נאוה דקל

  "גבריות, יהדות ומגדר", השילוב הבלתי שיגרתי והמאתגר הזה הוא חלק מתכנית הלימודים  בבית-הספר התורני -ניסויי הרטמן לבנים בירושלים. כבר שבע שנים שהתכנית מועברת על-ידי מחנכי כיתות ז' -י'ב במשך שעתיים מדי שבוע תוך ליווי והנחייה של ד"ר ירון שוורץ, מרצה למגדר וגבריות ומומחה לחינוך מגדרי. עידן ברזלי-אנק וחיים גרבר, מחנכי כיתה ז', מבהירים בשיחה את מטרות התכנית ותכניה, מצביעים על החשיבות הרבה  שמייחסים לה בבית- הספר ועל ההשקעה המרובה של המחנכים בנושא.

"הדגש הוא קודם כל על כך שכדי לעסוק במגדר ולקדם שיוויון בין המינים צריכה להיות עבודה קבועה שנעשית על-ידי האנשים שקרובים לתלמידים, כלומר המחנכים. כל שבוע הכיתות מתפצלות לשניים וכל מחנך מקבל קבוצה שהוא עובד אתה במשך שנתיים", מסביר ברזלי-אנק.

עידן ברזלי

איך מתנהלים המפגשים האלו?

גרבר: "אנחנו פותחים ביצירת נתק ממה שקורה בחוץ על-ידי הרפיה או מדיטציה. יש סבב שבו התלמידים מתבקשים לשתף ברגשות או בחוויות שלהם כשהמטרה היא ליצור מצב של קשב בקבוצה. אחר כך אנחנו עוברים לתכנים ומסיימים בסבב של שאלה 'מה תזכור מהמפגש הזה'. זה מבנה נוקשה שבו כולם מדברים וכולם יודעים שהם צריכים להקשיב. אני מרגיש שהרבה מהעבודה המגדרית מתבצעת מעצם העובדה שגברים לומדים להקשיב, להיות רגישים ולשים לב לתחושות של האחרים".

ברזלי-אנק: "זו תנועה נפשית מאד מאד רכה. זה לא שיש איזו אלימות גברית ובאים לשבור אותה אלא להמס אותה. אני חושב שאם אדם לומד להיות קשוב ולשתף הוא לא יוכל להתעלם ממצוקה של אחרים. המבנה הזה של מדיטציה והקשבה הוא כבר העבודה עצמה. גם ההקשבה לגוף חשובה – היום לדוגמא פתחתי את המפגש במתיחות יוגה בסיסיות; התלמידים התלהבו וביקשו שנעשה את זה יותר".

מהם התכנים שאתם מעבירים במסגרת התכנית?

ברזלי-אנק: "בכיתה ז' אנחנו מתמקדים במעבר מילדות לבגרות כאשר עיצוב הגבריות הוא חלק מזה. מדברים על מה זה אומר להיות גבר בעולם שלנו כיום, על השיח על גבריות ואיך הוא מתבטא בפרסומות ובסרטים. בהקשר של בר המצווה אנחנו לומדים על טקסי מעבר בחברות שונות. אחר כך מתמקדים בזהות, בסטריאוטיפים בחברה ובסטריאוטיפים מגדריים. מדברים גם על הרשתות החברתיות ועל הפערים בין הזהות שלהם לבין איך שהם מציגים את עצמם, כך שיש שיח ערכי כל הזמן שמתבונן אלינו פנימה והחוצה אל החברה. נושא נוסף הוא ההתבגרות הפיזיולוגית והמיניות של גברים ונשים – התפתחות, דחפים ותשוקות. אני מרגיש שהדיבור הזה הוא נירמול של החששות שלהם מהשינויים שחלים אצלם בגוף, כך שמשהו בהם מאד נרגע".

חיים גרבר

גרבר: "אנחנו עושים חריש עמוק של סיפור הזהות ותחושת הפגיעה שלהם. אחר כך אנחנו מדברים על סטריאוטיפים בחברה ועל סטריאוטיפים מגדריים. אנחנו לא מדברים על התיאוריה אלא על החיים עצמם; לדוגמא, דיברנו אתם על סטריאוטיפים של ערבים ומתנחלים והם הבינו את משמעות המושג, כך שהקרקע הייתה פוריה לשיחה על המשמעות של הסטריאוטיפ המגדרי.

יש גם חטיבה שבה מדברים על פורנוגרפיה, על התמכרות ועל התנהגויות מיניות שונות. אנחנו מתייחסים לפורנוגרפיה כאל מדע בידיוני ורוצים שהם יבינו את המשמעות שיש לצריכה שלה. זה חשוב כי במיוחד בגיל צעיר צפייה בפורנוגרפיה עלולה להיות עיסוק אובססיבי שמיצר ריגוש חזק. בתוך כך אנחנו מדברים גם על מיניות פוגענית ועל הטרדות מיניות. אני חושב שהשיח הזה יהפוך אותם לגברים מודעים וערכיים יותר".

