שיעורי חינוך 2017-08-02T14:45:16+00:00

שיעורי חינוך

קורסי חובה בחינוך

ליקויי למידה

מרצה: חגית סבתו

במסגרות החינוך הרגילות מצויים כיום תלמידים רבים בעלי לקויות למידה שונות. המורים נדרשים להתמודד בו זמנית הן עם העבודה השוטפת של ניהול הכיתה, תכני ההוראה, סוגיות משמעת וחינוך והן עם ראיית הפרט ומתן מענה דיפרנציאלי על פי צרכיהם השונים של התלמידים.

בקורס תינתן התייחסות ברמה התיאורטית לעמדות השונות ולרקע בנושא השילוב ולקויות הלמידה, תוך  חיבור לפרקטיקה: דיון סביב הצרכים הלימודיים, החברתיים והרגשיים של תלמידים בעלי לקות למידה, שימוש באסטרטגיות למידה מותאמות והיכרות עם אפשרויות הסיוע הקיימות במערכת. כל זאת, על רקע ההשפעות השונות הקיימות במעגלים הסובבים תלמידים בעלי לקות למידה- בסביבה הביתית והבית ספרית.

 

מקצועיות, זהות ומשמעות – מחקר איכותני של מורים והוראה

מרצה: ענבר גלילי שכטר

מה יודע המורה המיומן בבואו ללמד? האם הוראה היא מקצוע נרכש או כשרון מולד? כיצד לומדים מורים להיות מורים? כיצד זהותם המקצועית של המורים קשורה בזהותם האישית? ומהם המתחים בין זהותם כמורים לזהויות אחרות שלהם? מה המשמעות שמייחסים מורים לפעולות שהם עושים כמורים ולעצם היותם מורים? כיצד רואים מורים את תלמידיהם ואת תפקידם ביחס אליהם? מה  המקום של תחום הדעת בעבודתם של המורים? – אלה הן מקצת השאלות בהן נעסוק בקורס.

נחקור שאלות אלה באמצעות מחקר איכותני.

במסגרת הקורס נתרגל ראיונות עם  מורים, צפיה בשיעורים, ניתוח ממצאים והמשגתם, וכתיבה של דו"ח מחקר אקדמי.

מומלץ לכתיבת עבודה סמינריונית.

 

סוגיות בשילוב תלמידים בעלי הפרעות למידה או צרכים ייחודיים אחרים

מרצה: עינת עידן    

לקויות למידה הוא תחום המושפע מן המחקר בנוירולוגיה, פסיכולוגיה, וקוגניציה ועובר שינויים רבי משמעות במשך העשורים האחרונים. בפן האידאולוגי- פוליטי מביאה עימה מדיניות השילוב את התחום גם לפתחם של מי שאינם לקויי למידה או שלא בחרו להתמחות בו. כך נע, שלא לומר נסחף, מעמדו החברתי-תרבותי של התחום, ממקום מקצועי צר בעל שפה סגורה, המתייחס בעיקר לשנות הלימודים הראשונות של בית הספר היסודי, לנושא חם בחינוך שכמעט הכול עסוקים ועוסקים בו. לתהליכים אילו יש השלכות עקרוניות כבדות משקל מעבר להשפעתם הפרקטית על תהליכי הוראה, למידה, אבחון, והערכה, שדומה שלא תמיד ניתנת הדעת על מלוא משמעותם. בקורס ננוע בין מבט ביקורתי המביט על התחום מבחוץ ובין מבט מקצועי פנימי שיציע פתרונות פדגוגיים ודידקטיים במציאות מורכבת.

מטרות:

  1. הסטודנטים יכירו את מדיניות השילוב ויהיו ערים להקשריה החברתיים-פוליטיים-כלכליים-חינוכיים בישראל.
  2. הסטודנטים יכירו את בעלי התפקידים השונים במערך השילוב, את האוכלוסיות המשולבות השונות ואת המודלים המתקיימים במערכת החינוך בישראל.
  3. הסטודנטים יכירו את מושגי היסוד של תחום לקויי הלמידה ואת התפיסות המקובלות בו כיום.
  4. הסטודנטים יפתחו תפיסה ותחושת מסוגלות לגבי תפקידם במערכת כמורים מכילים, ייחשפו למגוון מיומנויות הוראה תומכות למידה, הנדרשות בתחומי ידע שונים הנלמדים בחט'ב ובחט'ע.

