הזהויות והתרבויות השונות בכתה ונלמד כיצד יכול שיעור תרבות יהודית ישראלית להפוך למרחב המאפשר בירור זהותי וערכי.
לראות ולהראות: חגיגה של מפגש – גמרא למתחילים (מסכת חגיגה) | דרור בונדי
סמסטר א', 10:30-13:00
מטרת הקורס היא פיתוח היכולת לקריאת תלמוד בבלי – ברמה הטקסטואלית והספרותית – והעמקת הבנת עולמם הרוחני-חברתי של חז"ל. בקורס נלמד את פרקים א-ב במסכת חגיגה. סגנון הלימוד יהיה בית-מדרשי: לאחר פתיחה קצרה של מבוא, יוקדש עיקר הזמן ללימוד מודרך בחברותות, ורק לאחר מכן נפגש לשיעור אסיף. הן בהדרכת החברותות והן בשיעור האסיף יינתן דגש על הבנת המבנה הספרותי של הסוגיה ועריכתו ועל שאלות משמעות – בעיקר סביב סוגיות רוחניות-חברתיות.
מורה נבוכים: קריאה במבוך הוראת הרמב"ם | דרור בונדי
סמסטר ב', 10:30-13:00
מורה נבוכים של הרמב"ם נחשב לספר המתוחכם ביותר בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים, והשפעותיו ניכרות עד היום. הספר מבקש להדריך את קוראיו במבוך הסתירות בין דת למדע, ובאתגר פרשנות המסורת נוכח שינויי הזמן. בקורס נקרא פרקים נבחרים מתוך הספר. סגנון הלימוד יהיה בית-מדרשי: לאחר פתיחה קצרה של מבוא, יוקדש עיקר הזמן ללימוד מודרך בחברותות, ורק לאחר מכן נפגש לשיעור אסיף. הן בהדרכת החברותות והן בשיעור האסיף יינתן דגש על ההיבטים הרלוונטיים של הספר לשאלות זמננו.
אתגרים והזדמנויות בהוראת אזרחות | שלומית דמסקי כהן
סמסטר א', 14:00-15:30
בקורס נעסוק בייחודה של הדיסציפלינה, בשינויים ובמגמות שחלו במקצוע האזרחות לאורך השנים, נבחן מהו חינוך פוליטי ומה הקשר שלו להוראת האזרחות, נכיר שיטות שונות להוראת המקצוע ונבין מהן ההשלכות בבחירת שיטת ההוראה, נבדוק כיצד מרחיבים את הוראת האזרחות אל מחוץ לכותלי הכיתה ומנכיחים את המקצוע בבית הספר ובאקלים הבית ספרי, נלמד על בניית סיורים ייחודיים המתמקדים בסוגיות אזרחיות ועל האופן שבו הם יכולים לשמש ככלי ישים ללמידה פעילה. נדון בתופעת הגזענות בכיתה ונלמד דרכים שונות להתמודד איתה. נדגיש את חשיבות המעורבות האזרחית של התלמידים והדרכים לגרום לה להתרחש בפועל.
שירה והוראתה | סמדר פייל
סמסטר ב' , 14:00 – 15:30
מטרת הקורס לפתוח צוהר לעולמם של שירים, משוררות ומשוררים. הפריזמה בה נקרא, נתרגש ונלמד היא דרך עיניים של מורים לעתיד המבקשים לעצב שיעורים מעניינים ומותאמים לתלמידיהם מתוך תפיסת עולם רב תחומית רחבה.הסטודנטיות והסטודנטים יחשפו למגוון דרכי פרשנות לשירה ויתרגלו כתיבה יוצרת באופן סדנאי. בשיעורים נלמד מושגים מעולם הספרות וכן יוקדש חלק נרחב לשאלה: "ומה יצא לי מזה לשיעור בכיתה"? על ידי הדגמה של שיעורים שבהם משולבת הוראת שירה.