ברזלי-אנק: "זו תכנית מובנית אבל גם מאד גמישה ואני מרגיש שמשנה לשנה אנחנו משתדרגים. אנחנו כל שבוע בקשר עם ד"ר ירון שוורץ שמנחה אותנו ומציע תכניות, אבל יש לנו חרות ללכת בקצב שנראה לנו מתאים. אנחנו גם משתפים את ההורים אחרי כל מפגש בנושאים שדיברנו עליהם. חשוב להבין שאלו לא נושאים שמדברים עליהם בשקט וחשוב להוציא אותם החוצה ולשתף. אחת הפעילויות שאני אוהב היא שכולנו מביאים חפץ מהבית ושואלים אם הוא נשי או גברי. זה מעורר שיח עמוק ומצביע על ההבדלים שיש בין משפחות".

גרבר: "כשעשינו חוזה בקבוצה הסברתי להם שחשוב שגם הם ישתפו את ההורים. הרי אנחנו לא נמצאים בחלל ריק והתפיסות המגדריות באות מהבית. השנה בית-הספר מציע גם סדנאות להורים והייתה לכך היענות מרשימה".

אתם גברים שעובדים רק עם בנים. האם זה קל יותר מאשר לדבר עם קבוצה מעורבת?

גרבר: "כמובן שזו פריבלגיה שאנחנו גברים ומדברים רק עם בנים. אנחנו יכולים לדבר אתם על מגדר לא מהמקום הלעומתי אלא מהמקום החיובי שנוגע בהם ומצמיח אותם כגברים. אנחנו מדברים אתם על ניצול מיני ועל חוסר שיוויון אבל גם על הגבריות ועל הזוגיות שהם רוצים".

ברזלי-אנק: "אנחנו לא רק מנחים אלא גם שותפים לשיחה ואין כאן דיבור מאשים או שיפוטיות. יש שיח רך ונעים ויש חשיבה ביקורתית, וכשעולים דברים קשים האווירה שנוצרת מאפשרת לדבר עליהם".

לא חסר בשיח הזה הצד של הבנות?

ברזלי-אנק: "חשבנו גם על זה ובשנה שעברה בסוף כיתה ח' עשינו פרוייקט משותף עם מדרשיית הרטמן לבנות, שבו כל צד שאל את השני שאלות. זה יצר אמפתיה והבנה – הבנים הבינו למשל את הפגיעה בבנות בגלל דיבור מחפצן, והבנות שמעו שגם הבנים עסוקים במראה שלהם ובשינויים הגופניים".

התכנית מופיעה תחת הכותרת "בית המדרש: יהדות גבריות ומגדר". היכן נכנס בה ההיבט של בית מדרש ויהדות?

גרבר: " התכנית מתנהלת בהתאם למתודה בית מדרשית יהודית קלאסית – מציגים נושא ומדברים עליו; כולם שותפים לשיחה והדיבור הוא מנקודת מבט יהודית-מסורתית. אמנם התפיסות המגדריות שלנו חדשות אבל המקורות היהודיים חשובים לנו ולכן לכל מערך שיעור יש מקורות יהודיים רלבנטיים. כך למשל 'איזהו גיבור הכובש את יצרו' הוא משפט שמעשיר את העולם הערכי-מוסרי שלנו. בעינינו החיים מעשירים את היהדות הליברלית והיא מעשירה אותם".

 איך אתם מתייחסים להומוסקסואליות?

ברזלי-אנק: "האמירה שלנו היא שאנחנו מקבלים את כולם כפי שהם ושבית-הספר צריך להיות מרחב מוגן. אנחנו יוצאים נגד אמירות פוגעניות כלפי הקהילה הלהט"בית. במסגרת התכנית עוסקים בנושא הזה בכיתות ט'-י'".

אתם מדברים בטבעיות על שיחות עם תלמידים בנושאים לא פשוטים שיש מחנכים שנרתעים או נבוכים מהם.

גרבר: " פמיניזם הוא חלק משמעותי מהתפיסה של עידן ושלי. כמובן שיש נושאים מורכבים שיותר קשה לנו לעסוק בהם, אבל אני חושב שהמבוכה שיש לנו לפעמים דווקא מעוררת מחשבה. אני מאד שמח על התכנית הזו – הרי אי אפשר בעולם של היום להתעלם מהאחריות החברתית. זה חלק מהתפיסה שלנו את עצמנו ואת האופן שבו אנחנו רוצים לראות את הבוגרים שלנו".

ברזלי-אנק: "זה נכון שאלו נושאים מורכבים ויש בין המחנכים פערים – יש גישות שונות ויש מחנכים יותר שמרנים. לכן כל שבוע אנחנו נפגשים ומדברים על התכנית ומקשיבים גם לדעות אחרות משלנו. זה פרויקט מאתגר אבל אנחנו מרגישים שאלו נושאים כל כך חשובים שגם אם יש לנו קושי אנחנו כמחנכים צריכים לדבר עליו ולפתור אותו. לכן חשוב שיש בינינו שיח מתמיד ושאנחנו לא לבד. השיח המשותף והפידבק שאנחנו נותנים אחד לשני תורם הרבה להתמודדות שלנו".

גרבר: "האמת היא שהתכנית הזו היא פסגת העבודה שלי בבית-הספר. זה בא לידי ביטוי במיוחד בקשר שיש לי עם הקבוצה שאני גם מחנך. הקבוצה היא מרחב מוגן, משתף, מכיל ומקשיב וזה יוצר עומק ופתיחות שהם ממש תענוג עבורי. בימי רביעי שבהם המפגשים האלו מתקיימים, אני חוזר הביתה, לחיים שלי, עם משב רוח מרענן".