 

פסיכולוגיה של גיל ההתבגרות

מרצה: אלחנן אדלר

נושאי הקורס:

  1. מבוא: הגדרות ומאפיינים של גיל ההתבגרות.
  2. תיאוריות פסיכואנליטיות על גיל ההתבגרות: פרויד, ויניקוט, אריקסון ובלוס.
  3. תיאוריות למידה: התניה קלאסית ואופרנטית וענישה יעילה.
  4. השפעת החברה על המתבגר: קונפורמיות, חרמות, ודיסוננס קוגניטיבי.
  5. קשיים נפשיים בגיל ההתבגרות: דיכאון, חרדות, הפרעות אישיות והפרעות אכילה.
  6. הקשבה וניהול שיחה עם מתבגר: הקשבה פעילה, אמפתיה, שיקוף והכלה.
  7. השפעה ביוכימית על עולמו הנפשי של המתבגר.

מטרות הקורס:

  1. היכרות עם תהליכים רגשיים וקוגניטיביים המאפיינים התפתחות בריאה בגיל ההתבגרות.
  2. זיהוי והבנה של תהליכים פתולוגיים המופיעים בגיל ההתבגרות.
  3. יצירת עמדה אמפאתית כלפי מתבגרים.
  4. רכישת כלים להכלה ולהתמודדות עם האתגרים המאפיינים את עבודת המורה עם מתבגרים.

 

פסיכולוגיה של גיל ההתבגרות

מרצה: צבי כרמלי

מטרת הקורס היא ליצור אצל הלומדים היכרות עם ההיבטים הפסיכולוגיים של עבודת המורה עם מתבגרים. הקורס יעסוק הן בסוגיות פסיכולוגיות כלליות הקשורות לתהליכי ההוראה והן בסוגיות הקשורות במישרין לגיל ההתבגרות. במהלך הקורס נעסוק בתיאוריות ובמושגים אשר יאפשרו חשיבה וניתוח של התנהגות תלמידים ומורים במונחים פסיכולוגיים, וכן יוכלו לאפשר חשיבה משמעותית על התערבויות אפקטיביות. המושגים הנרכשים יאפשרו גם דו-שיח משמעותי בין המורה ובין יועצים חינוכיים ופסיכולוגים העובדים במערכת החינוך.

כאמור, דגש מיוחד יושם על סוגיות הקשורות לגיל ההתבגרות: התפתחות גופנית והשפעתה הפסיכולוגית, התפתחות קוגניטיבית ורגשית, יחסי המתבגר עם סביבתו, השפעת ההקשר התרבותי על חוויית ההתבגרות, ועוד. הדיון בסוגיות השונות ייעשה מתוך התייחסות רחבה לתיאוריות התפתחותיות שונות.

 

שיטות מחקר

מרצה: גילת כץ

במהלך הקורס נלמד את העקרונות של הפרדיגמ ההאיכותנית, ונעמיק בהבחנות בינן לבין מחקר כמותי מצד אחד, לבין עבודה ספרותית או עיתונאית מצד שני. נכיר מסורות איכותניות באמצעות עיון במחקרים שנערכו בגישה זו ונרכוש כלים לקריאה ביקורתית של מחקרים איכותניים. נדון באחריות אתית במחקר, ובתרומת המחקר האיכותני בבחינת הפעולות החינוכיות בבית הספר. הסטודנטים יתנסו באופן אישי בביצוע משימה מחקרית וידרשו לאיסוף, פרשנות וניתוח ראשוני של הידע שנוצרבמהלך מחקר זה.

סטודנטים שמעוניינים יוכלו להרחיב את מחקרם לכתיבת עבודה סמינריונית.

 

קורסי בחירה בחינוך

 

דמות המורה כמחולל שינוי

מרצה: אורית שורץ-פרנקו

תחום החינוך הוא שדה שבו פועלות במקביל מגמות של שימור ושל שינוי גם יחד. באופן מסורתי היתה מערכת החינוך אחראית על שימור התרבות הקיימת ועל הנחלתה לדור הבא. בעידן המודרני והפוסטמודרני עובר תחום החינוך עצמו מהפכות ורפורמות לפרקים, ובנוסף לכך, מתבקשים המחנכים להכין את הפרט לחיים בוגרים בעולם המשתנה תדיר. גישות חינוכיות שונות ממוקמות בנקודות שונות לאורך הקשת הזאת שבין שימור ושינוי.

