שרה מקונן, מורה בבית-הספר החרדי "בנות ירושלים" ומשתלמת בתכנית "כנפי יונה" של מרכז מלמדים ולומדים במכון כרם, מספרת על זכייתה ב"אוסקר החינוך הירושלמי".

נאוה דקל

"נהניתי והתרגשתי כשקראו בשמי ועליתי לבמה. זה כף לקבל הערכה על מה שאת עושה". שרה מקונן, מורה שנה שלישית בבית-הספר החרדי היסודי בנות ירושלים, מספרת בהתרגשות על זכייתה ב"אוסקר החינוך הירושלמי". הפרס מטעם עיריית ירושלים, שהוענק בטקס חגיגי ב-23 לדצמבר 2018 בבנייני האומה, ניתן לנבחרות ונבחרים מבין צוותי החינוך השונים בעיר.

"המנהלת שלי, בתיה מלאך, המליצה עלי", מספרת מקונן על תהליך בחירתה למורה של העיר. מבלי שידעתי, המורות שעובדות אתי כתבו עלי שבחים וגם פתחו עצומה התומכת במועמדות שלי שחתמו עליה למעלה ממאתיים הורים ומורים. ב'יום המורה' גילו לי שאני אחת מחמש המורות המועמדות לפרס, ועברו עלי שבועיים של התרגשות ואופוריה. הזמנתי לטקס את המשפחה ומורות אחרות ושמחתי מאד כשהודיעו שאני זכיתי, במיוחד כשראיתי את ההתרגשות של אמא שלי והבנתי עד כמה זה משמעותי לה. בדברים שאמרתי הודיתי לבורא עולם על שנתן לי את הזכות לגעת בלבבות של תלמידות רבות".

מקונן השתתפה בשנתיים האחרונות בתכנית "כנפי יונה" של מרכז מלמדים ולומדים במכון כרם וגם השנה היא מקבלת הדרכה פרטנית דרך התכנית[1]. "הורי עלו מאתיופיה ואני גדלתי בראשון-לציון. למדתי הוראה בסמינר בבני ברק ועברתי לירושלים למסגרת של מגורים משותפים. השלמתי תואר ראשון בתושבע"פ וידעתי שאני רוצה להיות מורה. בעירייה עזרו לי למצוא את העבודה ואז גם נרשמתי לתכנית 'כנפי יונה'. המפגשים עם עוד מורים יוצאי אתיופיה עשו לי טוב ועזרו לי מאד. הרגשתי שיש לי קבוצת תמיכה ושאני מקבלת את מה שהיה חסר לי בלימודים האקדמיים. קיבלתי הדרכה בניהול ואחזקת כיתה וכלים שחיזקו אותי ועזרו לי להאמין בעצמי. הם גם עזרו לי להסדיר את העניינים הביורוקרטיים. זה מקום מדהים, משמעותי, אכפתי, חם ודואג ואני מרגישה שמאד התקדמתי בזכות התכנית הזו.

כשהגעתי לבית-הספר המנהלת הכינה אותי לזה שהתלמידות והמורות לא מכירות את העדה האתיופית. זה היה תהליך היכרות הדדי. בין היתר המנהלת רצתה שנחגוג את הסיגד והשנה זו כבר הפעם השנייה שחגגנו. הקמנו תחנות שמציגות את יהודי אתיופיה במוסיקה ובסיפורים ובשנה שעברה אמא שלי הגיעה לבית-הספר עם הלבוש האותנטי וסיפרה את הסיפור שלה".

כשמקונן מדברת על הוראה ועל בית-הספר שלה העיניים שלה זורחות. "הוראה זה מקצוע נהדר ואני זכיתי לעבוד בבית-ספר פתוח שמלמד את התלמידות לקבל ולהכיל את השונה. המנהלת מביאה הרבה חידושים כמו PBL  ולמידה דבוראית. היא מאפשרת לך לחלום וחולמת ביחד אתך. בשבילי כל זה הוא הגשמת חלום".

 

[1] על "כנפי יונה" ראו כתבה בבלוג מה- 13 במאי,