מקצועיות, זהות ומשמעות – מחקר איכותני של מורים והוראה | ד"ר ענבר גלילי שכטר
שנתי, 14:00-15:30
מה יודע המורה המיומן בבואו ללמד? האם הוראה היא מקצוע נרכש או כשרון מולד? כיצד לומדים מורים להיות מורים? כיצד זהותם המקצועית של המורים קשורה בזהותם האישית? ומהם המתחים בין זהותם כמורים לזהויות אחרות שלהם? מה המשמעות שמייחסים מורים לפעולות שהם עושים כמורים ולעצם היותם מורים? כיצד רואים מורים את תלמידיהם ואת תפקידם ביחס אליהם? מה המקום של תחום הדעת בעבודתם של המורים? – אלה הן מקצת השאלות בהן נעסוק בקורס. נחקור שאלות אלה באמצעות מחקר איכותני. במסגרת הקורס נתרגל ראיונות עם מורים, צפייה בשיעורים, ניתוח ממצאים והמשגתם, וכתיבה של דו"ח מחקר אקדמי.
חכמי המזרח | הרב יצחק שוראקי
סמסטר א', 14:00-15:30
עיון במבחר יצירתם של החכמים הספרדים בדורות האחרונים במטרה להפרות ולעורר השראה לחברה בת זמננו. ביצירתם נסללות, עבור כלל העם בישראל, נתיבות מחשבתיות חדשות המתעלות מעל השייכות העדתית, בהצעת מושגים מקוריים לחשיבה היהודית שאין בה ניתוק מן המסורת אלא המשכיותה, פיתוחה וחידושה. במסגרת הקורס נלמד על מאפייני המסורת של החכמים הספרדים בדורות האחרונים. דרכן ננסה להתחקות אחרי המאפיינים המיוחדים של פסיקת ההלכה של החכמים ספרדים: במה גישתם להלכה דומה לזו שהתפתחה בארצות אירופה ובמה היא שונה. נברר האם ניתן להצביע על תפיסות מטה-הלכתיות העומדות ברקע פועלם של החכמים. מתוך כך ננסה לתאר את המקום של הדת, המשפט והחברה בתפיסות חכמי ישראל בקהילות המזרח, בפרספקטיבה היסטורית רלוונטית להיום.
חינוך הומניסטי | ד"ר יפתח גולדמן
סמסטר ב', 14:00-15:30
שורשיו של החינוך ההומניסטי ברנסאנס האיטלקי במאה ה-15. מאז עבר החינוך ההומניסטי תקופות של פריחה ושל דעיכה (אולי גם שכחה) וכן זכה להגדרות רבות, שונות ולפעמים אפילו סותרות.
בקורס "חינוך הומניסטי" אנסה להציג כמה מן הגישות בזרם חינוכי זה, וגם לפרוס את גישתי שלי, שהיא ניסיון לחזרה מעודכנת אל השורשים הרנסאנסיים.
אני מבין חינוך הומניסטי כחינוך שמטרתו היא עילוי האדם ופיתוח אישיותו האוטונומית של התלמיד. הכלי העיקרי של החינוך ההומניסטי (על פי גישה זו) הוא הפגשה של החניכים עם יצירות טובות (עתיקות וחדשות): הפגשה דיאלוגית, יוצרת, מתפתחת ומפתחת.
בקורס נברר את הסוגיות הללו ונשאל כיצד לקיים חינוך הומניסטי בימינו.
זהויות ונכסים תרבותיים בכיתה הממלכתית | אושרה נמימי
סמסטר ב', 14:00-15:30
בקורס זה נברר ונשאל שאלות זהותיות על עצמנו כמורות וכמורים לעתיד וכן על מגוון הזהויות המרכיבות את הכיתות אותן נפגוש, תוך התייחסות לזהויות הרווחות בחינוך הממלכתי; הזהות המסורתית והזהות החילונית. נבחן כיצד מרכיבי הזהות של התלמידים (המרכיב האתני, המשפחתי, המעמדי, המגדרי ועוד) יכולים להשפיע על תפיסתם העצמית של התלמידים, על תחושת השייכות ועל תהליכי הלמידה שלהם בכיתה. כמו כן, נברר כיצד הכרות והכרה בתרבות יכולים להוות נכס ללומדים ולמלמדים כאחד, ואלו ביטויים יכולים להיות לתרבויות בכל המרחבים הפורמאליים והבלתי פורמליים בבית הספר.
הקורס מזמין אתכם ואתכן לעבור מסע אישי ומשפחתי, ולברר את מרכיבי זהותכם/ן, דרכם נוכל לפתוח צוהר גם לזהויות התלמידים.ות שתפגשו בביה"ס. הקורס יתקיים באופן סדנאי לצד לימוד טקסטים העוסקים בנושאי זהות ורב תרבותיות.