הקורס מבקש להתמקד במגמות השינוי, תוך בחינה של מגמות השימור שעומדות כנגדן. הקורס יעסוק בשלושה מעגלי-שינוי: שינוי בפרט, שינוי במערכת החינוך, ושינוי בחברה, וינתח כל אחד מהם תוך העלאת שאלות ביקורתיות.

ייצוגים קולנועיים של עבודה חינוכית מתמקדים בדרך כלל בתהליכי שינוי ותמורה, מאחר והם הולמים את האופי הדרמטי של תחום הקולנוע. בקורס ניעזר בסרטים על חינוך כדי לבחון את אופיים של תהליכי השינוי, את הסוגיות והקשיים הקשורים בהם, וכדי לפתח כלים דידקטיים ביקורתיים.

מומלץ לכתיבת עבודה סמינריונית.

 

החינוך- הלכה ומעשה

מרצה: רותי להבי

החינוך וההוראה הם מקצוע, וכמו כל מקצוע דורשים ידיעה של מרכיביו: ידע מומחים, קהילות מקצוע, אתיקה ועוד. הידע המקצועי דרוש כבסיס להבניית הזהות החינוכית האישית ולהפעלת שיקול דעת בתכנון המעשה החינוכי.

להלכה: נעסוק בתיאוריות שיתמכו בהעלאת המודעות הנחוצה להתפתחות מקצועית ונפגוש אנשי חינוך המדגימים זאת.

למעשה: לאורך הקורס ישולבו סיורים בבתי ספר (8-10 סיורים) שבהם נתבונן, דרך סדירויות בית ספריות, במושגים שנלמדו בשיעורים, ונבחן דרך גילומם במעשה החינוכי את השילוב/דיאלקטיקה שבין הלימוד למעשה.

 

הטיפול הנרטיבי כדרך חיים –  קורס בפסיכולוגיה עם השלכות לעולם החינוך

מרצה: מיכל שמחון

"נעשיתי חסיד כי בכפר  הולדתי היה רב אחד שספר סיפורים. הוא ספר מה שסיפר, ואני שמעתי ממנו מה שהייתי צריך לשמוע"  – הרבי מקוצק.

הקורס  יתאר את שיטת הטיפול הנרטיבית, הפוסט מודרנית.

שיטת טיפול זו צמחה  מתוך התנגדות לטיפול הפסיכודינמי, הפרשני.

במרכז התיאוריה הנרטיבית עומד הרעיון שהדבר המרכזי שמאפיין את האדם הוא יכולתו לספר סיפורים על עצמו ועל עולמו מוך הכרח לתת משמעות לשפע האירועים שבתוכם הוא חי. הסיפור הוא  אמצעי צבעוני וחושני שדרכו יכול האדם לבטא  את חוויותיו בדרך המדויקת ביותר. אולם, יש וניסיון החיים מוליד סיפור צר ועגום שכולא את האדם, מעצב את תמונת העבר, משפיע על ההווה ואף ממשמע את העתיד.

האתגר הטיפולי הוא להקשיב לסיפור הצר שאנשים מספרים על עצמם ולהציע אמצעים טיפוליים  מגוונים, שדרכם ניתן יהיה לערוך מחדש את סיפורי החיים העגומים לקראת סיפורים פוריים, רחבים ועשירים יותר כדי לאפשר צמיחה והתפתחות.

הקורס יעסוק  בלמוד חוויתי של עקרונות הטיפול הנרטיבי ובהשלכותיו לחיים בכלל ולעולם בית הספר בפרט.

הקורס ייתן  גם כלים לשיחות אישיות של המורה עם תלמידיו, עם הורי תלמידיו, עם הצוות,  ועם הכיתה  כקבוצה. כמו כן יינתנו כלים להתמודדות עם טראומה ותהליכי אבל.

