נאוה דקל

 

"זה היה חלום שלי, ובאמת קיבלתי המון מהשליחות"; "הייתה לנו חוויה מדהימה". במלים אלו מסכמים מיכל הוך וישי קליין את השנים שלהם כמורים שליחים בארה"ב. הוך הייתה מחנכת כיתה ג' בבית-ספר יהודי אורתודוכסי באטלנטה ובן זוגה לימד שם בתיכון. הם נסעו עם שני ילדיהם כאשר הקטנה הייתה תינוקת בת ששה שבועות. היא מספרת שהיו להם חששות אבל "הגענו לקהילה מדהימה שחיכתה לנו בזרועות פתוחות ועזרה לנו מאד. השנה הראשונה הייתה מאתגרת אבל בהדרגה השתלבנו והצלחנו. זה היה עבורי משמעותי לצאת מאזור הנוחות ולתרום במקום אחר; לראות את הילדים שמחים לבוא לשיעורים ולגרום להם לאהוב עברית ויהדות".

קליין מספר שהוא ואשתו היו מורים לעברית ויהדות בעיירה טינק בניו-ג'רזי, בבית-ספר יהודי אורתודוכסי פתוח. " היינו מאד משמעותיים ופעילים בבית-הספר ובקהילה. ארגנו שם אירועים מוצלחים כמו האירוע ביום העצמאות שאליו הגיעו קרוב לאלף איש".

"בעיני היציאה לשליחות הוראה היא ההשתלמות המקצועית הטובה ביותר שיכולה להיות למורה", אומרת רותם יהושע, מנהלת היחידה לשליחות הוראה במחלקה לחינוך של ההסתדרות הציונית. "בשלוש שנות השליחות המורים עוברים הכשרה אינטנסיבית במערכות החינוכיות המתקדמות בעולם".

לדברי יהושע יש כיום 200 מורים-שליחים ברחבי העולם, רובם בארה"ב וגם בדרום אמריקה, אירופה, דרום אפריקה ואוסטרליה. רובם מלמדים עברית בבתי-ספר יהודיים ויש שמלמדים גם מקצועות יהדות ותרבות ישראלית. מקצת מהמורים עובדים בבתי-ספר ציבוריים שיש להם אישור ללמד עברית. המורים שמתקבלים לשליחות הם בעלי תעודת הוראה וניסיון של לפחות שנתיים במערכת החינוך בארץ.

"יש כיום צורך שגדל והולך למורים-שליחים כך שהביקוש עולה על ההיצע. בתי הספר בחו"ל מחפשים מורים מקצועיים שיכולים לעשות תהליך חינוכי משמעותי גם עם התלמידים וגם עם ההורים".

מיהם המורות והמורים שיוצאים לשליחות?    

צילום: נעם פיינר

"אלו ברובם מורים עם אידאליסטים, חילונים ודתיים, עם תחושת שליחות וגם הרפתקנים. צריך שיהיה הצד של הרפתקנות כדי לצאת לשליחות. יש ביניהם הרבה זוגות של מורים שיוצאים עם הילדים לחיים חדשים. המורים שפונים אלינו עוברים תהליך מיון קפדני – סדנת מיון, ראיון וסדנת הכנה תעסוקתית. מי שמתקבלים עוברים תהליך הכשרה של מספר חודשים להוראת עברית כשפה שנייה. בנוסף יש הכשרה שעוסקת בפער המנטלי בין התרבויות ובין מערכות החינוך בישראל ובארץ היעד. הליווי שלנו ממשיך גם במהלך השליחות, באמצעות קורסים מקוונים  ובכנסים אזוריים שאנחנו מארגנים. הם צריכים להסתגל להרבה דברים חדשים; העבודה בבתי-הספר קשה ותובענית אבל בדרך כלל הם הופכים להיות דמויות משמעותיות במסגרות החינוכיות ובקהילה".

איך הם משתלבים במערכת החינוך כשהם חוזרים לארץ?

"יש קשיים במיוחד בשנה הראשונה. השליחים חוזרים עם מוטיבציה גבוהה ורצון לתרום. הם רוכשים ארגז כלים עשיר ומתקדם ושיטות לימוד חדשות ומפתחים תפיסת עולם פלורליסטית גם ביחס ליהדות וגם בהסתכלות החינוכית שלהם. פעמים רבות קשה להם לחזור לאותה המשבצת שהם יצאו ממנה. לפעמים מסתכלים עליהם כעל מי שהיו בחופשה ולא כעל מורים עם ניסיון עשיר שיכולים לתרום לפיתוח תכניות, להיות גשר ליהדות התפוצות שהם הכירו.

אנחנו מכינים אותם לחזרה לארץ כדי שיעברו את תהליכי הקליטה מתוך העצמה. לדעתי אחת הבעיות היא שהתכנית של שליחות הוראה לא מספיק מוכרת ולכן, מצד אחד אנחנו לא עומדים בביקוש ההולך וגדל מצד הקהילות היהודיות בחו"ל ומצד שני, אין הבנה מספקת לחשיבות של השליחות ולכלים שיש למורים שחוזרים ממנה להציע למערכת החינוך בארץ".

נראה שמיכל הוך ויוסי קליין שחזרו לארץ בקיץ האחרון כבר השתלבו כאן. "כף לחזור לארץ" אומר קליין, כיום מורה בקצרין, "אחרי שלוש שנים רצינו כבר לחזור לארץ למרות שבבית-הספר בקשו מאתנו להישאר עוד שנה. היה כף ומשמעותי אבל את הילדים שלי אני רוצה לגדל כאן".

הוך, כיום מחנכת כיתה ג' בשערי תקווה, מספרת שהם התכוננו היטב לחזרה ארצה ומדגישה את העזרה שקבלה מרותם יהושע ושאר הצוות של היחידה לשליחות הוראה. "בהתחלה היה לנו שוק. היינו צריכים להתרגל לתנאים פיזיים ולגישות אחרות. אבל היום אני כבר מביאה לבית-הספר את שיטות ההוראה והכלים החדשים שקיבלתי בבית-הספר באטלנטה".

 

 

צילום: נעם פיינר