נאוה דקל

 

האניה רוסלאן עוגנת בנמל קושטא בדרכה מאודסה לארץ-ישראל, 1919.  באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל.

 

ב-19 בדצמבר 1919, נר שלישי של חנוכה, הגיעה לחופי ארץ ישראל האוניה 'רוסלאן' שיצאה מהעיר אודסה ועל סיפונה כ- 670 נוסעים, פליטים מהמלחמה ומהפרעות ברוסיה ותושבים שסיומה של מלחמת העולם הראשונה איפשר להם לחזור לארץ. המיתוס שנחקק בתודעה ההיסטורית מתייחס ל'רוסלאן' כאל האוניה שפתחה את העלייה השלישית (1919 – 1923), הגם שבמציאות היא הייתה האוניה ה-60 במספר מתוך 68 אוניות שהגיעו באותה השנה לארץ. אולם המיתוס הזה לא התפתח במקרה שכן "לא רק שהיו עליה הכי הרבה נוסעים אלא שבאופן מקרי כ-60 מתוכם היו אז או שהפכו לימים לאנשים מפורסמים, אישי ציבור, אנשי רוח, אמנים ורופאים", מסבירה טליה עמאר, אוצרת לאמנות בינתחומית במוזיאון ישראל ואוצרת התערוכה "והספינה שטה: חלוצי תרבות על סיפון ה'רוסלאן', את הסיבה שהאוניה קיבלה את התואר 'המייפלאואר' הארץ-ישראלית.

התערוכה, שבאופן סמלי נפתחה ב-19 בדצמבר 2019, התחילה כיוזמה של הארכיון הציוני המרכזי שביקש לציין 100 שנים להיווסדו. "גם הארכיון הוקם בשנת 1919 כך שמסתבר שזו הייתה שנה משמעותית ליישוב בארץ, שנה של התמסדות ארגונים ומוסדות שנפתח בה גם פרק חדש באמנות הישראלית", מוסיפה עמאר.

צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / אלי פוזנר

על הספינה, ביחד עם שקי החיטה של רב החובל ש'טייל' עם הנוסעים במשך כשלושה שבועות כדי להוריד את המטען, היו גם 200 תמונות של אספן האמנות יעקב פרמן וספרייתו הענקית של ההיסטוריון וחוקר הספרות יוסף קלוזנר. 'סלבריטאים' נוספים היו בין היתר רחל המשוררת שחזרה לארץ; המשורר יונתן רטוש; רוזה כהן, לימים פעילת ציבור ואמו של יצחק רבין; רחל כהן-כגן, מחותמי מגילת העצמאות וחברת כנסת; האדריכלים זאב רכטר ויהודה מגידוביץ'; הקולנוען והרקדן ברוך אגדתי; האמנים פנחס ליטבינובסקי, יצחק פרנקל ויוסף קונסטנט; המאייר והקריקטוריסט אריה נבון; הרופא אריה דוסטרובסקי ובתו יוכבד דוסטרובסקי, לימים מייסדת האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים ועוד רבים אחרים.

"לתערוכה שלושה אגפים", אומרת עמאר, "הראשון מציג את הרקע ההיסטורי – הפרעות באוקאינה, התוהו ובוהו הפוליטי של סיום מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הקומוניסטית ברוסיה – מאורעות שמהם היהודים נפגעו וביקשו לעזוב. הפרק השני מוצג בויטרינות ובו תעודות שנשמרו בארכיון הציוני מהמסע ב'רוסלאן' – רשימות נוסעים, מכתבים, צילומים, עיתון הומוריסטי בשם 'תיבת נח' שחיבר באוניה  העיתונאי חיים כצנלסון כדי לעודד את הנוסעים ועוד. הפרק השלישי מציג על הקירות את מה שקרה לאחר שהנוסעים הגיעו לארץ – את ההתפתחות של ההתיישבות העובדת והעירונית ואת התרבות החדשה שנבנתה  בעיר החדשה – תל-אביב. היצירות המוצגות כאן שופכות אור על ההתפתחות התרבותית בשנות העשרים ותחילת השלושים של המאה הקודמת, שנים שהיו 'העשור הטוב', עשור פורה של חידושים באמנות".

צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / אלי פוזנר

בין היתר ניתן כאן לצפות בסרט 'זאת היא הארץ', סרט הקולנוע העלילתי הראשון שהופק בארץ ובויים על-ידי ברוך אגדתי; ציורים של האמנים שהגיעו לארץ והציגו 'בתערוכה האמנותית הראשונה בארץ-ישראל' שנפתחה בשנת 1929 בגימנסיה הרצליה ובהמשך בשלוש תערוכות 'האמנים המודרניים'; צילומי הבנינים בתל-אביב שתכננו האדריכלים רכטר ומגידוביץ'; סרט ההנפשה הראשון שנעשה בארץ 'הרפתקאותיו של גדי בן סוסי' שיצר המאייר אריה נבון; שיר שכתבה המשוררת רחל ברוסית אותו הקדישה לנוסעי האונייה ובו ביטאה את רגשותיהם של העולים החדשים – התרגשות המהולה בצער הפרידה.

התערוכה תוצג במוזיאון ישראל עד לחודש יוני 2020.