 

היסודות לחינוך דיאלוגי

מרצה: אורית שורץ-פרנקו

כולם מדברים על למידה דיאלוגית. בקורס נשאל את עצמנו: למה דיאלוג? נכיר ונבחן את היסודות התיאורטיים של הגישה הדיאלוגית ללמידה, ונכיר את ההצדקות לבחירה בפדגוגיה דיאלוגית מכמה היבטים: הקוגניטיבי, הפדגוגי, הרגשי, המוסרי, והפוליטי. בהמשך לכך ננסה לברר דרכים ליישום הגישה הדיאלוגית בהוראת תחומי הדעת השונים. הקורס מבוסס על קריאה מודרכת במקורות פילוסופיים, על דיון קבוצתי, ועל הדגמה רפלקטיבית של הגישה הדיאלוגית בקורס עצמו .

מומלץ לכתיבת עבודה סמינריונית.

 

הרווח שבין השורות

מנחה: מיכל שמחון

סדנת כתיבה המזמינה את המשתתפים לנהל דיאלוג אישי עם עצמם באמצעות תהליכי קריאה וכתיבה. המשתתפים יוזמנו להגיב באופן חופשי וזורם לתרגילי כתיבה, שנקודת המוצא שלהם תהיה קריאה של שירה, פרוזה, סיפורי עם ומיתוסים, בעזרת דמיון מודרך, מטאפורות, תמונות ועוד. נתייחס אל היצירה הספרותית כאל "יישות" שאפשר לנהל איתה דיאלוג חי כדי ללכוד את הקסם החבוי בה, קסם המעורר את הקור לתגובה ולמבע משלו.

 

השיח על ילדוּת והתבגרות והשלכותיו לעולם החינוך

מרצה: נאוה דקל

הקורס יעסוק בהתפתחותן של תפיסות ילדוּת והתבגרות בחברות ובתקופות שונות ובבחינתהקשר בין היחס לילדוּתונעורים לבין "המעשה החינוכי" ותפקיד המחנכים. הקורס יתמקד בשינויים שחלו בתפיסות ובדימויים של מושג הילדוּת וגיל ההתבגרות מימי הביניים ועד ימינו ובהשלכות החינוכיות של שינויים אלו. במסגרת הקורס נעמוד על השפעותיהן של תופעות עכשוויות, כגון הגלובליזציה וההתפתחות הטכנולוגית, על השיח על ילדוּת ונעורים בארץ ובעולם.

הרציונל העומד מאחורי נושא הקורס הינו כי מלבד ההיבטים הביולוגיים, ילדוּתוגיל הנעורים הם תוצר של "הבניה חברתית" ויש לבחון אותם כ"משתנה התלוי" באירועים היסטוריים, במיקום גיאוגרפי ובמבנה חברתי-תרבותי. ילדוּתוהתבגרות הםמושגים דינמיים, המשתנים על-פי תנאי הזמן והמקום, מעוצבים על ידי המציאות אך גם מעצבים אותה. תפיסות הילדוּתוהנעורים באות לידי ביטוי גם בתיאוריות החינוכיות ובדרכי יישומן. הן נקודת המוצא לשאלות כגון מהו החינוך הטוב ביותר, מה תפקידם של הורים ומחנכים, מהן מטרות החינוך, מהם התכנים הראויים, שיטות ההוראה, הדרישות והציפיות מהילדים ומבני הנוער.

מומלץ לכתיבת עבודה סמינריונית.

 

זכויות אדם בקולנוע

מרצה: טלי זילברשטיין

הקורס משתמש בסרטים על מנת להרחיב את הידע לגבי מצב זכויות האדם בעולם היום, ולהעמיק בהבנת הסוגיה על השאלות המורכבות שהיא מעוררת. במהלך הקורס נצפה בסרטים שייצרו ספקטרום מסוים של עיסוק בזכויות אדם, ונדון באופן בו הם משקפים נושאים אלה. נשווה בין גישות שונות תוך תשומת לב לבחירות הקולנועיות שמשרתות אותן. בקורס זה הסרטים והמבע הקולנועי הם מנוף לדיון המרכזי, שהוא דיון בזכויות אדם בדגש חברתי וחינוכי. הדיון עצמו גם הוא נושא שיעסיק אותנו: מדוע לדבר על זכויות אדם וכיצד אפשר לדבר על זכויות אדם במציאות של המקום והזמן בהם אנחנו נתונים.

הקורס הוא תכני בעיקרו. למי שמעונין לרכוש ידע דידקטי לגבי שימוש בסרטים, מומלץ ללמוד גם את הקורס "השפה הקולנועית ושימושיה בהוראה".

