נאוה דקל

 

בחורף, וגם בכל ימות השנה, טיול בגן הבוטני האוניברסיטאי, הנמצא בלב העיר ירושלים, הוא חוויה מרגיעה ומהנה. בנוסף למראות ולריחות של הפריחה, לשכשוך המים בתעלות, לאגם שבכניסה ולחממה שתפתח כאן בקרוב, הגן מציע פעילויות חינוכיות מגוונות. ט"ו בשבט הוא הזדמנות לברר מה מציע לנו הטבע העירוני.

"רוב בתי-הספר הם אספלט, מבנה וגדר", אומרת צביה אדלר, מנהלת מחלקת החינוך של הגן. "לפעמים ילדים שמגיעים לכאן רוצים רק להתגלגל על הדשא. אנחנו משתדלים לחשוף אותם  לטבע וללמד אותם להתבונן בו. בגן הזה יש למעלה מ6000 מינים של צמחים משישה אזורים גיאוגרפיים בעולם, כך שהילדים מקבלים כאן גירויים שאי אפשר לקבל בתוך הכיתה".

בגן מתקיימות פעילויות מגוונות המתאימות לאוכלוסיות ולגילאים שונים. יוזמה חדשה יחסית היא ה'האב לקיימות עירונית'. "החזון שלנו הוא ליצור מודל שיכול להיות מקור השראה בינלאומי לעיר חדשנית ששומרת על עקרונות הקיימות והסביבה", אומר ניר להב, מרכז תכניות המתנדבים של ההאב, "כך שירושלים תהיה עיר מובילה בתחום הקיימות. התחלנו במיפוי של ארגונים בתחום הקיימות כשהרעיון הוא ליצור ביחד אתם שיתופי פעולה ולהיות ארגון הגג של הפעילויות בעיר".

איך הפעילות שלכם באה לידי ביטוי בתחום החינוך?

“בעצם הבנו ששינוי אמיתי חייב לעבור דרך חינוך, כך שרוב הפעילות שלנו בהאב ובגן בכלל מתמקדת בחינוך. יש לנו תכניות המיועדות לגני ילדים ולבתי-ספר וגם לסטודנטים ולגמלאים. בגנים ובבתי-הספר אנחנו מקימים, בשיתוף עם מנח"י (מינהל חינוך ירושלים) ומשרד החינוך, גינות. קודם כל אנחנו מקיימים שלושה מפגשי הכנה לצוות, ואחר כך, ביחד עם הילדים, אנחנו מתכננים את הגינה ומקימים אותה. הגינות כוללות שטח חקלאי לגידול ירקות, ערוגות תבלין, שיחי נוי, מטפסים ועצי פרי, המחוברים למערכת השקיה. בנוסף לצד כל גינה יש קומפוסטר לזבל אורגני ומרכז הפרדה ומחזור פסולת. הגינות הופכות להיות מרחב למידה חוץ כיתתי. אנחנו מקימים כמאה גינות בשנה ומלווים כל גינה במשך שנתיים. בירושלים יש גינה כזו כמעט בכל שכונה.

השנה התחלנו גם תכנית של מעורבות חברתית עם בתי-הספר ויש לנו גם תכנית קיץ לסטודנטים, 'הבוסתן', המתקיימת בשיתוף עם הישיבה החילונית. זו תכנית שמחברת בין סביבה, קיימות ותרבות יהודית ישראלית. בנוסף יש לנו מתנדבים שמספרם גדל משנה לשנה; הם פעילים במסגרות התנדבות שונות בתחום הסביבה ונפגשים כאן פעם בשבוע. הרבה שנים עניין הסביבה והקיימות היה נחלה רק של קומץ משוגעים לדבר והתרגלנו להיות במבנים סגורים. אנחנו מנסים עכשיו להחזיר את חדוות העשייה ואת החיבור לאדמה".

פעילות חינוכית ענפה נעשית גם בתוך הגן והיא מותאמת לגיל, לאופי הקבוצה, וגם למגזרים השונים מבחינת שפה ותוכן. "בביקור של תלמידים אנחנו שמים דגש על מה שהם לא יכולים לקבל בבית-הספר", אומרת אדלר," אנחנו רואים שהחשיפה הבסיסית של הילדים לטבע היא מאד משמעותית. מדברים אתם על החיבור בין תרבויות לעולם הצומח, איך להתבונן בתופעות בטבע, על סוגי צמחים ועוד. יש קבוצות שעורכות כאן עבודות חקר ותלמידי תיכון מגיעים דרך מגמת הביולוגיה. לתלמידים הבוגרים יש גם מערך שמציג דילמות בקיימות בנושאים שקרובים אליהם. הם אמורים לדון בשאלות שגם אנחנו כצוות מתלבטים בהן. למשל, יש פה בעמק בנייה מאסיבית ועולות שאלות של מה עדיף – רכבת קלה, בניינים חדשים או שימור הטבע. זו דילמה ממשית ואנחנו נותנים לנוער להתלבט בה ולהציע רעיונות".

להב: "אנחנו שומעים ממורים שהתלמידים פורחים במרחב החוץ כיתתי וגם הדינמיקה ביניהם לבין התלמידים משתנה. אני קורא לגן 'מרחב מרפא', אבל בעצם צמחים וגינה הם הקומה הראשונה. אנחנו מנסים ליצור כאן חשיבה על המשאבים שיש לנו ועל היחס שלנו לכדור הארץ ולכן החיבור לקהילה הוא מאד משמעותי. זה כיף לעשות חיבור בין אנשים לצמחים כי הוא מוציא מהם משהו מדהים".

.

 

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.