ספרות והוראתה | תמר קריגר- ערמוני
שנתי, 16:00-18:30
תיאור הסדנה : הסדנה הדידקטית להוראת ספרות עוסקת במה מלמדים במסגרת שיעורי הספרות ובאיך מלמדים יצירות באופן מעורר עניין, מעמיק ומתאים לתלמידים במאה העשרים ואחת.
הסדנה עוסקת בז'אנרים שונים : סיפורת, שירה, והוראת רומן ומדגימה תוך התנסות ושיתוף התלמידים, דרכים מגוונות ויצירתיות להוראת כל ז'אנר.
בנוסף עוסקת הסדנה בבניית שיעור מודולארי, בנושא שאילת שאלות מרמות ואזורים שונים, בבניית שיעור מרמת הפתיחה ועד לרמת סדרת שיעורים בנושא אחד, בבניית בחינות ,בדיקתן ומתן משוב. כמו כן עוסקת הסדנה בהיכרות עם דפוסי הוראת ספרות שונים, היערכות מושכלת לישיבות מורים ואסיפות הורים, היערכות להוראת ספרות עבור תלמידים מסוגים שונים, שימוש ושילוב נבונים בין ידע קיים ונגיש בספרים וברשת והתאמתם לכיתה.
מרחב פוליטי חינוכי | חוה שוורץ
סמסטר ב', 16:00-17:30
במרחב הפוליטי-חינוכי ננסה לפקוח עיניים לתופעות המתרחשות במרחב החינוכי בו אנו פועלים, לנהל דיון מבוסס ידע, פתוח ושוויוני ככל הניתן בנוגע אליהן, לחשוב ביחד על המשמעויות החינוכיות שיש לתופעות ולהתרחשויות פוליטיות מבחינתנו, ולגבש תשתיות לפעולה במרחב החינוכי ביחס לנושאים בעלי מטען פוליטי. למשתתפות ולמשתתפים תהיה אפשרות להשפיע על הנושאים בהם נעסוק, ועל מגוון נקודות המבט שנחשוף ביחס לכל אחד מהנושאים.
למידה דיאלוגית ושיתופית | ד"ר אורית שורץ-פרנקו
סמסטר א', 16:00-18:30
כולם מדברים על למידה דיאלוגית. בקורס נשאל את עצמנו: למה ואיך לקיים למידה דיאלוגית? נכיר ונבחן את היסודות התיאורטיים של הגישה הדיאלוגית ללמידה, ונכיר את ההצדקות לבחירה בפדגוגיה דיאלוגית מכמה היבטים: הקוגניטיבי, הפדגוגי, הרגשי, המוסרי, והפוליטי. בהמשך לכך ננסה לברר דרכים ליישום הגישה הדיאלוגית בהוראת תחומי הדעת השונים. הקורס מבוסס על קריאה מודרכת במקורות פילוסופיים, על לימוד טקסטים בחברותא, על דיון קבוצתי, ועל הדגמה ותרגול של מתודות ללמידה דיאלוגית ושיתופית . הגישות הדיאלוגיות המרכזיות שנכיר בקורס הן של ההוגים: אפלטון, רוסו, דיואי, פרירה, בובר, רוג'רס, נודינגס, ועומר.
דמות המורה כמחולל שינוי | ד"ר אורית שורץ-פרנקו
סמסטר ב', 16:00-18:30
תחום החינוך הוא שדה שבו פועלות במקביל מגמות של שימור ושל שינוי גם יחד. באופן מסורתי היתה מערכת החינוך אחראית על שימור התרבות הקיימת ועל הנחלתה לדור הבא. בעידן המודרני והפוסטמודרני עובר תחום החינוך עצמו מהפכות ורפורמות לפרקים, ובנוסף לכך, מתבקשים המחנכים להכין את הפרט לחיים בוגרים בעולם המשתנה תדיר. גישות חינוכיות שונות ממוקמות בנקודות שונות לאורך הקשת הזאת שבין שימור ושינוי. הקורס מבקש להתמקד במגמות השינוי, תוך בחינה של מגמות השימור העומדות כנגדן. הקורס יעסוק בשלושה מעגלי-שינוי: שינוי בפרט, שינוי במערכת החינוך, ושינוי בחברה. בהגות פילוסופית והפדגוגית ניתן למצוא את היסודות התאורטיים ליעדי השינוי החינוכיים, בהתבסס על הפער בין המצוי לרצוי לגבי תפיסת האדם ותפיסת החברה. בקורס נקרא מקורות מתחום הפילוסופיה של החינוך, הנוגעים במישרין או בעקיפין בתהליכי השינוי אותם נבקש לבחון. חלק ממקורות אלה יציגו גישות תאורטיות יסודיות של ההגות המערבית, וחלקם האחר יתמקדו בדיון הפדגוגי בהקשר הייחודי למדינת ישראל. ייצוגים קולנועיים של עבודה חינוכית מתמקדים בדרך כלל בתהליכי שינוי ותמורה, מאחר והם הולמים את האופי הדרמטי של תחום הקולנוע. בקורס ניעזר גם בסרטים על חינוך כדי לבחון את אופיים של תהליכי השינוי, את הסוגיות והקשיים הקשורים בהם, בארץ ובעולם.
