שאלת הפליטים והמהגרים ממדינות אפריקאיות השוהים במדינת ישראל  עמדה לדיון ביום עיון ייחודי במסגרת צהרי חינוך במכון כרם להכשרת מורים, שהתקיים ב24 באפריל, 2018. תחת הכותרת "העולם נכנס לכיתה", צהרי החינוך בכרם מוקדשים השנה לשאלה איך אפשר לעסוק במערכת החינוך בנושאים אקטואליים השנויים במחלוקת?
"מורים צריכים לדבר בכיתות על הנושא הזה ואנחנו במכון כרם בקשנו להדגים דרך עבודה חינוכית המייצרת סביבה בטוחה ללמידה ולגיבוש עמדה", מסבירה מנהלת המכון, ד"ר ענבר גלילי-שכטר, את הרציונל של יום העיון. "היו לפעילות שתי מטרות: הזדמנות לסטודנטים עצמם ללמוד ולפתח את עמדתם בנושא – מתוך אמונה שחשוב שלמורים יהיה יידע ועמדות ביחס לנושאים שעל סדר היום הציבורי; ומודלינג למה שראוי בעינינו לעשות עם תלמידים בבית הספר – לא להטיף לעמדה מסוימת, אבל גם לא להתעלם מסוגיות בוערות. על המורים לסייע לתלמידיהם לאסוף מידע, להתבונן באופן ביקורתי בפרשנותו של המידע ולגבש עמדה ביחס למציאות."

"חשבנו על כך שנושא הפליטים והמהגרים הפך להיות מאד טעון אבל לאנשים אין מספיק אינפורמציה או שהיא מטעה ומגמתית", מוסיפה ד"ר טלי זילברשטיין ממכון כרם שארגנה את הפעילות ביחד עם ד"ר רות להבי. "רצינו לאפשר למשתתפים ללמוד באופן עצמאי וחפשי ולכן יצרנו חמישה מרחבי למידה העוסקים בהיבטים שונים של הנושא – ההיבט המשפטי, המקורות היהודיים, המציאות ביבשת אפריקה, תיעוד קולנועי ומרחב קריאה חופשי. בארבעה מהמרחבים הייתה הנחייה של מומחים לנושא וגם דף הנחיות, והסטודנטים הוזמנו לשוטט באופן חופשי בין המרחבים".

במרחב המשפטי נמצאו חומרי קריאה שהציגו את ההקשר המשפטי והמנהלי הבינלאומי והישראלי, של נוהלי הטיפול בפליטים, במבקשי המקלט ובמסתננים. ד"ר יאיר אלדן, מרצה למשפטים בקריה האקדמית אונו וסטודנט במכון כרם, הציג את העקרונות המובאים ב"אמנת האו"ם בדבר מעמדם של הפליטים", שנחתמה בג'נבה בשנת 1951, והסביר כי מדינת ישראל חתמה על האמנה המגדירה את זכויותיהם של פליטים. אלדן הציג גם את "החוק למניעת הסתננות" שהתקבל בשנת 1954. התיקון של הממשלה לחוק זה, משנת 2012, נפסל על ידי בג"ץ שלוש פעמים.  כמו כן הוא הראה דוגמה של בקשת מקלט של פליט וניתח פסקי דין של בג"ץ במספר עתירות שהוגשו בנושאים אלו. "הצגתי במרחב הזה את ההיבטים המשפטיים העיקריים הקשורים לנושא", אומר אלדן, "מתוך מטרה להראות את המורכבות של הנושא".

ד"ר דרור בונדי, המלמד בכרם, עסק בהשפעת משמעות הזהות היהודית על העמדות השונות בסוגיית הפליטים והמהגרים ובשאלה האם היהדות יכולה להיות מקור לערכים אוניברסליים? "נקודת המבט היהודית היא  נקודה קריטית כי היא מעצבת הרבה מהתפיסות בחברה הישראלית", פתח בונדי את השיח בנושא, "עמדותיהם של ישראלים רבים נובעות ממקומם על הציר הלעומתי יהודית-דמוקרטית: ככל שזהותך היהודית חשובה לך יותר מערכי הדמוקרטיה, כך תנקוט עמדות שליליות יותר כלפי הסוגיה".  כאלטרנטיבה לעמדה הזו בונדי הציג את גישתו של ההוגה היהודי- אמריקאי אברהם יהושע השל, הנוטעת את ערכי השוויון והסולידריות באהבתו של אלוהים לאדם.  

רון כהן, סטודנט במכון כרם, הציג את המציאות הפוליטית, ההיסטורית והחברתית במדינות ביבשת אפריקה. "להתעניינות בלימודי אפריקה הגעתי במקרה דרך הלימודים באוניברסיטה הפתוחה", מסביר כהן את המומחיות שלו בנושא, "חשוב בעיני שאנשים יבינו שאפריקה היא לא מיקשה אחת. יש בה חמישים ושתיים מדינות שלכל אחת מורכבות משלה. שמחתי שהזמינו אותי ליום העיון הזה כדי שאוכל לחבר בין שאלת הפליטים למידע על יבשת אפריקה".

יעקב ארנבר, המסיים את לימודיו לתעודת הוראה במדעי החברה בכרם וסטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, הקרין את סרטו של הבמאי וים ואנדרס "מלח הארץ", המציג את חייו ואמנותו של הצלם הברזילאי סבסטיאו סאלגאדו, שצילם בין היתר את הרעב והמוות בשבטים נידחים באפריקה. "הרעיון הוא לתהות על הכפילות שיש בעבודתו שמצד אחד מעוררת מודעות בקרב הצופים אבל הופכת למשהו אסתטי כשהיא פונה לקהל המערבי", מסביר ארנבר, "השאלה היא איזה רגש של אחריות הצילומים שלו מעוררים בקרב הקהל המערבי".

ההיבט החינוכי בסוגיית הפליטים והמהגרים עלה בהמשך יום העיון במפגש עם שתי מורות, שרה אלטמן ועינת קיויתי, מבית הספר הניסויי היסודי הנמצא במרכז העיר ירושלים. בבית הספר לומדים כיום 55 ילדי מבקשי מקלט ומהגרים, והן סיפרו על הקשיים הנובעים מפערי תרבות ושפה, מצב כלכלי ומשאלות של זהות שעולות בקרב הילדים. לדבריהן ההורים בבית הספר משתפים פעולה עם בית הספר ומחבקים את הקהילה בצורה מרשימה. לשאלה איך מקבלים אותם הילדים הישראלים אלטמן הסבירה כי "הילדים אצלנו נפגשים עם המון סוגי אוכלוסיות והם יודעים להכיל". קבלה והכלה הן גם הדרכים שבעזרתן המורות מתמודדות עם הכיתות המגוונות. "אני יוזמת בכיתה פעילויות שמנכיחות את השונות שלהם לחיוב", אמרה קיוויתי. "אני גם יוצרת קשר עם המשפחות וכשצריך אני עושה ביקורי בית". מבחינתן של המורות מה שחשוב הוא להכיר את הייחוד של כל אחת ואחד מילדי הפליטים והמהגרים הלומדים בבית הספר ולהעצים אותם.

בסיום יום העיון התקיימו מעגלי שיח עם הסטודנטים על הנושאים השונים שעלו ועל השאלות שהתעוררו אצלם.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.