 

"לא רק היסטוריה" – מבט אל עולמם של מורים בעבר ובהווה

מרצה: נאוה דקל

הקורס ישלב קריאה בטקסטים שנכתבו על ידי מחנכים ומחנכות בארץ-ישראל, עם התבוננות של הסטודנטים על מהותה של העשייה החינוכית ועל הרגשות והציפיות שיש להם עצמם ממקצוע ההוראה. הקטעים ההיסטוריים שנקרא משתפים בחוויות מקצועיות ואישיות של מורים ומורות, שהיו דמויות מפתח בהקמתה של מערכת החינוך בארץ בתחילת המאה ה-20. נקרא וננתח את הקטעים האלו תוך בחינת השאלות המשמעותיות הקשורות בזהות המקצועית ובעמדה החברתית של אנשי חינוך בעבר ובהווה.

מומלץ לכתיבת עבודה סמינריונית.

 

מחנכים לשינוי

מרצה: כמי מזרחי

נושאי הקורס:

  1. גזענות בהקשרים שונים: רגשיים, פוליטיים מוסריים, אמוניים ועוד.
  2. גזענות בגיל הנעורים בהיבטים רגשיים וחברתיים.
  3. הבנת תהליך קבוצתי: חוזה, תוכן מול תהליך, אמפטיה, שפה רגשית, התערבויות והתנגדויות.
  4. למידה והתנסות בנחיית דיונים כיתתיים בעזרת כלים מתחום הנחית קבוצות.
  5. מעבר מהוראה להנחיה.

מטרות הקורס:

  1. לתת למשתתפים הזדמנות לבירור ולגיבוש עמדות אישיות ומקצועיות.
  2. התנסות ותרגול הנחיית דיונים כיתתיים בנושאים קונפליקטואליים.
  3. לחשוף את המשתלמים לאפשרויות לשילוב הסוגיות הנדונות לסדר היום הבית-ספרי.
  4. הקניית כלים שיקדמו דיונים כיתתיים המאפשרים בירור פנימי-אישי לתלמידים.
  5. מרחב להעמקת היכרות בין הסטודנטים לתמיכה ולקשר.

 

עולמם של מורים ותלמידים בספרות ובקולנוע

מרצה: נאוה דקל

הקורס יעסוק באופן שבו מוצגת דמותם של אנשי החינוך ושל תלמידים בספרות ובקולנוע. במסגרת הקורס נתמקד במספר יצירות וננתח את ההיבטים החינוכיים העולים מהן. נעמוד על המשמעויות החברתיות העולות מתוך היצירות ועל השינויים שחלו בהצגתם של נושאים פדגוגיים בספרות ובקולנוע החל מאמצע המאה ה-20. נשאל באיזו מידה היוצרים השונים, בארץ ובעולם, מבטאים את ההשקפות של החברה על חינוך והוראה ומה מידת ההשפעה שיש להם על השיח ועל המעשה החינוכי. כמו כן נבחן את תרומתן של יצירות אלו להעמקת המבט שלנו כאנשי חינוך על בתי הספר כיום, על היחסים בין מורים ותלמידים ועל מקצוע ההוראה.

במהלך הקורס נצפה בקטעים מסרטים, נקרא מספר יצירות ספרותיות וננתח מאמרים העוסקים בעולמם של מורים ותלמידים בספרות ובקולנוע.

מומלץ לכתיבת עבודה סמינריונית.

 

פלדנקרייז כשיטת חינוך

מרצה: אורית שורץ-פרנקו

בקורס מתקיימת התנסות מעשית בשיעורי-תנועה בשיטת פלדנקרייז: שיטת למידה המקדמת מודעות באמצעות תנועה, מביאה לשכלול היכולת הגופנית והאישית, ומחדשת תהליכי למידה אורגנית באדם. כמו כן מתקיימים דיונים להכרת אפיוני הלמידה האורגנית, כדפוס למידה מרכזי, בחינת דרכים לשילוב שיטת פלדנקרייז בלמידה והוראה בתחומי הדעת.

*בכל מפגש מתקיים שיעור תנועה מעשי של כ40 דקות, ואחריו יתקיים דיון. השיעורים המעשיים מתבצעים על מזרונים, בביגוד נוח. כל משתתפ/ת מבצע/ת את התרגול בעצמה/ו. אין מגע או מבט בין המשתתפים.