"דפדוף באלבום": על משפחה וזהות בספרות | בלהה בן-אליהו
קורס שנתי, 8:30-10:00
"אני מאמין ששום אדם אינו הוא עצמו בלבד, שהוא כל אבותיו וכל הרקע שלו וכל הלב האנושי כולו, כשהם מכונסים בראש של סיכה". ויליאם פוקנר.
"מתוך מעמקים שלא ידעתי בתוכי – עלה קול והקול אומר: אני, אני, אני, אני… ואף שדמה לקולו של אבי, לא היה זה קולו" יהושע קנז.
על מסע חייו של האדם מילדות ונעורים ועד לבגרות וזקנה, על הדרמה המרתקת של גיבוש הזהות האישית, על הדיאלוג המתמשך, הסמוי והגלוי, שמקיים האדם עם ההקשר המשפחתי שלו במהלך חייו – על כל אלה נקרא בשירים, בסיפורים וברומנים של לאה גולדברג, זלדה, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ', חיים נחמן ביאליק, ש"י עגנון, נורית זרחי, עמוס עוז, חיים באר, מאיר שלו, רונית מטלון, אגי משעול, פרנץ קפקא ואחרים. במהלך חייו – על כל אלה נקרא בשירים, בסיפורים וברומנים של לאה גולדברג, זלדה, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ', חיים נחמן ביאליק, ש"י עגנון, נורית זרחי, עמוס עוז, חיים באר, מאיר שלו, רונית מטלון, אגי משעול, פרנץ קפקא ואחרים.
לקרוא סיפור: עגנון וחברים | בלהה בן-אליהו
קורס שנתי, 10:30-13:00
נקרא ביצירותיו של ש"י עגנון – ענק ספרותי שרבים מגיבוריו והקורות אותם מותירים בקוראיו חותם ש"לא במהרה ישכח". קריאה זו היא בבת אחת דרישת שלום מן "העולם של אתמול" והזדמנות למפגש עם חיינו כאן היום. עגנון וחברים: במרכז הקורס יעמוד עיון ביצירתו של עגנון, אולם נזמן לעיוננו גם "חברים" – הקריאה ביצירותיו של עגנון תלווה מדי פעם בהשוואה ליצירתם של כותבים אחרים מן הספרות העברית והכללית כמו: רבי נחמן מברסלב, פרנץ קפקא ואחרים.
דידקטיקה והתנסות בניסויי | שלומית דמסקי כהן
שנתי, 9:15 – 13:30
תיאור הקורס: בסדנה נכיר שיטות פדגוגיות להוראת המקצוע, ונתנסה בהן. נערוך היכרות מעמיקה עם תכנית הלימודים באזרחות וננתח אותה. נדון במגוון דילמות הניצבות בפני המורה לאזרחות, נכיר את מבנה בחינת הבגרות באזרחות ואת מיומנויות הלמידה הנדרשות. נקיים הוראת עמיתים ופרזנטציות, ונלמד כיצד לערב את התלמידים בלמידה. נלמד על דרכי הערכה מגוונות ואופן הערכת העבודות. הסדנה הדידקטית תלווה בהתנסות מעשית בכיתה ט' בבית הספר התיכון הניסויי בירושלים. בהתנסות המעשית יעבירו הסטודנטים שיעורים על בסיס שבועי. בסדנה נעבוד על אלמנטים שונים הקשורים בניהול הכיתה ועל הכנת השיעורים משלב הגדרת המטרות ועד למרכיבי השיעור למתודות שישמשו להעברת השיעורים ולדרכי הערכה. הסטודנטים יקבלו ליווי צמוד ומשוב על השיעורים.
שיעורים א-סינכורניים
פדגוגיה, מקום ותרבות | שלומית דמסקי כהן
שנתי, סינכרוני (5 מפגשים הפרוסים לאורך השנה) בימי שלישי:17:00-18:30 וא-סינכרוני (9 מפגשים)
הקורס מיועד לפרחי הוראה מכל הדיסציפלינות המייעדים עצמם ללמד בבתי ספר הטרוגניים ובכיתות בפריפריה החברתית והגאוגרפית. הקורס יהיה בנוי משילוב בין ידע תיאורטי והתנסות פרקטית במקצועות השונים; הלימוד התיאורטי יתבסס על קריאה ביבליוגרפית ועל התנסות מלווה של כל סטודנט בתחומו בהכנת מערכי שיעור המדגימים פרקטית את הגישה. הסטודנטים יתייחסו להיבטים חברתיים-תרבותיים דרך פדגוגיה. יתמודדו במהלך הקורס עם תכנון תכנית לימודים ויישומה הלכה למעשה, עם דילמות חינוכיות וערכיות, ניהול הלמידה, עבודת צוות ועבודה קבוצתית. הקורס משתלב עם השינויים המתרחשים במשרד החינוך בפיתוח תוכניות לימודים מקומיות ובלימוד דרכי הערכה משמעותיים.
הוראה מותאמת להפרעות למידה והפרעת קשב | גילת כץ
במהלך הקורס נלמד את העקרונות ההגותיים והמעשיים של הוראה מכילה. נלמד על המאפיינים של הפרעות הלמידה והפרעת קשב, על דרכי האיבחון ועל כלים להתמודדות. נעסוק בתפקיד המורה בעבודתו עם תלמידים עם מגבלות אלה תוך מטרה לעצב גישת הוראה הומאניסטית, המאפשרת מתן הזדמנויות למגוון התלמידים בכתה. לשם פיתוח גישה מקצועית נעלה למודעות ונזהה את האתגרים שיש לנו בהכלה, נכיר תוכניות לימוד בהוראה מותאמת, נלמד מיומנויות הוראה מותאמת ונתנסה ביישומן. הקורס בנוי במתכונת של הוראה מותאמת ומזמין את הסטודנטים.ות לבחור את דרך הלמידה המותאמת להם- מתוך מגוון רחב של סוגי טקסטים, ומגוון רחב של סוגי משימות.
הקורס מיועד לסטודנטים המלמדים בפועל במסגרת ההתנסות המעשית.
אלוהים הומניסט: מבוא להגותו של אברהם יהושע השל
דרור בונדי
קורס א-סינכרוני, סמסטר ב'
בקורס זה נעסוק בהגותו של אברהם יהושע השל (1972-1907), הוגה דעות יהודי-אמריקני ופעיל חברתי, שנודע בצעידתו לצד מרטין לותר קינג. נעמוד על אבני הפינה הביוגרפיות של הגותו, על יסודותיה הפילוסופיים ועל השלכותיה החברתיות, הפוליטיות והחינוכיות. נתרכז בשני ספריו, "אלוהים מבקש את האדם" ו"אלוהים מאמין באדם", במטרה ליצור היכרות בסיסית עם יסודות הגותו של השל ועם השלכותיה, לצד פיתוח הבנה מעמיקה בתחום ההגות היהודית וזיקתה לסוגיות בנות-זמננו.
חינוך בפוסטמודרניות: משבר והזדמנות | ד"ר אורית שורץ פרנקו
קורס שנתי
בקורס נעסוק במשבר החינוך בעידן הפוסטמודרני ובהתמודדות עם משבר זה, כהזדמנות לחדשנות חינוכית. הקורס יכלול 3 חלקים: מהו פוסטמודרניזם, תכני המשבר ודרכי ההתמודדות. הלמידה בקורס מהווה התנסות אישית באחת מדרכי ההתמודדות: שימוש בטכנולוגיה בשירות הלמידה. הקורס וירטואלי – נלמד בלמידה מרחוק, ללא מפגשים פרונטליים (למעט מפגש היכרות קצר בתחילת השנה). הקורס מנוהל בעזרת אתר ה"מודל" והלמידה בו מתבצעת דרך מגוון פעילויות של לימוד עצמי (קריאת מאמרים, צפייה בסרטים, כתיבת דוחות ותרגילים) ובדרך של לימוד שיתופי (השתתפות בפורומים, לוח פאדלט).